Volume 4

Page 1620

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בגדים ומזון וכלי-מטה לבית-הכלא והשתדלה לשכנע את בעלי ההשפעה בעדה שיעשו למען שחרורו, וזה בו בזמן, ששונאיו הקנאים שמחו לאידו.

לשם השפעה תרבותית ולאומית על נשי האשכנזים בירושלים הוציאה להן עתון בלשונן (עבריטייטש, מנוקד) בשם "בית יעקב", ומאחר שלא היה לה רשיון להוצאת עתון הוציאתו כהוספה ל"הצבי"

של בן-יהודה (שגיסה הרב יצחק הירשנזון היה בעל רשיונו ועורכו האחראי כלפי השלטונות), וכך נקרא העתון "הצבי" ל"בית יעקב" (הצבי למעלה באותיות קטנות ו-בית יעקב - למטה באותיות גדולות) והקנאי הלוחם לעברית ונגד כל לשון לעז (בן יהודה) הסכים לקחת תחת כנפי עתונו את העתון הלועזי הזה, בזכות תכנו ומטרתו. בסגנון ה"צאינה וראינה" ויתר ספרי המוסר לנשים בעברי-טייטש ובהסתמכות על מקראות ודברי חז"ל היתה הרבנית חוה מוציאה פעם בשבועים עתון לנשי ירושלים, בו דרשה מהן, בהסתמכה על דברי קודש, לפעול במסירות נפש למען תחית העם והארץ והלשון העברית, ובתור עורכת חתמה בשם חיה בן יעקב (העתון החל לצאת בג' אייר תרנ"ב והתקיים כשנה ומחצה), וגם בעלה היה כותב בו בעילום שם. גם שיחותיה היו מלאות פסוקים ודברי חז"ל והשפעתה היתה גדולה בעיצוב פני הדור החדש בירושלים.

יצאה עם בעלה לאיסטמבול ואח"כ לארה"ב. שם יכלה לחיות בשלוה, בלי חזית נגד קנאים ונחשלים מדעת. נטעה בצאצאיה את האהבה לארץ-ישראל, לעברית ולכל קדשי ישראל ובקהלות שבעלה כיהן בהן ברבנות היתה גם היא עוזרת בהשפעה למען קדשי היהדות וארץ-ישראל.

נפטרה בהובוקן, מדינת ניו-ז רסי ארה"ב, י"ב כסלו תרצ"ב.

צאצאיה - (ראה בערך בעלה בכרך זה).

מיכאל טריפון

נולד בכפר גריגורקה, פלך צ'רניגוב, רוסיה, אב תרמ"א (אוגוסט 1881), לאביו יצחק (מויתקי האכרים במצפה, ראה עליו בכרך זה) ולאמו חיה בת אלכסנדר צרקינסקי מבוברויסק.

למד בחדרים, בבית-ספר עירוני והשתלם בהשכלה כללית כאכסטרן.

במאי 1907 עלה לארץ עם אחיו חיים , ומיד נסעו מיפו בדיליג'נס ישר לעבודה בכפר תבור. עבד שם בהכשרה לחקלאות אצל אכרים והיה השומר היהודי הראשון בכפר תבור (מסחה). ב-1909 השתתף בכיבוש ובעבודה בדגניה (א') (אום אל-ג'וני), הנקודה הראשונה בעמק הירדן. אח"כ עבד גם בקבוצת כנרת. ב-1910 השתתף בעבודת כיבוש במרחביה, הנקודה הראשונה בעמק יזרעאל.

כשהחלה חברת יק"א (כיום פיק"א) ביסוד ישוב חקלאי באזור העיר טבריה ובנתה שלשה בתים מחוץ לחומה, בו בזמן שמטעמי בטחון לא העיזו יהודי העיר לצאת בערב בודדים מחוץ לחומה, התישב הוא ב-1911 באחד משלשת הבתים ועסק בפלחה ובמשק מעורב על אדמת החברה.

ב-1913 נשא לאשה את פנינה בת מיכאל איברמן מראש פנה.

במלחמת העולם א', כאשר רוב פקידי יק"א הוכרחו לעזוב את הארץ בגלל נתינותם הצרפתית, נטל הוא על עצמו לשמור לחברה את זכות החזקה והבעלות על קרקעותיה באזור טבריה, שעדיין לא נרשמו על שמה בספרי האחוזה, וכשחזרו פקידי החברה אחרי המלחמה מצאו את חזקת הבעלות בלי סיבוכים, וכך יכלו למכור לתושבי טבריה בלי סיבוכים משפטיים את הקרקע לבנין שכונת קרית שמואל. במשך שנים רבות

אחרי המלחמה עוד המשיך לשרת כנציג פיק"א בטבריה, ובתחבולות מוצלחות, ולפעמים אף בחירוף נפש, עלה בידו לסדר את מדידת קרקעותיה והצבת גבולותיהן, אף על התנגדותם של האריסים הערבים למדידות ותעלוליהם בעקירת סימני הגבולות. הוא היה עובר ברכיבה, בלבוש בידואי, על הגבולות ומסמנם לפי

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1620). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1620