Volume 3

Page 1502

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יילים, כדי שיעברו לדרכם בשלום ולא יפגעו בתושבים ובבתיהם - ולמטרה זו נמסר הסכום שנחסך לטובת הספריה.

בסוף תמוז תרע"ט עבר לירושלים לטפל בספריה העממית שעמדו ליסד לפי עצתו ליד בית העם שיסדו אז בירושלים ונפתח ביום ט"ו באב. בבית-העם סודר גם מועדון ומזנון לחיילי צבא הכיבוש הבריטי, וגם בזה טיפל אגב עבודתו בספריה. פעם ביקרו שם הגנרל אלנבי והמושל סטורס בלוית קצין-המחוז פרץ דגן (קורנפלד) והודו לו על מעשיו לטובת החיילים ואח"כ קיבל גם מכתב-תודה מאת הגנרל אלנבי.

בפעולתו בבית העם ארגן הרצאות בקביעות והמקום נעשה מרכז לתרבות, תורה וחכמה. גם בחורי הישיבות נמשכו בהשפעתו לבוא לבית העם לקרוא עתונים וספרים ולשמוע הרצאות, ולכן כינוהו אנשי הישוב הישן בתואר "מיסיונר''.

כשהועברה הספריה הנ"ל בתרצ"א לבית-הספר "תחכמוני", נענה להצעת ידידו יעקב קרול וחזר לנהל את ספרית-ספיר בפתח תקוה. כשחזר מצא בה כ-1500 ספרים, רובם קרועים ובלתי-מכורכים. השקיע ומשקיע גם כיום (והוא כבן 79 שנה) הרבה מרץ בקימום הספריה ובהבטחת מקורות כספיים לקיומה, ובמשך הזמן העלה את מספר הספרים בה ל-15.000 והנה כיום הגדולה והמסודרת ביותר בספריות הצבוריות שמחוץ לעערים הגדולות.

חיים (שארל) כהן-רייס

נולד בירושלים, בשנת תרכ"א (1861), לאביו ר' אריה ליב מווילקובישק (מנכבדי כולל סובאלק ושד"ר בארצות אירופה לטובת מוסדות ירושלמיים) ולאמו שושנה.

למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" מפי הרב משה נחמיה כהנוב ("הרב מחאסלביץ") והצטיין בכשרונותיו.

בהיותו בן 13 שלח גיסו ר' משה יצחק גולדשמידט (מראשי כולל הו''ד, בעל אחותו שרה לאה) אותו ואת אחיו אפרים כהן-רייס (מנהל מוסדות החינוך של חברת

"עזרה" הברלינית, "הילפספראיין", בארץ - ראה בכרך זה, עמוד 1154) ללמוד בבית-מדרש למורים יהודים בהאנובר, גרמניה. אח"כ למד בבית-ספר גבוה לחקלאות בהוהנהיים ליד שטוטגארט, שימש זמן-מה מורה לחקלאות בהוכבורג ליד פרייבורג. עבר לאנגליה ובעזרתה של משפחת פראנקלין (מקרובי סיר הרברט סמואל) המשיך להשתלם גם שם. בהמלצת פראנקלין נסע לפאריס, אל הבארון בנימין רוטשילד , ובעזרתו של זה הוסיף להשתלם בחקלאות באוניברסיטת מונפליה, ביחוד במטעי גפנים והדרים הנחוצים בארצנו, אחרי גמרו את לימודיו שלח אותו הבארון לשרות במושבות בארץ. הוא היה האגרונום היהודי הראשון בשרות הבארון בארץ. קודם לכן היה הבארון שולח לכאן רק אגרונומים לא-יהודים, או מבני הארץ שנשלחו ללמוד על חשבונו ולפני קבלם דיפלומה היה מחזירם ארצה, לבל ישתמשו בדיפלומה לנסות את מזלם בעולם הגדול ולפנות עורף לארץ.

נשא לאשה את ביילה בת אחיו משה כהן מירושלים (ממיסדות "עזרת נשים" בפתח תקוה, יסדה במלחמתהעולם הראשונה, בעזרת אמה קריינדל מטבח עם בפ"ת לעזרת מגורשי יפו העניים, ואת הכספים הראשונים לכך קיבלה מאת גיסה אפרים כהן, מכספי חברת "עזרה", מאת הד"ר א. רופין מהמשרד הארצישראלי ומאת חברת יק"א בעזרת בעלה).

שירת זמן-מה כמדריך ומנהל במתולה ועזר לשיפור היחסים עם השכנים הדרוזים, המתואלים ויתר העממים הערביים. בתקופת שרותו בראשון לציון התקין שיעורי ערב בחקלאות ובנטיעות למבוגרים, הכניס למושבה את מכונת-החרישה הראשונה, עשה את הנסיון הראשון בזריעת פשתה ונתן דחיפה לנטיעת פרדסים.

עבד בשרות הבאתן באחוזותיו הגדולות בגולן, במקום שהבאתן ניסה להקים ישוב חקלאי יהודי, וחי שם זמן רב בבדידות בין הערבים וידע לקיים עמהם יחסי-שכנות טובים.

בפתח תקוה נטע את הפרדס הראשון על אדמת הבאתן והורה דרך למתנחלים בנטיעת פרדסים ונתן להם כל עזרה אפשרית בעצה ובהדרכה. הרבה בנטיעות עצי אקליפטוס ושקד על טובת המושבה בכל הענינים. זכה לאמון ולחיבה מצד התושבים, נבחר לועד המושבה ועמד עשר שנים בראשו. הוא ששם קץ לסכסוך התמידי בין ה"זקנים" וה"צעירים" (השמרנים והמתקדמים) והדריכם לפעול בכוחות משותפים למען המושבה.

היה ראש הועד של המתנחלים על אדמת כפר סבא.

במלחמת-העולם הראשונה, והוא אז ראש הועד, נסע לאירופה בדרך היבשה (דרך אנטוליה ואיסטמבול), בא בדברים עם ג'יימס סימון, ראש חברת "עזרה" בברלין ועם מר פיליפסון, ראש חברת יק"א, שהיה אז בבריסל, והשיג מהם כספים להצלת הפרדסים והפרדסנים, שיוכלו להמשיך את העיבוד לשמירת הקיים בעת שבגלל חסימת דרכי יצוא היבול איים המשבר בפרדסנות על עצם קיומה. כן הרבה לפעול לעזרת הפליטים והמגורשים מיפו ומתל-אביב.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1502). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1502