Volume 3

Page 1509

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תרגם לרוסית את "מלחמות היהודים" ליוסף בן מתתיהו (פלאוויוס). פרסם מאמרים רבים בעתונות היהודית-הרוסית ("ווסחוד", "אודסקי ליסטוק", "בודושצ'נוסט", ועוד) וחוברות ברוסית על נושאים היסטוריים וציוניים: מהות ההיסטוריה היהודית. יוחנן בן זכאי, תככי בית הורדוס - בכינוי הספרותי "יהודי".

בתרס"ו חזר ארצה עם אחיו זאב וגיסו ברוך קטינסקי ומשפחותיהם, ואחרי שהייה קצרה ביפו התישבו בכפר הערבי "עין סיניה", בדרך ירושלים שכם ועסקו בחקלאות על שטח של 400 דונם, בגידול עזים וכבשים, בטחינת יבול הפלחים באחוזה ובמחנה שחכרו ממשפחת אלחוסייני, ושהו שם כשנתיים. בהיותם רחוקים מכל ישוב למד ברוך קטינסקי שחיטת עופות, נבחן וקיבל קבלה לכך מהרב א. י. הכהן קוק מיפו, והוא שחט עופות בשביל שלש המשפחות.

בגלל ההפסדים במשק, חזרו בתרס"ח ליפו. יעקב שרתוק פנה לעסוק במסחר בחמרי בנין והיה בין המשתכנים הראשונים בשכונת "אחוזת בית" (תל-אביב בראשיתה). הקדיש מזמנו גם לצרכי צבור כחבר ועד קהלת יפו וחבר פעיל במשפט השלום העברי ובועדי המפקחים של הגימנסיה הרצליה ובית-הספר לבנות. נתמנה לנהל את פירוק בית-החרושת ל. שטיין ביפו למתכת ויציקה, עמד על גורמי כשלונו של המפעל וכדי לתת לקח למיסדי מפעלים בעתיד להמנע משגיאות דומות פרסם את סיבות הכשלון בחוברת-בקורת חריפה שקרא לה בשם "הפנמה הפלשתינאית" (הוא כתב אותה ברוסית וי .ח. ברנר תרגמה לעברית).

נפטר בתל-אביב, כ"ט אדר א' תרע"ג, ונקבר בבית העלמין הישן.

צאצאיו: רבקה אשת דב הוז ז"ל, משה (שר החוץ במדינת ישראל), יהודה (קומפוזיטור ומנצח על מקהלות, חבר קיבוץ יגור), עדה אשת אליהו גולומב, גאולה ז"ל (היתה חברה בקיבוץ גבעת ברנר).

איסידור זימון

נולד בקובנה, ט"ו טבת תר"ע (27.12.1909) לאביו זאב (מורה) ולאמו אמה בת יהושע קליין . (אחיו ד"ר יהושע זימון הוא מוותיקי הפקידים בלשכה הראשית של הקהק"ל).

בילדותו עבר עם הוריו לרוסיה הפנימית, כשנמלטו מפני קרבת החזית בראשית מלחמת-העולם ב-1914. קיבל את ראשית חינוכו בסאראטוב, וכשחזרו אחרי המלחמה למד בגימנסיה ובאוניברסיטה בקובנה והוסמך למהנדס ב-1935.

באותה שנה עלה לארץ והתחיל לעבוד במקצועו.

התמסר בשעות הפנאי לאיסוף בולים ולטיפוח הבולאות מבחינה מעשית ומדעית ולקשירת קשרים בינלאומיים עם הכולאים בעולם (שמספרם למעלה מ-30

מליון איש, ביניהם אנשי שם מכל הסוגים ואפילו שליטים וראשי מדינות).

ב-1935 יסד בחיפה, יחד עם שמואל לבנסולד, את המועדון הראשון לבולאים בארץ ונבחר למזכירו. מועדון זה הנהיג בארץ את השרותים שמועדונים מסוג זה נותנים לחבריהם בכל הארצות: ידיעות נכונות מעולם הבולאות ביחוד בעניני מחירים וחילופים, הבחנה בין בול יקר-מציאות אמתי למזויף, ועוד. באוגוסט 1936 הוציא בחיפה חוברת בצורת ירחון פילאטלי ארצישראלי בעברית ובאנגלית, (חוברת א' הופיעה בחיפה, אוגוסט 1936) ולמלאות מאה שנה לבולהדואר הראשון (ביום 6.5.1940) הוציא יחד עם ד"ר

הסקי את הירחון הבולאי הארצישראלי. עבד בעריכת עניני בולאות בעתונות, וביחוד בעריכת הקטלוג לבולי הקהק"ל, ששימש יסוד לפילאטליה לאומית ועשה פרסום רב לארץ-ישראל העברית בחוגי הבולאים בעולם. ניהל מדור בולאי בזמנים שונים בעתונים "הארץ", "דבר", "הבוקר", "הצופה" ו"אלומות".

ב-1940 נשא לאשה את שרה (פסנתרנית) בת אברהם וולהנדלר מצ'נסטחוב.

השתתף ביזמה ובארגון המועדון והכינוס הבולאי הראשון לא"י בכסלו תש"ה במועדון הציונים הכלליים בתל-אביב, ואח"כ בארגון תערוכת הבולים "פילאקס" שהתקיימה ב-1945 בהתאחדות בעלי התעשיה בת"א (אותה תערוכה ארכה 4 ימים, ביקרו בה 15.000 איש, נמכרה כל המהדורה, 10.000 טפסים, של קטלוג התערוכה ו-12.000 גלויות בחותמת סניף הדואר המיוחד שהוקם שם לימי התערוכה).

בדצמבר 1945 קיבל פרס ראשון עבור עבודתו המסורה בשדה הספרות הבולאית, וכן קיבל פרס דומה בדצמבר 1947.

חיבר ספר "עולם הבולים" (הוצאת "מסדה", ת"א, תש"ז, 263 עמודים) - הוא הספר היסודי הראשון בענף זה בעברית ובארץ, ובו תמונה מלאה על התפתחות הבולאות בעולם ומצבה עד לחיבור הספר, וכן פרק מיוחד לבולי ארצנו ולהתפתחות הדואר בארצנו.

מכין ספר על "תולדות האמנות על הבולים".

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1509). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1509