Volume 3

Page 1527

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

החולות ליד מקוה ישראל או מצפון ליפו -וכידוע נבחר המקום שמצפון ליפו ועליו נבנתה תל-אביב. הוא היה בין 60 החברים הראשונים וביתו שבנה ברחוב לילינבלום היה בשכונה אחד מראשוני הבתים בני שתי קומות, ובשנים הראשונות היה חבר הועדה הסניטרית של השכונה, וכן היה ב-1911 מנהל ורופא חירוג בבית-החולים "שערי ציון" של קהלת יפו. התמסר לליכוד צבור הרופאים ושנים אחדות עמד בראש הסתדרות הרופאים בתל-אביב. ב-1912 נשא לאשה את אהובה בת בן-ציון פטרו

שנסקי מבסראביה.

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה קיבל את הנתינות העותומנית, כדי שיוכל להשאר בארץ. גויס לצבא הטורקי כקצין רפואי ושירת בבתי-חולים צבאיים בעזה, בבילאן שבצפון סוריה (כמנהל המוסד), בירושלים ובטבריה.

אחרי המלחמה חזר לתל-אביב ויסד בביתו את בית-החולים "גלעד". המשיך את פעולותיו בהסתדרות הרפואית ובמשך שנים אחדות היה נבחר נטעם הסתדרות בעלי בתים במועצת העירית.

צאצאיו: תיאודור, בן ציון (נפל בהגנת ירושלים, ב'סיון תש"ח - 9.6.48), הילדה אשת בנימין אידלסון גבריאלה אשת שלמה גינזבורג.

אברהם יצחק טריואקס

נולד במזריץ', פלך שדליץ (פולין), כ"ה תשרי תרנ"ד (5.10.1893), לאביו גבריאל (בן-תורה, סוחר יערות) ולאמו שרה בת יצחק פרידמן מביאלהפודלאסקה.

(אחיו הבכור משה חיים היה מוסמך לרבנות ודרשן נודע, חיבר הרבה ספרים תורניים והדפיס כשלשים מהם).

אחרי שהתחיל את לימודיו בחדרים עלה בו תשע עם הוריו ירושלימה, כי אביו היה חובב ארץישראל למעשה. לאחר שנה נפטר אביו ונקבר בהר הזיתים. המשיך את לימודיו בישיבות, בעיקר ב"תורת חיים", השתלם בקריאה ועיון בספרי חינוך והשכלה

בבית-הספרים "בית נאמן" של "בני ברית" (הגרעין של הספריה הלאומית) ובן 15 פרסם את מאמרו הראשון ב"החרות" (בעריכת אברהם אלמאליח) בשם "ישו הנוצרי לא היה ולא נברא", ואח"כ היה סופרו הארצישראלי של העתון היומי הוארשאי "אונזער לעבען.

ב-1910 יצא לרוסיה, התגורר זמן-מה ברובנה, ווהלין, ואח"כ עבר לווארשה. פרסם בעתונים מאות מאמרים ורשימות על ארץ-ישראל". השתתף בעריכת העתונים "היינט" ו"דאס אידישע פאלק" ,כתב ב"הצפירה" וב"די אידישע וואך". הרבה בנסיעות בערי פולין ודרום רוסיה לארגן את השוק בשביל ספרי "הוצאת הספרים הווארשאית "מרכז" - "צענטראל" בעברית ובאידית.

במלחמת-העולם הראשונה ישב בקביעות בווארשה והרבה להפיץ בצבור היהודי ידיעות על ארץ-ישראל כעוגן פליטה והצלה ליהודי הגולה הנתונים בצרה. ב-1916 חיבר והוציא ספר באידית על "חלוצינו בארץישראל", באותה שנה הוציא מלון גרמני-אידי לצורך שימושי בתקופת הכיבוש הגרמני בוארשה. ב-1917 החל להוציא אנציקלופדיה יהודית כללית באידית, אבל רק שלש חוברות יצאו ממנה. כתב ספר ידיעות ותעמולת-עליה באידית בשם "האנד-בוק פון ארץישראל" שיצא ב-1918 בהוצאת המרכז הציוני בפולין ובמהדורה שניה, מוגדלת, ב-1933, ושתיהן נפוצו בחוגים רחבים מאד של יהודי פולין. השתתף בעבודתהתרבות הענפה של "מרכז הצעירים" ומזכיר ראשון (בהתנדבות) למשרד הארצישראלי שנפתח בוארשה אחרי תום מלחמת-העולם הראשונה. היה במשך זמן-מה מז

כיר הסקציה המקצועית באגודת הסופרים והעתונאים היהודים בוארשה.

ב-1919 נשא לאשה את צפורה בת שמעון רזניק מוארשה.

בשנות 1919/20 ערך והוציא דו-שבועון מצויר באידית לעניני ארץ-ישראל בשם "אלטניילאנד", ובשנות 1924/25 הוציאו מחדש בצורה מוגדלת והפצתו הגיעה לרבבות טפסים בתקופת "העליה השלישית" וההתענינות הכבירה של יהודי פולין ארץ-ישראל. יסד הוצאת

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1527). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1527