Volume 4

Page 1666

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מאמרות כאלה, שיכולות לתת עונג רוחני לקהל רב. אז עלה בדעתו, שצריך ליצור איזו במה, שמעליה יוכלו המונים ליהנות מביאליק-שבעל-פה. והואיל וברוסיה היו אנשי-הרוח קובעים עתים לפגישות ולשיחות-רעים בדברי תורה ומחקר על פי רוב בלילי שבתות ובשבתות (כחסידים במסיבת-השלחן של הרבי), החליט ליצור מסיבות "עונג שבת", וכשהסבים ביאליק לעצתו נגש לעבודה ויצר את מסיבות "עונג שבת" בת"א (בתחילה בביה''ס לנגינה "שולמית" ואח"כ באולם הגימנסיה הרצליה), וכאשר צר המקום מהכיל את ההמון הרב שנהר אליהן עלה בידו להשפיע על הנדבן שמואל בלום (ראה כרך א', עמוד 204) שבא מאמריקה וזה בנה בכספו למטרה זו ולפעולות-תרבות פומביות בכלל את אולם "אהל שם" על מגרש שנתנה הקה''ק ויסד את אגודת "עונג שבת" שתהיה הבעל החוקי לבנין ולפעולות המתנהלות בו - והמפעל הזה, הקיים עד היום, נתפרסם לשם ולתהלה בכל העולם היהודי, מקום משיכה לתיירים ולאורחים, ובמת הרצאה לאנשי-רוח ארצישראליים ואורחים, וכן נערכים בו בשבתות שיעורים בתנ"ך ובתלמוד ובמדרשים ובזמן האחרון גם הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ועוד ועוד. ביחוד התמסר לעבודת האגודה ועריכת המסיבות של עונג שבת ושמירת הסדר בהן, ועונג כפול קרן על פניו בכל מסיבה : משמיעת דברי ה"רבי" ביאליק וממראה העונג הרוחני הנסוך על פני המוני שומעיו.

בחורף תרצ''ב חלה ובליל הסדר של- פסח נפטר והובא לקבורה ביום א' דחוה"מ בבית-העלמין הישן בת"א.

צאצאיו: ברכה אשת עזריאל זיליבנסקי (מנהל אגודת "עונג שבת" ובית "אהל שם"), דינה ז"ל, בלה אשת נחום פלדמן, חיים (מהנדס ברוסיה), גיטל (ברוסיה).

ד"ר ישראל גולדשטיין

נולד בפילאדלפיה, ארצות הברית, ז' תמוז תרנ"ו (1896), לאביו יהודה דוד ולאמו פריידה בת שמאי זילבר.

קיבל חינוך יהודי וכללי ובשנת 1917 הוסמך למדעי הרוח באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק.

ב-1918 נשא לאשה את ביילה בת משה יהודה מרקוביץ.

המשיך את לימודיו בסמינריון התיאולוגי היהודי, ב-1918 הוסמך לרבנות מטעם אותו מוסד, קיבל את הסטיפנדיה על שם סטיינבאך, שהיתה ניתנת לתלמיד הטוב ביותר בכיתה הגומרת, וב-1927 קיבל את התואר דוקטור לספרות עברית על סמך חיבורו על תולדות היהודים בניו-יורק סיטי. המשיך בעבודות מחקר מדעי. שימש ברבנות בבית-הכנסת "בני ישורון", הראשון ליהודים האשכנזים בניו-יורק (נוסד ב-1826). מילא

תפקידים פעילים, כיו"ר הסתדרות "ישראל הצעיר" באמריקה, מזכיר אספת הרבנים באמריקה, יו"ר מועצת בתי-הכנסיות בארה"ב, חבר הועד הפועל ונאמן של הקונגרס הלאומי של יהודים ונוצרים בארה"ב, מנהל הסמינר התיאולוגי היהודי, יו"ר ועד הרבנים לצדק סוציאלי, חבר הועד הפועל של הועידה היהודית. האמריקאית, חבר מועצת הג'וינט, יו"ר המועצה היהודית האמריקאית, יו"ר המגבית הארצישראלית. יו"ר המגבית היהודית המאוחדת, חבר האכסקוטיבה של הקונגרס היהודי העולמי, מנציגי הצבור במועצה שליד מיניסטריון העבודה בארה"ב, חבר הועד המנהל בועד האמריקאי למען מכון-וייצמן, יו"ר הועד למען הביתן הארצישראלי בתערוכה העולמית בניו-יורק, מפעילי ההנהגה במפעלי הסעד האמריקאיים לבעלות הברית במלחמת-העולם השנית ולאות תודה והוקרה נקראו על שמו בתי-ילדים באנגליה ובצרפת, ציר בועידת אוכספורד (אוגוסט 1946) של הועידה העולמית של יהודים ונוצרים להבנה הדדית, ממיסדי האוניברסיטה היהודית באמריקה על שם בראנדייס, ועוד. בכל המשרות

האלה לא רק נשא תוארים, אלא אף פעילותו היתה ניכרת מאד לטובת מטרותיהן.

ביחוד פעל בציונות ונבחר ליו"ר ההתאחדות העולמית של הציונים הכלליים, היה זמן-מה יו"ר ההסתדרות הציונית בארה"ב ובמשך 10 שנים היה יו"ר הקה"ק בארה"ב ובאותה תקופה עלו הכנסות הקרן מ-144.000 דולר ב-1933 ל-4,700.000 דולר ב-1944. בכספים שציוני אמריקה אספו לכבודו נגאלה נחלה אחת ובעזבונות של לואיס אלטשול ויהודה לוין שנרשמו הודות למאמציו נגאלו עוד שתי נחלאות, שלשתן בדרום יהודה, בין עזה ללכיש. בשטח כולל של כ-4.800 דונם ולפי החלטת הדירקטוריון של הקה"ק נקראו שלשתן יחד בשם הכולל "חבל ישראל גולדשטיין". על שמו נקרא גם מעון עולים בתל-אביב מיסודה של ההתאחדות העולמית של הציונים הכלליים. במלאות לו 50 שנה נוסדה על שמו קתדרה בסמינר התיאולוגי היהודי והוענק לו התואר "דוקטור כבוד". השתתף כציר בקונגרס הציוני ב-1946, ובשנת 1948

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1666). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1666