Volume 4

Page 1583

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרב ישעיה ברדקי

נולד בפינסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, בשנת תק"נ (1790), לאביו הרב יששכר דוב בער ב"ר ישעיה (נפטר בירושלים בשנת תקפ''ח).

עוד בהיותו בפינסק נתפרסם כגדול הדור בתורתו וביראתו, הרביץ תורה ברבים יהעמיד תלמידים מובהקים, בהם שהיו אח"כ מגדולי הרבנים.

משנתאלמן מאשתו הראשונה עלה ארצה עם שני ילדיו (בן ובת קטנים) בשנת תק"ע (1810), זמן מועט אחרי ראשית עלית הפרושים בתנועה "חזון ציון". בהגיעו בספינת-מפרשים לקרבת חוף עכו נתקלה הספינה בסלע ונשברה והנוסעים נפלו המימה, והוא, בהיותו שחיין מצוין וגבור-חיל הושיב את ילדיו על גבו והעלה אותם בשחיה לחוף עכו ומשם עלו לצפת, ואח"כ עלה בין הראשונים לחדש את הישוב האשכנזי בירושלים.

בתקפ"ג נשא לאשה את שיינדל בת הרב ר' ישראל משקלוב (מחבר הספרים "פאת השלחן" ו"תקלין חדתין", שהיה בתחילה ראש הפרושים בצפת, ואח"כ בירושלים, ראה כרך ב', עמוד 557).

היה מנהיג העדה בירושלים ושקד על ביסוס הישוב בה ועל החשת עזרה ליהודי צפת בעת האסונות שהתרגשו עליהם (שתי ה"ביזות" והרעש). עסק בתורה יומם ולילה והיה מכובד מאד על ראשי היהודים באשכנז ובהולנד שניהלו את פעולת הסיוע לישוב המתהוה בארץ הקודש. בהשתדלות ראשי העדה היהודית בוינה נתמנה לסגן-קונסול אוסטרי בירושלים, ובהשפעתם המליץ עליו ציר אוסטריה באיסטמבול ונתמנה מטעם השולטן עבדול מג'יד לרב ראשי בעל תוקף רשמי של חכם באשי. נהג את נשיאותו ברמה, העמיד לו "קאוואס" לבוש מדים ונושא לפניו מטה בעל גולת כסף בראשו, כמו הקונסולים וראשי יתר העדות, ומינה לו מתורגמן את ר' יצחק פ"ח (פיתוחי חותם) רוזנטל שידע היטב את השפה הערבית. והיה מופיע אצל המושל בקבלות-פנים רשמיות ומיצג את עדתו בכבוד, וכן היה תובע מהמושל את עלבון היהודים שפראי הערבים פגעו בהם. בהשתדלותו הרשה לו הציר האוסטרי לקבל תחת חסותו (חסות אוסטרית) אף יהודים בעלי נתינות רוסית ואפילו לתת להם תעודות אוסטריות, וזה הועיל בהרבה לרסן את פראותם של הערבים לבל ינהגו ביהודים בהפקרות כמו בזרים חסרי מגן.

מספרים עליו, כי פעם כשחלה פרנץ יוסף קיסר אוסטריה צוה לכתוב אליו שיתפלל בעדו אצל הכותל המערבי. ואם כי ר' ישעיה היה נמנע מלגשת אל הקודש, שמא יכניס את ידו לאויר השטח המקודש, עבר הפעם על מנהגו ולמען קידוש השם הלך אל הכותל והתפלל בעד הקיסר, ואח"כ קיבל מהקיסר מכתב-תודה, בו נאמר, שבשעה שהרב התפלל בעדו הרגיש את ההקלה הראשונה ממחלתו ואת המפנה לטובה. וכן מספרים עליו, כי פעם המתין בביתו ביחד

עם ראשי העדה לביקורו של נסיך מלכותי אוסטרי. וכשהנסיך התאחר עמדו להתפלל מנחה, והנה תוך התפלה הגיע הנסיך והאנשים מיהרו לכבודו לגמור את תפלתם, אך ר' ישעיה המשיך להתפלל כדרכו בכוונה ובדבקות ואח"כ הביע הנסיך את קורת-רוחו מהשראת הקדושה שראה בתפלת הרב.

בהשתדלותו קנה ר' צבי הירש לעהרין, מראשי "הפקידים והאמרכלים" שבאמשטרדאם בשנת תקצ''ו (באמצעות חותנו, ר' ישראל משקלוב), את החצר הנקראת עד היום על שמו "חצר רבי ישעיה" בעיר העתיקה ליד ישיבת -אור החיים", ובה יסד את ביתהמדרש לפרושים "סוכת שלום", באחד הבתים קבע את דירתו ויתר הבתים היו מוקדשים לעדה, שהכנסתם תהיה לתמיכה בלומדים כבית-מדרש זה. הקמת מרכז רוחני לעדת האשכנזים הפרושים בחצר זו היתה עילה למחלוקת ולפילוג העדה לשתי סיעות: ''סיעת החורבה" (או "הסיעה הולינאית") ו"סיעת החצר" (או "הסיעה האמשטרדאמית"). "סיעת החורבה". שבראשה עמדו הרב נתן נטע בן הרב מנחם מנדל משקלוב וחבריו, דרשה לרכז את בל המאמצים בגאולת החורבה של ר' יהודה חסיד משדליץ מידי הערבים שהחזיקו בה בגלל החובות שנשארו אחרי תלמידיו מלפני מאה שנה ומעלה, ולהקים שם מחדש את בית-הכנסת המרכזי של העדה ויתר מוסדותיה (ולעת עתה הקימו בה בית-מדרש קטן בשם "מנחם ציון"). לעומתה טענה "סיעת החצר" שבראשה עמד הרב ישעיה ברדקי , כי מאחר שאין סיכויים ברורים לקבל את הסכמת השלטון לביטול טענות הערבים המחזיקים בחורבה, ואף אם תושג הסכמת השלטון לכך לא תהיה ליהודים מנוחה מקטטות ורדיפות מצד הערבים המקומיים, - לכן מוטב לרכוש מקום אחר בשביל מרכז העדה. הזמן הצדיק את "סיעת החורבה", שכן עלה בידי היהודים לגאול את נחלת ר' יהודה חסיד ולהקים עליה את בית-הכנסת הגדול "בית יעקב". ר' ישעיה בודאי לא הצטער על נצחון הסיעה היריבה. שהיה לנצחון יהודי כללי, וכשנשלמה מלאכת בנין בית-הכנסת נתכבד בהנחת האבן הראשית הסוגרת את הכפה ואח"כ דרש דרשה נלבבת לכבוד המאורע על פרשת חנוכת בית שני שבספר עזרא.

כגודל כבודו וידיעתו בתורה בנגלה ובנסתר כן גדלה ענותנותו ויתר המדות הטובות. הגן בתוקף על כבוד ירושלים וחלוצי הישוב בה. כל ימיו הסתפק במועט למחיתו ושום רכוש וחסכונות לא השאיר אחריו, רק חידושי תורה בכתב-יד, בעיקר על סדר קדשים, רשימות והערות קצרות ועמוקות תוכן וענין בספרי הש"ס והפסוקים שלו ותשובות בהלכה במכתבים לגדולי הדור שפנו אליו בשאלותיהם. כך נשארו אחריו תשובות בכתב בידי רבני הונגריה והובא זכרו בשאלות ותשובות "הודה יעלה" להגאון ר' יהודה אסוד מהונגריה (בחלק או"ח סי' ק"ע). חתם עם רבני ירושלים על כתב בענין יסוד מושבות חקלאיות בארץ לפי הצעת סיר משה מונטיפיורי , וכן חתום הוא רא

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1583). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1583