Volume 4

Page 1707

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ביסוד חברת "שפה ברורה", לשכת בני ברית וביתהספרים "מדרש אברבנאל" (ראשיתו של בית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי), ובינתים המשיך להגות בתורה ולהעלות את חידושיו על הכתב. ברשיון שהשיג אחיו הרב יצחק בהשתדלות דיפלומטית יסד יחד אתו בית דפוס בירושלים שנקרא על שמו, ובו הדפיס את ספריו הראשונים שחיבר בבחרותו ואת ירחונו התורני והמדעי "המסדרונה"(יצא בקביעות בשנות תרט"ה-תרמ"ט; ארבע החוברות הראשונות נדפסו בפרנקפורט ע"מ בגרמניה. ומהחמישית ואילך

בדפוסו בירושלים). היה במשך שנים אחדות מורה לתלמוד בבית-הספר למל בירושלים, שהוחרם על-ידי קנאי האשכנזים. גם אשתו חוה (עליה ערך מיוחד בכרך זה) פעלה להפצת הדיבור העברי ורעיונות התחיה התרבותית והלאומית בין הנשים.

בתרמ"ט פסקה הופעת ירחונו והוא עבר לאיסטמבול והיה שם מנהל בית-ספר עברי ומורה לתלמוד בבית-מדרש לרבנים. משם נשלח ב-1904 כציר לקונגרס הציוני, בא במגע ובהיברות עם צירים ואורחים מאמריקה, והללו הזמינוהו לכהן אצלם ברבנות. אז יצא לארצות הברית והיה עד סוף ימיו רב לארבע קהלות ("משה מונטיפיורי", "הר ציון", "בית יעקב", "משכנות ישראל") בעיר הובוקן שבמדינת ניו-ז'רסי, בקרבת ניו-יורק, והוסיף לכתוב ולחבר ספרים ומחקרים ולהפעיל למען ארץ-ישראל וישובה ומוסדותיה כל ימיו.

ספריו: עטרת חכמים ,עטרת זקנים, ישועות יעקב (על ההושענות), ימים מקדם (על הכרונולוגיה התנכית), נמוקי רש"י, חידושי הרח"ה (על הירושלמי), תורת החנוך הישראלי, מלכי בקודש (ששה חלקים, על ההנהגה המדינית בארץ היהודים לפי התורה), ברורי המדות (ד' חלקים), אלה דברי הברית (על כל הבריתות בישראל), מוצאי מים, מושגי שוא והאמת, מוסדות תורה שבעל פה, ועוד.

נפטר. בהובוק (ניו ז'רסי), בשנת תרצ"ה.

צאצאיו; ד"ר נחמה אדלרבלוס (סופרת ועסקנית ציונית), אסתר אשת פרופ' יעקב יוסף טויבנהויז ז"ל.

(ראה כרך א', עמוד 384), תמר אשת הרב ד"ר דוד די סולה פול (רב לעדת הספרדים "שארית ישראל בניו-יורק, והיא ממנהיגות "הדסה"), תהלה רחל אשת הרב ד"ר מוריס ליכטנשטיין, בנימין (דוקטור, מהנדס).

יהודה ארז (רזניצ'נקו)

נולד בנובומירגורוד (רוסיה), א' אייר תר"ס (30.4.1900), לאביו ירוחם פישל (ממשפחת רבנים וכלי-קודש) ולאמו רבקה בת משה צבי פוסק . למד בחדרים ובישיבות בקורסון, קרמנצ'וג, סלובודקה ולומז'ה. החל להשתלם בהשכלה כללית ולהשתתף בתנועת העבודה הציונית-הסוציאליסטית והיה מזכיר הועד המחוזי של צ. ס. ושל החלוץ בייליסאבטגראד ובניקולאייב בתקופת התסיסה והמהפכות והתהפוכות באוקראינה. כדרך חלוצים אחרים מרוסיה עבר את הגבול. לפולין בהרפתקאות ובסכנות, ובשנות תרפ"בפ"ג היה מזכיר מרכז החלוץ בפולין.

באייר תרפ"ג עלה ארצה. עבד ביבוש הבצות בבלפוריה, נהלל, תל יוסף. מתרפ"ד ואילך היה חבר משק תל-יוסף ובתרצ"ח עבר לקיבוץ גבעת חיים שבעמק חפר.

ב-1932 נשא לאשה את אניה בת יצחק אייזיק איסקוביץ.

חוץ מעבודתו במשק כאופה, רועה צאן, רפתן וכו' עסק ועוסק גם בעבודה צבורית וספרותית, בחבר מזכירות הקיבוץ המאוחד, חבר המועצה של

מפלגת פועלי א"י ושל הקיבוץ המאוחד, ציר לקונגרסים הציוניים ה-16, 20 ו-21, שליח ההסתדרות לחו"ל בשנות 1928/29 ו-1933/34 ושליח האיחוד העולמי בשנות 1937/38; פרסם מאמרים ב"קונטרס", "דבר", "הפועל הצעיר", "במעלה", "העתיד", "מולד", "מבפנים", "צרור מכתבים" ובעתונות חו"ל ; ליקט והכין לדפוס 5 חלקי הספר "במערכה" של ד. בן-גוריון; פרסם כמה חוברות, ביניהן "העליה השלישית" שתורגמה לכמה שפות, החוברות "די

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1707). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1707