Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 4

Page 1672

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הח"ב : מאיר רוטברג, סעדיה שושני, אברהם קריניצי, שלום פחטר, דוד סברדלוב, משה דנין ועוד.

אח"כ גויס לצבא כנתין עותמני ושרת כמתורגמנו ושלישו של ראשם ביי, מפקד ירושלים וראש הגיוס, שהיה נוטה ליחס ידידותי כלפי היהודים, וכספי הוסיף להשפיע עליו בכיוון זה לרכך ולבטל גזירות ורדיפות, ביחוד בעת גילוי פרשת "נילי", כשהיתה מדת הדין מתוחה על הישוב בחלונות הגבוהים של השלטון הטורקי הנדון לחיסול.

אחרי גירוש השלטון הטורקי מדרום הארץ עבר לתל-אביב ובראשית 1918 התחיל לעבוד כפקיד במשרדי השלטון של צבא הכיבוש הבריטי ביפו, וב-15 באוגוסט של אותה שנה נתקבל לעבודה כפקיד בסניף יפו של בנק אפ"ק ועבד בו 16 שנים רצופות. לקח חלק פעיל בארגון פקידי הבנק ונבחר לראש הועדה המרכזית של ארגוני פקידי הבנק וההנהלה והשתתף בעריכת חוקת העבודה, שהסדירה את היחסים בין הפקידים וההנהלה לשביעת רצון שני הצדדים. כן השתתף ביסוד שכונת פקידי אפ"ק בצורת חצר פתוחה מוקפת 10 בתים ברחוב רבינוביץ - התבור בת"א, וביתו בשכונה זו היה בעת מהומות תרפ"ט מחסן נשק ותחנת-משמר כלפי גבול שכונת מנשיה לשלשים חברי ההגנה, שדאג למחיתם בתקופת התאכסנותם בביתו להגנת העיר.

ביחוד הקדיש הרבה מזמנו וממרצו בשרות אגודת המכבי בת"א, ששימש בה בתקופות שונות כיו"ר וגזבר ומילא את תפקידו במסירות למופת. בתפקידיו אלה עבד יחד עם רוממתי-עזר הורביץ, דוד תדהר , אשר בן-דוד, צבי נשרי, יואב נוביק, יהושע חסין, יוסף יקותיאלי, האחים למפרט, משה דנין ועוד.

כשחזרו מגורשי יפו ות"א אחרי מלחמת-העולם הראשונה ואגודת המכבי התארגנה מחדש, נבחר לחבר הועד וכשבאה ההתנדבות לגדוד העברי ורוקנה את השורות, כינס אספה בהשתתפות 19 חברים, בה נתארגן המכבי מחדש ונכנס לתקופת שגשוג. במשך 10 שנים בסירוגין היה יו"ר מכבי ת"א ובתפקידן זה היה ממארגני קבלת הפנים בת"א לבארון רוטשילד, לורד בלפור, סיר אלפרד מונד, לורד רידינג ונחום סוקולוב. כשהגיע הגרעון באגודת מכבי ת"א ב-1927 ל-1200 לירות, נבחר ליו"ר וגזבר בעל סמכות מלאה, שיפר את ניהול המשק והכספים ובמשך שנתים פרע את החובות והאגודה התבססה. הצליח לקרב למכבי את ישראל רוקח, יצחק ציזלינג ודב גפן ולקח חלק פעיל בבנין בית המכבי בת"א, שנרשם על שם חבר נאמנים, שחבריו הם ישראל רוקח, יצחק ציזלינג, אבנר שלוש והוא. נבחר ליו"ר ועדת המכביה הראשונה והשקיע מאמצים רבים בהכנות ובביצוע. כאחראי לתשלומים בעד כל עבודות ההכנה עלה בידו להשפיע על בעלי המגרשים שבקרבת התערוכה והאיצטדיון, שישתתפו בהוצאות סלילת הכבישים, שכן יעלה, דבר זה את ערך רכושם. כן שקד על רמת הספורט של אגודת מכבי ת"א, וביחוד בכדור-רגל.

חברי כל הקבוצות בענף זה היו אורחים קבועים בביתו והיה מארחם ביד נדיבה ושוקד לסדר בעבודה את הזקוקים לכך.

בל"ג בעומר תרצ"ד עבר לחדרה, אחרי שנתמנה למנהל בנק אפ"ק שם, ומאז הוא ממשיך בתפקידו זה בפעולות כספיות לטובת הבנין, המטעים והפיתוח הכלכלי בחדרה ובסביבה, מקדיש מזמנו כדן יחידי מוסכם בבוררויות בסכסוכים מסובכים, פוסק לשביעת. רצון הצדדים ועוזר להשכנת שלום ביניהם. פעיל בעניני הצבור בכל המפעלים, יו"ר הועד המקומי של הקה"ק, איש הפעולה בלשכת הסעד שליד המועצת המקומית, חבר הועדה לקמחא דפסחא, גזבר-כבוד של הליגה למלחמה בשחפת, המגביות לחינוך עוורים, בירושלים ולמוסדות תורה וחסד בחדרה ובמקומות. אחרים. היה חבר הנהלת משפט השלום העברי ומאז יסוד מדינת ישראל נתמנה לשופט כנציג הצבור בביתהדין האזורי למניעת ספסרות והפקעת שערים.

מתרצ"ז ואילך - יו"ר ועד בית הכנסת וכחבר ועדת הבנין. השקיע הרבה מאמצים בהקמת ביתהכנסת הגדול והמפואר על אדמת החאן ההיסטורי, נושא בעול החזקת בית-הכנסת כיו"ר וכגזבר ושוקד על שמירת הסדר ושיפור סדרי התפלה וההנהגה בבית-הכנסת.

כשמלאו לו 60 שנה נערכה לכבודו מסיבה על ידי מוקיריו מכל חוגי הצבור המקומי והמשקים והקיבוצים שבסביבה ונרשם בספר הזהב של הקה"ק.

צאצאיו: מרדכי (חבר "אגד", מהמתנדבים לבריגדה היהודית ומפעילי ההגנה), אבשלום (קצין מחוז בת"א), סגולה אשת חיים בן ר' שלמה מאירסון בחדרה, בלפורה (שרתה בח"ן במלחמת המולדת) אשת גרשון גזית (אפשטיין ) נכד הרב משה אפשטיין מירושלים.

יחזקאל גרין

נולד בשנת תר"ג (1843) באיסטמבול, בשהות. שם הוריו שנים אחדות בדרכם מרוסיה לארץ-ישראל, לאביו אברהם חיים יליד ברודי שבגליציה ולאמו סלו בה מאודיסה.

בשנת תר"ח עלה עם הוריו ארצה דרך נמל בירות ואחרי ביקור בצפת ובמירון עלו להשתקע בירושלים.

למד בחדרים ובבית-המדרש של משה ויטנברג, ואח"כ התמחה במסחר.

נשא לאשה את הינדה בת ישראל ליב פינסקר. השתתף עם אחיו ביסוד בית-מסחר לבגדים וחייטות בירושלים, שהתנהל בידי אחיו משה.

בתרל"ה עבר ליפו ופתח וניהל שם סניף של העסק, ואחיו יעקב פתח סניף בחיפה. היה מראשוני היהודים האשכנזים ביפו ופעל למען גידול הישוב בה. התעסק בצרכי הצבור ובשנת תרמ"ו השתתף עם חיים שמרלינג, אלתר (זרח) מושלי ואלחנן

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1672). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1672