Volume 4

Page 1712

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השתתף בייסוד שכונת תל-אביב, ובנה בה בית ב"נחלת בנימין" (אז שבתה נוספת ל"אחוזת בית" וכיום הרחוב הידוע בשם זה). כמו כן השתתף בפעולות למען יסוד השכונות "בית וגן" ביפו (כיום בת-ים) ובירושלים ונוה שאנן בחיפה, ורוחמה בדרום השפלה. במלחמתעולם א' היה משתדלני הישוב בפני השלטונות הצ

באיים של גרמניה ואוסטריה בארץ ופעל למען מניעת הגירוש מפתח-תקוה. בימי הועד הלאומי הראשון היה חבר הועדה לעניני השוטרים העברים. מ-1919 ואילך היה במשך כמה שנים מנהל המשרד הראשי של "המזרחי" בתל-אביב ועורך עתוניו ופרסומיו. יסד את היומן "הצופה" ומ-1926 ואילך עורך הירחון "ההד" (לתעמולת הקרנות בצבור החרדי). עוד מימי השתתפותו ב"המעורר" היה מטיף ליהודים על הצורך בשלום עם הערבים והשתתף כמיסד ועסקן בכל הארגונים שנוצרו למטרה זו: "ברית שלום" (מיסודה ב-1927, ערך בשנה הראשונה את בטאונה "שאיפותינו", עד שפרש ממנה ב-1931 בגלל חילוקי דעות), "קדמה מזרחה" והליגה להתקרבות יהודית-ערבית. שותף ביסודם ובהנהגתם של מפעלי-צבור שונים, כגון: ישיבת "אלומה" בירושלים, פעולות למען התימנים, הקרן ההומניטרית "קסמא" (קלוריסקי, סולד, מגנס, אפשטיין), ועוד.

השתתף בקביעות ב"הפועל הצעיר" מראשיתו ואח"כ ב"מעברות", "התקופה" ועוד. פרסם מסות רבות ומאמרים ורשימות למאות בעברית, באידית ובגרמנית (היה הכתב הראשון של ה"וועלט" מהארץ) בעניני הציונות, הישוב, התרבות והמסורת ודברי פולמוס בנימוסיות נאה, שבגלל ערכם וסגנונם ניתן להם מקום אף בעתוני היריבים, אף כי בעקב אהדתו הגלויה לבל הפעולות והפעילים בתחיה ובהגשמה ועמידתו מחוץ למפלגות קשה להגדיר מי ומי הם יריביו?

פעולתו העיקרית היתד, והנה בשטח הספרות. היה חבר ועד אגודת הסופרים. פרסם את הספרים על הגבולין (1922), אוצר הארץ (1926), פרצופים (2 כרכים, 1934/36), הרצל, דוד וולפסון, (היחידי שנכתב עליו בעברית), חוברות על התישבות התימנים, הכשרת הישוב, עלית החסידים ועוד. ערך קובצי "יפת",

"בינתים", "למועד", "האהלה" ועוד, כתבי שלמה שילר וספר אוסישקין. השתתף בעריכת "מאזנים" השבועי וספר "יזכור". תרגם לעברית ב-80 אחוז מספרי הימים להרצל, "כתבי-משפחה עבריים לד"ר הרצברג" מספרי רופין ועוד. מכין לדפוס ספר מ"זבורוב ועד כנרת".

בניו: ד"ר יעקב אביגדור אל-עמי אגרונום, בשרות הסוכנות), ד"ר אלון פלדמן (חימאי).

יצחק טריפון

נולד בבוברויסק פלך מינסק (רוסיה הלבנה) בשנת תרי"ז (1857),לאביו אהרן ולאמו בתיה. למד בחדרים ובישיבת מינסק והגיע לידיעה רבה בש"ס ובפוסקים.

נשא לאשה את חיה בת אלכסנדר צרקינסקי מבוברויסק.

עסק במסחר תבואות ולרגל עסקיו התגורר במקומות שנים ברוסיה.

היה חובב ציון מנעוריו ובשעתו חבר בתנועת ביל"ו.

אחרי עלות שני בניו, מיכאל וחיים , ב-1907 עלה גם הוא עם יתר משפחתו והתישב במצפה, ליד טבריה, ובכסף שהביא עמו עזר להם בביסוס משקיהם. שמר במקום הקטן על ערכי המסורת והיה ש"ץ ועובר לפני התיבה.

לעת זקנה עבר לטבריה לבית מיכאל בנו. למד תורה והקדיש מזמנו לפעולות לטובת הצבור (ביקור חולים, הכנסת אורחים ועוד).

נפטר בטבריה, י"ט אייר תרפ"ט (29.5.29).

צאצאיו: מיכאל (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה), חיים (חקלאי במצפה), סוניה אשת דוד דרוקר (פקיד בחברת החשמל בחיפה), משה (חקלאי במצפה), ריסה אשת צבי גרוס (חקלאי במצפה), יוסף (פקיד בביהח"ר למלט "נשר"), ראובן (לשעבר פקיד בחברת פיק"א), בתיה אשת פנחס קליינמן (פקיד בחברת החשמל בחיפה).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1712). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1712