Volume 4

Page 1646

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(על-ידי חברי "המזרחי הצעיר" לשעבר) ונבחר בו לגבאי עד היום.

בתרצ"ב יסד בשכונה בית-ספר פרטי וקיבל בו תלמידים עניים בלי כל תשלום. במשך הזמן הוכנס בית-הספר לרשת החינוך של הועד הלאומי (בפיקוח "המזרחי") והוא המשיך לנהלו. עם סיפוח השכונה לתל- אביב ועם גידול הישוב בה הועבר בית-הספר לרשות עירית ת"א, הוגדל למספר מלא של כתות וממשיך ללמד בו.

פעיל בחיים הצבורים והחברתיים בשכונה. היה במשך כמה שנים חבר המועצה וחבר ועדת הבקורת של השכונה. השתתף ביסוד הארגון הספורטיבי הדתי "אלי-צור" שהיה קיים בשכונה והתמסר ביחוד לניהול הפעולה התרבותית בו. כן פעיל הוא כמזכיר סניף המזרחי וחבר הנהלת סניף "התאחדות בני הישוב" בשכונה.

צאצאיו: צבי, משה חיים (קצין בצבא הגנה ישראל), נחמיה (משבויי גוש עציון בעבר הירדן), בתיה, שמואל, צפורה.

יצחק גרין

נולד ביפו, ג' חשון תרמ''ג (1882), לאביו יחזק אל (מראשוני הישוב ביפו) ולאמו הינדה בת ישראל ליב פינסקר (נפטר בצפת). למד בחדר של ר' שמואל מוני זילברמן בירושלים,

בת"ת ביפו, בביה"ס התיכון של "האחים" הצרפתים ביפו, בביה"ס כי"ח בחיפה, בביה"ס של ישראל בלקינד ביפו, בגימנסיה טורקית באיסטמבול ושם למד רוקחות באוניברסיטה. חזר ארצה והחל לעבוד בבית המרקחת של לפידות ביפו.

נשא לאשה את הניה בת יעקב סטרסלסקי.

ב-1903 יצא לקאהיר, מצרים, והיה שם רוקח במשך 16 שנה ונתקבל כאח ללשכת הבונים החפשים.

ב-1919 חזר ארצה והמשיך לעסוק ברוקחות ביפו ואח"כ בתל-אביב והנו חבר ההסתדרות הרוקחית בישראל.

בפרוץ המהומות ביפו ב-1 במאי 1921 השתמש בהיכרותו עם שוטר ערבי מקומי ובמחיר מתנת כסף השפיע עליו לגרש בנופית מתנפלים שנמצאו לפתע בתוך סערת המהומות והרצחנות שפרצה סביבם.

צאצאיו: אברהם (ספורטאי ידוע, מנהל מחלקת אתלטיקה קלה במכבי ת''א), יחזקאל (גם הוא ספורטאי נודע, אלוף ארץ-ישראל בריצה; השתתף בכיבוש לוד, רמלה, בית-ג'וברין ובאר שבע, וביום ז' חשון תש"ט (9.11.48) - נפל בקרב בכיבוש משטרת עיראק סואידן בנגב), שרה, אסתר.

יהודה שפי (ליאו שפילברגר)

נולד בקושיצה, סלובקיה (לפנים הונגריה), בשנת תרנ"ז (1897), לאביו הרמן (ציוני ותיק, ציר בכמה קונגרסים מהראשון ואילך) ולאמו לאה לבית הוניג. קיבל חינוך יהודי וכללי בהונגרית ובנעוריו הצטרף ל"צעירי ציון". במלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא ההונגרי ישר מהגימנסיה ושרת בו בדרגת לויטננט.

אחרי המלחמה סופח אזור הולדתו לצ'כוסלובקיה והוא הצטרף ליהדות הלאומית, ובתוכה לאגף העבודה, למפלגת "פועלי ציון". למד פילוסופיה באוניברסיטת בראטיסלאווה והיה פעיל בחיים הצבוריים היהודיים וביחוד בתנועה הציונית ועסק בספרות ובעתונות. היה חבר המערבת של עתון יומי בהונגרית, שיצא בבראטיסלאווה מטעם מפלגת המדינאי הסלובקי ד"ר מילאן הודז'ה (שהיה זמן-מה ראש ממשלת צ,כוסלובקיה). הצטיין כריפורטר מעולה, וביחוד בריפורטזה ספורטאית. במשך שנים ערך בעתונו את מדור הספורט וחיבר גם רומנים מחיי הספורט. הרומן "0:2 או השער הגנוב" תורגם לכמה שפות אירופיות והרומן "11 נגד העולם כולו" נדפס בהמשכים בשני עתונים, בהונגרית ובצ'כית. ערך את "השנתון לספורט" ונבחר ליו"ר אגודת עתונאי הספורט בסלובקיה. פרסם מונוגרפיה גדולה על הנשיא בנש . ב-1936 זכה בפרס התרבות של מדינת צ'כוסלבקיה בעד ספרו "תולדות האולימפיאדות" שתורגם ל-12 שפות ועשה במשך שנה בשליחות עתון צ'כי גדול במלחמת-האזרחים בספרד ב-1936. תרגם להונגרית את "הדיבוק" והשתתף במערכת האינציקלופדיה היהודית בהונגרית.

הקדיש מזמנו לעבודה ציונית. היה חבר ההנהלות הארציות של קרן היסוד והקה"ק וציר לקונגרס הציוני ה-12, מזכיר כללי של "פועלי ציון" (בברית עם מפא"י שבארץ-ישראל) בסלובקיה, בשנות 1930/34 עמד בראש המפלגה בצ'כוסלובקיה ועד 1936 היה גם יו"ר הליגה למען ארץ-ישראל העובדת.

השתוקק לעלות ארצה, אך קשה היה לו להעקר משטח פעולתו הצבורית והעתונאית ולהטיל את עצמו אל הבלתי-נודע. משגברה רדיפת היהודים בהשפעת גרמניה הנאצית גם בסלובקיה, השתתף בארגון אנית-המעפילים "פריסולה", שאחרי שמונה חדשי טלטולים בלב ים הגיעה לתל-אביב, והוא ביקש לו מפלט

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1646). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1646