בהסתדרות הנוער הציונית הבלתי לגלית "י-וו-או אס-אם " ובהחלוץ הבלתי הלגלי.
ב-1925 נסע בשליחות המרכז הגלילי של החלוץ באודיסה לכנוס החלוץ "ביליסבטוגרד" ושם נאסר באספה. אחרי שמונה חודשי ישיבה בכלא הוחלפה לו גזרת הגרוש לסיביר לעליה לארץ.
הגיע ארצה ב-1926 והיה פועל חקלאי ברחובות. חבר "חבורת-הדרום" ומראשית בואו לרחובות פעיל בחיי ההסתדרות במקום. היה חבר '"הפועל הצעיר" ועם האחוד בין שתי מפלגות הפועלים חבר מפא"י. חבר מושב "כפר בילו" ע"י רחובות מ-1933 עד 1936, מ-1936 חבר "קבוצת-שילר".
ב-1932 נבחר כמזכיר מועצת פועלי רחובות. ומ-1941 עד 1947 היה המזכיר הכללי של מרכז מפלגת פועלי א"י בארץ.
במשך כל אותן השנים היה גם חבר המפקדה המחוזית של "ההגנה" באזור "דרום יהודה". חבר "המרכז לחנוך" במשך שלוש שנים (1938-1935).
ב-1928 נשא לאשה את צפורה בת גדליה רייבר .
ב-1936 יצא בשליחות הועה"פ של ההסתדרות למרכז החלוץ בלבוב בגליציה. יצא כמה פעמים בשליחות המפלגה והאיחוד העולמי. וב-1947 השתתף כציר בוועידה הסוציאליסטית בציריך. היה שליח ההסתדרות לוועידת האגודות המקצועית בבולגריה ב-1948. ציר לקונגרסים הציוניים כ', כ"א וכ"ג. שליח "האחוד העולמי" כמה פעמים בשנים האחרונות לצרפת, גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, רומניה, שווייץ ובלגיה. חבר מועצת ההסתדרות וסגן הועה"פ של ההסתדרות במשך הרבה שנים. חבר מזכירות מפא"י ולשכתה המרכזית. ומ.1946 ואילך מזכיר "האחוד-העולמי".
פרסם מאמרים ב"הפועל-הצעיר", ב"דבר", ב"הדור" ובכתבי עת שונים של התנועה בגולה, ובירחונים האידיים של האיחוד-העולמי בחו"ל. נבחר לכנסת הראשונה של מדינת ישראל. חבר הנהלת סיעת מפא"י בכנסת. חבר לוועדות חוק חוקה ומשפט, וועדת הכנסת והוועדה לעניני חוץ ובטחון.
צאצאיו: צבי (היה בפלמ"ח , ונלחם במלחמת השחרור), ארלוזורוה (תלמידה בבית הספר המשותף בקבוצת שילר וגבעת ברנר ).
יוסף פפירניקוב
נולד בורשה, י"ח בשבט תרנ"ז (1897) לאביו שמואל (בעל איטליז, מחובבי ציון הראשונים, משכיל ועסקן ציוני מחותמי "הצפירה) ולאמו מלכה מבית סורגנשטיין. חינוך מסורתי קיבל בחדר. כללי בגימנסיה רוסית ריאלית. בהיותו בן שמונה החל להשתתף במקהלת בית הכנסת הגדול ברחוב טלומצקה אצל החזן גרשון סיראטה (שניספה בגיטו ורשה ע"י הנאצים). קולו היה קול אלט יפה. שר במקהלה (בניצוחו של ליאו ליוב, שהיה גם המנצח של מקהלות "הזמיר" בורשה) עד גיל 13 בהתחלף לו הקול. השתתף גם בקונצרטים והקלטות.
בהיותו בן 16 החל לכתוב שירים ביידיש. שירו הראשון נדפס ב-1918 בירחון ספרותי בעריכת י. מ. וייסנברג. באותו זמן התקרב לפועלי ציון שמאל ופרסם את שיריו בעלוניהם בעריכת יעקב זרובבל ויעקב קנר . היה פעיל במפעלים התרבותיים של המפלגה.
בפעם ראשונה עלה ארצה בשנת 1924, עבד כפועל שחור בכבישים בראשון לציון ובתל-אביב בבנין. מהארץ היה שולח שירים ביידיש על הוי הארץ ל"היינט" "מומנט" "וליטררישה בלעטער" בורשה, "וצוקונפט", "מארגן זשורנאל", "פראלעטארישער געדאנק" באמריקה.
ב-1929 נוסע לפולניה וחוזר ארצה ב-1933 על מנת להשתקע. נטייתו למוסיקה מימי נעוריו מוצאת את הדיו בנעימות שהוא מחבר בעצמו לאי אלה משיריו העממיים. לפופולריות זכה שירו ביידיש "ויהי שאת ארמנות, אני בונה באויר": ב-1937 נבחר כציר "לקולטור