Volume 4

Page 1578

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כתריאל פישל (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה), שרה ינטה אשת דוד הורביץ, חנה ביילה אשת מר שידלובסקי, הינדה לאה אשת אלחנן חמלבסקי, טובה פייגה אשת שמעון אמסטרדם (שלשה מצאצאיו יעקב ליב, ישראל משה ואנשל דוד - נספו עם משפחותיהם בידי הנאצים בפולין).

ישראל גולדמן

נולד בקמנץ-פודולסק (רוסיה), ג' בחשון תר"ם (1879). לאביו ישעיהו ולאמו שרה לבית ליטבק. קבל חינוך מסורתי בחדר ובקלויז. השכלה כללית קבל בביתו.

בגיל בר-מצוה נתיתם מאביו ועבר לעירה זבניץ ללמוד שחיטה אצל דודו שהיה שו"ב ראשי בעיירה. אך ההכשלה הכללית משכה את לבו ובגיל 15 החל להתכונן לבחינות אכסטרן והתפרנס עד שנת 1904 ממתן שעורים פרטיים.

בשנים 1904 - 1909 היה מורה בבית הספר הצבורי (ת"ת) בקמנץ ובשנים 1909 - 1915 מזכיר

ומנהל הועד הפלכי של יק"א בפודוליה.

בשנת 1916 עבר לקיוב והיה בתפקידים שונים: מנהל הועדה הכספית של "קאפע" (ועד לנגועי המלחמה) מזכיר הועד הגלילי הציוני, מזכיר הלשכה הכללית של הקק"ל באוקראינה.

עם פרוץ המהפכה 1917 ועד 1919 היה סטטיסטיקן ראשי בחברת "אורט", אח"כ סגן מנהל מחלקת הסטטיסטיקה של הועד הצבורי בהנהלת הקומוניסטים היהודים (עד 1922) ומזכיר ועדת הסיוע מטעם הפדרציה הלונדונית (1924-1922).

נשא לאשה את חיה בת אליהו פס , מצרנובל.

כל אותן השנים היה ציוני פעיל. החל בעבודה ציונית בגיל 18. היה מורשה של הועד הפלשתינאי באודיסה (זה היה למעשה המרכז לציונות רוסיה), חבר ומזכיר הלשכות הציוניות בעיר ובפלך. בקר

בערי פודוליה ובסרביה במסע תעמולה ציונית, היה מורשה של הסתדרות המורים, חבר בועד והמזכיר של "חובבי שפת עבר''. נהל ספריה של "הקלוב העברי" (20 אלף כרכים), ייסד וניהל את בית הספר לילדי פליטים במלחמת-עולם הראשונה.

בימי שהותו בקיוב היה חבר המשרד הארצישראלי לאוקראינה, חבר ועדת ''תרבות" המקומית, חבר מרכז "תרבות" לאוקראינה. ראש הועד הציוני של פרבר פודול בקיוב, סגן ראש הקהלה היהודית בפרבר זה. חבר המועצה הלאומית (נאציאנאל-ראט) בקיוב. חבר האספה הלאומית העברית באוקראינה. ראש הנהלת בית הכנסת הציוני "מוריה".

השתתף בועידת חובבי ציון באודיסה (1911), בועידה החמישית של ציוני רוסיה, בקונגרס הציוני התשיעי ובקונגרס הציוני השלש-עשרה.

בימי הצאר (1909) נערך אצלו חיפוש והועמד למשפט על פעולה ציונית. פעמיים נאסר בימי השלטון הסובייטי (1924,1922) וישב זמן מה במאסר ג.פ.או.

באדר תרפ"ה קבל סרטיפיקט כציוני נרדף ועלה ארצה.

פעל בברית הציונים הכלליים, ב"ברית ראשונים". ב"ברית קיבוץ גלויות", חבר ומזכיר הועד של "התאחדות יהודי רוסיה בארץ ישראל".

פעל באגודת הפקידים שליד הסתדרות העובדים. כתב מאמרים רבים בעתונות הרוסית-יהודית בפודוליה, ב"וועלט" הוינאי, ב"הד הזמן" "קול המורה".

בשנת 1904 יצא לאור בוילנה קובץ רשימות ושירים משלו בשם "אידעאל און לעבן" (אידיאה וחיים).

פעולתו הציונית היתה כל שנותיו שלא על מנת לקבל פרס.

נפטר בתל-אביב, ט"ז מנחם אב תש"ז )2.8.47( צאצאיו: מרים אשת זאב רייבנבאך, ישעיהו (נהג, טקסי פלטין).

ישראל ריטוב

נולד בכפר ליד פוהוסט, פלך מינסק (רוסיה), כ"ז ניסן תרנ"ה (5.4.1895) לאביו יעקב (בן הרב דפוהוסט, היה רב באוסיפוביטשי, פלך מינסק. למדן מופלג היה ובעל השכלה חילונית רחבה. ממקורביו של הרב י. ריינס - היה עסקן ציוני פעיל. ויושב ראש ההנהלה של קופת מלוה וחסכון. - בשנת 1905 אירגן בעירו את ההגנה ועמד בראשה. מצאצאי הריטב"א) ולאמו אלקה בת מרדכי סולובייצ'יק (ממשפחת אנשי כפר הצטינה בהשכלתה הגדולה. ידעה תנ''ך על פה. כתבה עברית יפה להפליא. עסקה בצרכי ציבור ונתנה מפיתה לכל נצרך).

למד בחדר ובישיבה של הרב ריינס בלידא. את השכלתו הכללית קיבל בישיבה, שלמדו בה - כידוע - גם דברי-חול, ואחר כך בגמנסיה. למד משפטים

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1578). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1578