עקב לידה ראשונה נשא בזיווג שני את פראדל (פאני) בת הדיין יהודה ליב וייסנשטרן (ממשפחת דוד מאיר גוטמאן , ממיסדי פתח תקוה. - ראה כרך א', עמוד 304). נפטרה בירושלים, ט"ו ניסן תרצ"ד.
פעם בלכתו בבוקר מבית-הכנסת ותיק הטלית והתפילין בבית-שחיו ראה והנה שלשה חיילים טורקיים מעליבים אשה יהודיה, חנונית בעיר העתיקה. מיד חש לעזרתה ובידו הפנויה האחת הכה את שלשתם מכות נאמנות. והנה עבר שם יהודי אחר מכולל הונגריה, ר' יהושע שטאמפר (ראה כרך א' עמוד 50), נטל ממנו את הטלית והתפילין, ומשנתפנתה גם ידו השניה הוסיף להכות בחיילים עד שהסתלקו משם בבושת פנים. מאז היו לידידים, ואח"כ גם שותפים במפעל יסוד המושבה פתח תקוה.
למד את שפת הערבים ומנהגיהם, ובהיותו גם בעל אומץ וכח גופני השיג.מהם כבוד וידידות שידע להפיק מהם תועלת לעצמו ולעמו. בעזרת חיים אמזלג (סגן קונסול בריטניה ביפו)ויוסף אמזלג קיבל מהשלטון הטורקי בחכירה את מס הדרכים ("בדל קארוסה"), שהיה נגבה בעד כל עגלה שנסעה בכבישי ירושלים שכם וירושלים - יפו. הוא היה היהודי הראשון שקיבל חכירה זו, ואחריו הוחכר המס בכביש ירושלים - יפו מתרמ"ד ואילך לר' יצחק רוקח (אביו של ר' שמעון רוקח איש-יפו). לפי הוראות ראשי הצבור היהודי ביפו היה גובה מבעלי-העגלות היהודים תוספת למס לצרכי צדקה, שהיתה מתחלקת על-ידי חיים אמזלג, אברהם מויאל, חיים שמואל שמרלינג וחכם יוסף משה. בקשריו עם נכבדי הערבים השתמש לעזור בגאולת קרקעות להקמת מושבות ושכונות עירוניות. השתתף מושבות ושכונות עירוניות. השתתף במו"מ לרכישת האדמה הראשונה ליסוד המושבה פתח תקוה, היה ביחד עם דוד גוטמן, יואל משה סלומון, יהושע שפטמפר, אליעזר ראב ובנו יהודה ודוד רגנר מהמתישבים הראשונים ביום י"ב אלול תרל"ח. וניהל בה את המשק בראשיתה והשתתף בהנחת היסוד לשמירתה. הראשון שנפצע בכסלו תרל''ט ע"י התנפלות אנשי טיאן בשובו מקלקיליה מקנית תבואה לעונת הזריעה, לרגל נתינותו האוסטרית הגיע הענין להתערבות הקונסולים האוסטרים מיפו ומירושלים ולידי משפט ממשלתי ולבסוף הוכרחו אנשי טיאן להשלים עם המושבה. כן עזר בכמה מקרים קשים לישב סכסוכים בין יהודים לערבים, בין מתישבים ובין פקידי הבארון ועוד. עזר בגאולת הקרקע ליסוד ראשון לציון, ברכישות קרקע במקומות שונים בארץ על-ידי פקידי הבארון וחברת יק"א (ביחוד ברכישת אדמת סג'רה), אדמת פג'ה ליד פתח תקוה, כפר אוריה, הוספה לאדמת גאולה ליד פתח תקוה, הקרקע לשכונות שונות בירושלים (ביניהן שכונת "שערי פנה"), אדמת "אחוזת בית" (היא תל-אביב בראשיתה) ועוד. עזר לראובן לרר בהדרכה ובשיפור יחסי שכנים בנס ציונה, תיווך בסכסוך קרקעי בין מיסדי גדרה יבין חוסני ביי וזקני כפר קטרה ואף השתדל בעד קבלת רשיון לבנין בתים בגדרה. עזר להרב אריה ליב פרומקין בעצה לניהול משק לחמן בפ''ת ולאנשי פ"ת בישוב סכסוך הגבולות עם כפר יהודיה. עזר לאנשי באר טוביה לחלצם מנגישות האפנדי חוכר מס המעשר.
היה יועצו של יהושע אוסובצקי, פקיד הבארון - ויד ימינו בכל עניני רכישת קרקעות. עבר את הארץ כמה פעמים לארכה ולרחבה לשם רכישת קרקעות. בלה זמן רב בעזה ונהל שם מו"מ בדבר קניית שטח אדמה גדול.
הקים בירושלים את טחנת הקיטור הראשונה וזמןמה היו פתחיה ואליעזר ליואי שותפיו בה. יזם גם יסוד בית-החרושת לסוכר בארץ, השקיע הרבה מרץ ועבודה בחקירת התנאים, עד שהוברר לו שמבחינה מסחרית אין הדבר כדאי. זמן-מה היתה לו שותפות לרכישת קרקעות עם יואל משה סולומון ונסים אלישר בירושלים. היה פעיל גם בעניני סידור הקהלה האחידה ביפו. עזר לפתיחת סניף לדואר האוסטרי בפתח תקוה, שהונהגו בו בולים עבריים.
קנה הרבה שטחי אדמה בירושלים לשכונות חדשות. את המגרש לביה"ס "בצלאל" רכש יחד עם י. מ. טננבוים במחיר זול מידי תורכי, והיה חשש שהמוכר יתחרט ובהסכמת הרב י. ח. זוננפלד סודר שטר המכירה בשבת.
בתרנ"ט השתתף במשלחת לעבר הירדן, שיצאה שמה לבקשת הרצל לשם חקירת התנאים לרכישת קרקעות וחבריה היו ד"ר יצחק לוי, אהרן אייזנברג ויחזקאל בלום ביתו היה פתוח לאורחים יהודים וערבים לשם, ישוב סכסוכים והכנת רכישות קרקע, אך רכוש לא צבר מפעולותיו אלה, כי באמונה היה עושה, למען הגדלת הישוב.
נפטר בירושלים, י"א תשרי תרפ"ג.
צאצאיו: (מאשתו הראשונה) ראשקה שרה אשת ר' מרדכי וייסנשטרן (שהיה הפקיד הראשי בדואר האוסטרי בירושלים), (מאשתו השניה): טוביה גדליה, אב רהם אבא, משה, אסתר אשת ישראל חיים עץ-הדר (שיינבאום), נחמה אשת יצחק גלויב מן, רחל אשת מרדכי גלויבמן, מרים אשת שלמה ראם.
אריה ליב יגולניצר
נולד בקמניץ-פודולסק (אוקראינה), בשנת תרמ"ב (1882), לאביו יצחק (מורה) ולאמו פייגה. קיבל חינוך תורני, השתלם בהשכלה כללית ועברית והתמסר להוראה עברית ולפעילות ציונית.
בילדותו עברה משפחתו לארגנטינה כחקלאים וכעבור ארבע שנים חזרו לרוסיה ואח"כ השתקעו בבולגראד (בסראביה).
נשא לאשה את בת דודתו, בינה בת יצחק מרכוס מאודיסה.