Volume 4

Page 1711

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משה קליינמן (עורך "העולם" המנוח). אחרי מהפכת פברואר 1917, משבטלו האיסורים על פעילות צבורית יהודית וציונית, היה יו"ר צעירי ציון בייליסאבטגראד וחבר הנהלת הקהלה הדמוקרטית, פעיל במוסדות העזרה לפועלים ובמוסדות קואופרטיביים ועירוניים, וב-1918 נבחר לחבר הלשכה המרכזית של צעירי ציון לאוקראינה, בינתים למד משפטים באוניברסיטת אודיסה והוסמך ב-1920. מאותה שנד, ואילך, משהתבסס המשטר הבולשבי בדרום רוסיה ואסר כל פעילות ציונית (שנחשבה אצלו כשיתוף-פעולה עם האימפריאליזם הבריטי) המשיך ורלינסקי את פעולתו כחבר מרכז צעירי ציון - התאחדות שפעל במחתרת. באפריל 1922 השתתף בועידה השלישית של צעירי ציון, שנערכה בחשאי. אחרי חודש נאסר עם כל חברי התנועה

ובאוגוסט 1922 הועמד לדין. עם עוד 10 חברים, ונשפטו לשנתים מאסר ועבודת כפיה. ישבו כשנה בכלא קיוב ואחרי כן הוגלו לוולאדימיר, לשהות שם עד שתמצא ארץ שתסכים לקלוט אותם ואז יגורשו מרוסיה, ובראשית 1924 יצא ורלינסקי לברלין והיה פעיל שם למעלה משנה במשרד הראשי של ה"התאחדות".

נשא לאשה את דינה בת אהרן רדומיסלסקי.

ב-1925 עלה ארצה ונתמנה למנהל הענינים ("מרכז") בנהלל. ב-1926 יצא בשליחות הקה"ק לתעמולה בין היהודים בלאטביה. בסוף 1927 חזר לנהלל והמשיך בעבודתו במזכירות המושב וניהול עניניו המשקיים עד שנת 1930. השתתף בפעולות מפלגת "הפועל הצעיר" ובקונגרסים ציוניים (היה ציר הקונגרסים הציוניים מטעם מפא''י - ה-16.15.14 וה-20 ונבחר לסגן ואח"כ לחבר הועד הפועל הציוני.

בשנת 1929 נבחר להנהלת תנובה חיפה. (באותה תקופה נבחר לחבר הנהלת הדר הכרמל ולועד לשכת המסחר בחיפה), ומ-1937 מנהל מרכז "תנובה" לכל הארץ. בתפקידו זה שקד על פיתוח המפעל, הגדלת הפריון והפדיון של המשקים ושיפורים בארגון הספקת מוצרי המשק העברי המעורב לשווקי הערים וזמן-מה העניק מידיעותיו ומנסיונו לשרות הצבור

בכללו כחבר הועדה הממשלתית לכלכלה חקלאית ולשיווק.

בשנת 1946 נסע לאמריקה וב-1947 לאנגליה ביעניני "תנובה".

היה חבר נשיאות מגבית ההתגיסות בשנת 1948, חבר מועצת ההסתדרות החקלאית, חבר הועדה המיעצת ליד המפקח על מזונות, היה ממונה מטעם ראש הממשלה על הספקת מזון לירושלים מאפריל ועד נובמבר 1946.

חבר מועצת ההסתדרות, המרכז החקלאי והמועצה לעניני תזונה ע"י שר האספקה והקיצוב.

"תנובה" מאגדת כיום 350 משקים חקלאיים. המחזור בתש"ט עלה ל-17 מליון ל"י והיא תופסת 70% בשיווק התוצרת החקלאית העברית, ומאות רבות של משקים בודדים על יסודות קואופרטיביים בכל אזורי הארץ לשווק תוצרת חקלאית ותעשית מזון ממנה וכו'.

פרסם מאמרים ב"דבר", ב"הפועל הצעיר" ובעתונים אחרים.

הוציא חוברות: "על דרכי שיתק תוצרת חקלאית", "רשמי בקור בארצות הברית ואנגליה", "שיווק חלב באנגליה".

בנו: מיכאל ז"ל.

יהושע התלמי (רדלר-פלדמן) (בכינויו הספרותי :ר' בנימין)

נולד בזבורוב, מזרח גליציה, בחדש סיון תר"מ (23.5.1880), לאביו ר' ישראל בן הרב ר' חיים ראדלר מראיחוב ולאמו ברכה בת הגביר הנדיב רי בונם פלדמן, מראשוני חסידי הוסיאטין.

למד בחדרים ובבית-המדרש בזבורוב. שם התחיל ללמוד לימודים כלליים והמשיך בברלין, ביקר שם זמןמד, בביה"ס הגבוה לחקלאות (ביחד עם פרופ' וולקני ואחרים) וארגן סטודנטים לעליה לארץ. יסד עם לין וגונצר את הירחון המצויר "הקשת". ב-1906 עבר ללונדון והשתתף עם י. ח. .ברנר ביסוד "המעורר" ובו החל לכתוב למען שלום עם הערבים.

עלה לארץ בתרס"ז והחל לעבוד כפועל בפתחתקוה. המשיך במשרות פקידות כמזכיר בגימנסיה הרצליה, בקבוצת כנרת, פקיד במשרד הארצישראלי בהנהלת ד"ר רופין וד"ר טהון והשתתף בחיים הצבוריים והספרותיים, בפעולות לסידור עולי תימן, במלחמת השפות, וכו'.

בר"ח חשון תר"ע נשא לאשה את דבורה בת ר' אביגדור שפינר (תלמידת שלמה שילר ויוסף שווארץ, המורה הראשונה לעברית בלבוב ומהראשונות בגליציה, אח"כ זמן-מה מורה בגימנסיה בירושלים ובתחכמוני בת"א). (אחיה הרב ד"ר יעקב שפינר היה מורה דת בגימנסיות בלבוב ותוך התרגזות בריב עם מנהל-פולני אנטישמי קיבל שטף-דם במוח וכעבור שעתים מת בדמי ימיו בתרס"ד).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1711). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1711