Volume 4

Page 1690

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יום-טוב ליפמן הלר, בעל "תוספות יום-טוב" ) ולאמו רבקה בת ר' זלמן מוקרוביץ.

למד בבית-הספר המקומי ובבית-ספר תיכוני בירושלים. עבד במשק הוריו והיה הולך מאכר לאכר לבקש עבודה לפועלים עברים. היה חבר הועד בחברת לינה (לעזרת חולים) וממיסדי המכבי ובזמן מלחמת-העולם

הראשונה פתח וניהל ביתן לחלוקת טה בחנם לעניים. אחרי המלחמה היה פעיל במגבית של "קרן הגאולה", חבר הנהלתה ושליחה לכל מושבות יהודה לארגון הפעולה ולפיקוח עליה. אח"כ היה מזכיר הועד המקומי של הקה"ק וצירו בועידות הארציות בירושלים ובת"א. במשך שש שנים חבר מועצת המושבה בפ"ת. ממיסדי וחבר הנהלת בנק הוח"ס בפ"ת.

ב-1928 נשא לאשה את מינה בת ר' יעקב דוד שוארץ.

פרסם מזמן לזמן ידיעות מפ"ת ב"הצבי" וב"הארץ".

צאצאיו ; רבקה, יעקב דוד.

רוזה (ראסי-רייזה) כהן (רבין)

נולדה במוהילב, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ן (1890), לאביה יצחק כהן (מחסידי קופוסט, סוחר יערות ואחוזות וקבלן ממשלתי במוהילב ובפטרבורג; אחיו של הבנקאי-העסקן-הסופר מרדכי בן הלל הכהן) ולאמה שיינה רחל לבית ברוכין מביאליסטוק (ממשפחת ר' יעקב קארלינר מחבר הספר "משכנות יעקב" ור' אשר טיקטנר מחבר הספר "ברכת ראש"). לרגל העסקים עברה המשפחה לביאליסטוק. ואחרי מות האם עבר אביה עם שמונת הילדים אל אביו ר' הלל להומל. (ביחוד יש להזכיר את שני אחיה: יעקב כהן - רב פעלים לקידום המהפכה הרוסית ; במסעיו בכל רחבי רוסיה בעסקי הקבלנות הממשלתית של אביו. היה מוביל בהברחה ספרות מהפכנית ברוסית ובאידית ומקשר בין האגודות הסוציאליסטיות היהודיות והלא-יהודיות, חיבב את ההמונים העממיים ואף את החסידים; ברוך-וירגילי כהן - מותיקי עסקניו של ה"בונד", עורך עתונו הבלתי-ליגאלי "דער קאמפף" בהומל, השתתף עם י.ח.

ברנר בארגון ההגנה העצמית היהודית ובקרבותיה נגד הפורעים בז'יטומיר ובלודז').

למדה בגימנסיה ממשלתית לבנות בהומל נגד רצון אביה החסיד ואת שכר הלימוד שילמה משכרה בעד שיעורים פרטיים שנתנה. התקרבה לתנועת הסוציאליסטים המהפכנים (ס.ר.), היתה פעילה בנוער הבונדאי ("יונג בונד") וב"הסתדרות הנוער הלומד הכל-רוסי", וכשנבחרה כציר לועידה הארצית של הסתדרות זו בפטרבורג, סירבה לנסוע שמה - כפי שהוצע לה בפספורט של נערה נוצריה ונטלה על עצמה את הסיכון של מאסר ותלאות בגלל עבירה על החוק שהגביל את זכויות הנסיעה והישיבה של יהודים מחוץ ל''תחום המושב". בימי הפרעות בהומול - אלול תרס"ג השתתפה בהגנה העצמית היהודית, שאורגנה ע"י "פועלי ציון" בראשות יחזקאל חנקין וחבריו. ארגנה את שוליות בעלי המלאכה לפעולות תרבות וללימודים בשיעורי ערב ובשבתות ואת חברותיה הגימנזיסטיות היהודיות משכה לפעולות תרבות ברחוב הנפחים בהומל.

אחרי גמירת הגימנסיה עבדה בפקידות במפעליערות של אביה בפולסיה ובערבים הפיצה תרבות ודעת בין הפועלים הרוסים. אח"כ עבדה זמן קצר כמורה בבית-ספר שחברת מפיצי ההשכלה החזיקה בבוברויסק. ב-1914 עברה עם כל המשפחה לפטרבורג ועבדה בשנות מלחמת-העולם הראשונה כמנהל חשבון ראשי בבית חרושת ללבנים בפטרהוף, שעבד בשביל הצבא, ובינתים למדה חימיה במכון הפוליטכני לנשים. כשעבר השלטון לידי הקומוניסטים - באוקטובר 1917 נדרשה להצטרף למפלגה, כמנהלת מפעל צבאי, וכשסירבה וניסו לסלקה ממשרתה ולהעבירה לדרום רוסיה,

הכריזו פועלי המפעל שביתה והשלטונות הפסיקו לספק חמרי גלם למפעל. כדי להפסיק את המלחמה שהתנהלה למענה בין הפועלים לבין שלטון הפועלים עשתה ביזמת עצמה מה שהשלטון אמר לעשות רשמית. עזבה את מקום עבודתה ונסעה לדרום רוסיה בלי ידיעת השלטונות. בקיוב ריגלו אחריה והיתה צפויה למאסר, ואז הצטרפה כאחות לרכבת של הצלב האדום

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1690). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1690