Volume 4

Page 1629

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"תורה ודעת" בברוקלין ומ-1930 ואילך שימש ברבנות בקהלות שונות בניו-יורק (המרכז היהודי בוויליאמסברידג', בית-הכנסת "בני ישראל" בברונקס). היה חבר הועד הפועל של הסתדרות ציוני אמריקה וחבר הועד הפועל של הסתדרות ציוני אמריקה וחבר ההנהלה של המזרחי באמריקה, חבר המועצה האדמיניסטרטיבית של המגבית היהודית המאחודת, חבר ועד הדירקטורים של קרן היסוד, חבר ההנהלה של הקונגרס היהודי האמריקאי, חבר ההסתדרות העברית, סבר ועד ההנהלה של המועצה למען מוסדות התורה והחסד אשר בא"י, חבר אגודת המנהלים של בתהת"ת בניו-יורק, חבר ובמשך שנים רבות גם מזכיר ומנהל הפדרציה של בתי ת"ת והישיבות. השתתף עם הרבנים אהרן טייטלבוים, י. מ. חרל"פ ויעקב ליב מוינשטר והעסקנים יצחק ברמן, משה אליאך ואחרים ביסוד הסתדרות בני ארץ-ישראל בארה"ב וקנדה ובמשך כמה שנים היה נשיאה ועורך ספר-השנה שלה. השתתף בפעולות הסתדרות זו בין בני הישוב הישן והחדש תושבי אמריקה למען המוסדות והישיבות שבארץ, שלחו עזרה בשנות מלחמת-העולם ב', ערבו מגביות בין האגודות השונות של בני א"י בערי אמריקה, שלחו אמבולנס מצויד למגן דוד אדום ועזרו ל"הגנה" בסכומים הגונים (האגודות החשובות של ההסתדרות אשר בניו-יורק ושיקגו הצטינו בעיקר ביסוד קופות גמ"ח בסכומים של אלפי דולרים על יד "אוצר החסד קרן שמואל" למתן הלואות לסוחרים זעירים ובעלי מלאכה. וכן גם קופת גמ"ח בצפת ועוד).

פרסם הרבה מאמרים ב"הדואר" ובעתונים אחרים באידית ובאנגלית והכין בכתב-יד חומר רב בחקירת א"י ומדעי היהדות.

במשך שנות שבתו באמריקה ביקר פעמים רבות בארץ, ובראשית 1948 חזר לישיבת-קבע בה על פי הזמנת מנהיגי המרכז הארצי של הסתדרות המזרחי לשמש כמנהל המרכז וההסתדרות.

צאצאיו: ד"ר מרדכי גבריאלי (פרופ' למדעי הטבע וזואולוגיה בברוקלין קולג'), שושנה (ציירת) אשת ד"ר י. רוזנברג (מרצה לחימיה במכללת שיקאגו), מאשה (מזכירה בחברת החינוך היהודי בניויורק).

יעקב בן-דב (לסוטרה)

נולד בעיירה פולין, מחוז ז'יטומיר, אוקראינה, ד' תמוז תרמ"ב (1882), לאביו דב ולאמו רייזל בת יעקב כץ .

למד בחדרים, השתלם בהשכלה בעזרת מורים פרטיים ולמד את מלאכת הצילום. עסק בארגון אגודות ציוניות בעיירות הפלך.

בכסלו תרס"ח עלה לארץ. למד ציור בביה"ס "בצלאל" והתפרנס מעבודת צילום ומהוצאת גלויות ואלבומים של תמונות מחיי הארץ וממראותיה, שהופצו

ברחבי רוסיה כאמצעי תעמולה ציוני על-ידי המרכז הציוני שבמוסקבה. נמנה על חברי "הפועל הצעיר".

בתר"ע נשא לאשה את רוזה (רוקחת מוסמכת) בת ישעיה דב רבינוביץ , שהזמינה למטרה זו לעלות מז'יטומיר לירושלים. (נפטרה בירושלים בשנת 1940).

בראשית מלחמת-עולם א' התאזרח בארץ, גויס לצבא ושרת בעבודות צילום לצרכים רפואיים בביתחולים צבאי אוסטרי בירושלים. קיבל אות הצטיינות צבאי, השיג בעזרת האוסטרים מכונת הסרטה, בה צילם אח"כ את כניסת צבא אלנבי לירושלים ואת הגדודים העברים בתנועותיהם והיה בכך חלוץ ההסרטה בארץ. מאז יצר כמעט בכל שנה - עד להמצאת סרט הקולנוע שדחה את הסרט האילם - סרטים דוקומנטריים לצרכי תעמולת הקרנות והמוסדות הלאומיים ב-1933 עשה נסיון ליצירת סרט קולני עם החזן יוסלה רוזנבלט, אך בגלל פטירת החזן חדל מנסיונות אלה ונשאר במלאכת הצילום, בה המשיך לעסוק גם בהוצאת גלויות ואלבומים).

אחרי כיבוש ירושלים, בראשית 1918, פעל בליכוד בעלי המלאכה בעיר ב"מרכז בעלי מלאכה", נבחר ברשימתו לועד העיר הראשון ליהודי ירושלים ולועד הפועל שלו, לחבר במשפט השלום העברי, ומטעם "הפועל הצעיר" לאספת הנבחרים הראשונה. היה נוכח בין נציגי-הצבור המוזמנים בהכרזת הצהרת בלפור בבית הממשלה על הר הצופים מפי הגנרל בולס , ולזכר השתתפותו במאורע שנחשב אז כגדול צילם את עצמו באותו יום.

ב-1919 ארגן את הגרעין של 50 בעלי מלאכה להשתתפות ביסוד בנק הלואה וחסכון ומאז הנו חבר ההנהלה.

ב-1922 בנה את ביתו בין ארבעת הראשונים בשכונת תלפיות (ולאחר זמן בנה בית גם במרכז העיר).

ב-1930 פעל לחידוש ארגונם של בעלי המלאכה בירושלים באגודה הידועה כיום בשם "ברית בני מלאכה".

ב-1932 יזם ופעל ביסוד אגודת "בנין ומלאכה" שבנתה ב-1934 את שכונת "בנין ומלאכה"

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1629). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1629