שוחרר, גמר את לימודיו באוניברסיטת ברלין, הוסמך לדוקטור לרפואה והוסיף להשתלם בענפים מיוחדים, בכוונה להועיל בהם בארץ-ישראל. השתתף ביסודו ובפעולותיו של "הפולקסהיים" (מועדון עממי לפגישות ולהרצאות וחגיגות), ששימש מרכז חברתי ותרבותי משותף ליהודים מקומיים וליוצאי מזרח-אירופה, וכן השתתף בתנועה הציונית הסוציאליסטית.
ב-1922 עלה ארצה ונתקבל כחבר בקבוצת עיןחרוד. אח''כ כרופא בשרות "הדסה" בארץ.
ב-1925 נשא לאשה את רבקה בת אלימלך לרנר. עבד כרופא מטעם "הדסה" בטבריה, חיפה, יסוד המעלה, משמר הירדן, כנרת, יבנאל ובית-וגן, ומ-1927 ואילך בבית-החולים "הדסה" בתל-אביב. בקיץ 1929 הועבר לחברון, ושם עברו עליו מוראות המהומות והטבח באב תרפ"ט, ביתו נשדד והוא עמד על משמרתו וטיפל במסירות, תוך סיכון נפשו, בפצועים ובהרוגים והיה היהודי האחרון שיצא מהעיר - וחזר לעבודתו בבית-החולים בתל-אביב.
היה חבר ב"הסתדרות", ב"אחדות העבודה" ואח"כ במפא"י, התיחס בפשטות אנושית ובלבביות לחולים, לקרוביהם ולכל אדם מכל הסוגים והמעמדות שבא במגע אתו.
אחרי מחלה קצרה נפטר בתל-אביב, כ"ו סיון תרצ"ב.
צאצאיו: גבריאל (חבר קיבוץ בנגב), אלישבע (חברה בקבוצת "אלומות" - ביתניה).
דב חומסקי
נולד בעיר מינסק, בירת רוסיה הלבנה, 15.10.1913 לאביו יוסף (מדקדק, חוקר ספרים עתיקים, ציוני נלהב ומבוני החנוך העברי) ולאמו חנה בת מרדכי רבינוביץ (משפחה בעלת יוחסין וידועה).
למד בבית ספר עברי מיסודה של "תרבות" בקרטוז-ברזה (פולין). סיים את חוק למודיו בסמינריון העברי למורים "תרבות" בוילנה בהנהלת ד"ר זאב שמטרלינג. חניך הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
עסק בפולין בהוראה בבתי ספר עבריים, בערים: ברזנה, רוזישצה, לידה, בשנים 1936--1933.
הצטיין במקצועות העבריים ומוריו בסמינריון, ביניהם ד"ר אביגדור גרינשפאן וד"ר דוד נייגר, נבאו לו עתיד ספרותי.
בשנת 1936 עלה ארצה, ועם למודיו באוניברסיטה שמש גם בהוראה, בבתי ספר של כנסת ישראל בירושלים ובתל-אביב.
במאורעות 1936 היה חבר ההגנה ומלא תפקידי שמירה בפרברי ירושלים. בפרוץ מלחמת העולם השניה התנדב לבריגדה היהודית, השתתף בכל פעולות החטיבה בארץ, באפריקה הצפונית ובארצות אירופה. עם תום המלחמה עבד במחנות הפליטים באוסטריה ובבלגיה. אחרי שחרורו מן הצבא המשיך בהוראה בתל-אביב. בפברואר 1948 נשלח לפולין מטעם קרן-יסוד וערך מסע בקרב השרידים הניצולים ועמד על מצבם. שהה שם למעלה מחצי שנה, ועשה פעולה נרחבת בשטח התעמולה וכמו כן הצליח במגבית. השתתף מטעם מדינת ישראל בקונגרס אנשי-הרוח בוורוצלאב 25.8.1948; ונתקבל לראיון אצל נשיא פולין בולסלב בירוט ואצל כמה מיניסטרים של ממשלת פולין.
בשנת 1931 התחיל לפרסם מבכורי עטו שירים ב"זרמים" (וילנה, בעריכת מ. ב. שנייצר וש. י. פנואלי), "הדואר" (ניו-יורק), "העולם" (לונדון), "בד רך" (וראשה). טפל בהוצאת קובץ שירים, "בסך" שהכיל מדבריהם של משוררים צעירים בפולין.
בארץ נתפרסמו שיריו בעתונים: "דבר", "הארץ", "מאזנים", "גליונות", "גזית" ובקבצים שונים. רבים משיריו הוקראו ברדיו ירושלים בשדורים המיוחדים לחיילים - "פנת-החייל".