ולמד משפטים באוניברסיטה והיה פעיל בתנועות נוער ציוניות-סוציאליסטיות.
עלה לארץ ביום 20.11.1920 והצטרף לארגון ההתישבותי של קיבוץ מזרע ועבר אתו את השלבים של עבודה שכירה והתנחלות על הקרקע.
ב-1921 נשא לאשה את דבורה בת בן-ציון דוצלזון. עם השתתפותו בעבודה ובחיי המשק של הקיבוץ נדרש יותר ויותר להקדיש מזמנו לשרות הצבור בהסתדרות, בתנועה ובמפלגה. היה חבר המרכז החקלאי, חבר הועד הפועל של ההסתדרות, מרכז כללי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מנהל מפעלי תעשיה של הקיבוץ הארצי, יו''ר קרן ביטוח של פועלי בנין, ועוד. וכן היה ציר בשבעה קונגרסים ציוניים ונבחר לסגן-חבר הועד הפועל הציוני, חבר הועד הפועל של הקיבוץ הארצי, חבר מרכז מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"מ), חבר הועדה התקציבית של הסוכנות היהודית וחבר הנהלת חברת השיכון הלאומית.
יצא לשליחויות הצלה לארצות הכיבוש ההיטלראי ובשליחות ועד ההצלה הישובי נסע לאיסטמבול (תורכיה) במלחמת העולם השניה.
עם יסוד הממשלה הזמנית של מדינת ישראל נתמנה למנהל כללי של משרד העבודה והבינוי ולראש מינהל כה האדם, שבראשו עומד השר מרדכי בנטוב.
בכ"ד טבת תש"ט נבחר לציר לאספה המכוננת (הכנסת) מטעם רשימת מפ"מ ועבודתו הופסקה בהתאם לחוקת הבחירות.
פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", "דבר", "על המשמר" וכן בעתונות אמריקאית וגרמנית בשאלות חברתיות כלכליות.
חיבר את המחזות "פועלים במצור", "הנשף", "עליה ב', "חיים" - שפורסמו בהוצאת "השומר הצעיר" ו"ספרית פועלים".
בתו: תמר אשת זאב אלוני.
מרדכי פנחס חסון
לאביו הרב חנוך חסון הי"ד (ראה כרך א', עמוד 322) ולאמו קלארה בת הרב רחמים יוסף פראנקו. נולד בחברון כ"ב אייר תרנ"ד (1894).
קיבל חינוך בחדר ובישיבות והשתלם במסחר באופן פרטי בבירות (סוריה).
היה חבר ומזכיר "בני ברית", חבר הועד של המועדון הציוני "קדימה" בבירות.
בשנת 1910 נתקבל כפקיד בבנק אפ"ק בחברון ומשנת 1915 עד 1918 שירת בצבא התורכי בדמשק. משנת 1918 עבר ליפו ומשם הועבר לסניף הבנק בבירות (1919), שם קיבל את רשות החתימה (1921), בשנת 1922 עבר למרכז הבנק ביפו ומשם לתל-אביב.
בשנת 1928 נשא לאשה את שושנה בת דוד אביטבול מיפו (ראה כרך שני, עמוד 887).
כיום מנהל משנה בבנק.
היה חבר פעיל בועד הקהלה ובועד העדה הספרדית במשך שנים רבות בת"א.
צאצאיו: לאה, חנוך, מרים, דן.
זלמן קוטלר (קוטליאר)
נולד במונאסטירשצ'ה, אוקראינה, ט"ו חשון תרל"ה (1874), לאביו יצחק (סוחר עצים, ממשפחת אדמו"רים) ולאמו צירל בת יוסף סורקס. למד בחדרים ובישיבה. התכונן להכנס לאוניברסיטה באודיסה אך לא נתקבל בגלל הגבלות המכסה ליהודים ("נומרוס קלאוזוס"). היה במשך שנים רבות הספרן של המחלקה העברית בספריה של אגודת עוזרי-בתיהמסחר היהודים באודיסה ומנהלה, ערך את הקטלוג שלה בהשגחת הסופרים אחד העם וש. דובנוב (יצא בתרס"ד), ערך שם עתון באידיש וחיבר באידית את הספרים "משלוח מנות", "אבנים זועקות" ו"סגולה נגד פוגרומים", שיצאו בהוצאת "פרייהייט" באודיסה, וחוברת על השקל הציוני של ההסתדרות הציונית באודיסה נתנה לו פרם בעדה ופרסמתה בדפוס באידית ובתרגום רוסי. נבחר לציר ציוני אודיסה לקונגרסים הציוניים הששי והשביעי.