Volume 4

Page 1739

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

העזרה לישוב ולבניין הארץ. יסדה מטעם "הדסה" את ביה''ס הראשון לאחיות וניהלתו עד 1926.

ב-1927 נבחרה להנהלה הציונית (בשלישיה סאקרסולד-קיש, שנטלה על עצמה להבריא את המצב הכספי של ההנהלה הציונית) וניהלה בה את מחלקת החינוך והבריאות. מ-1931 ואילך ניהלה במשך כמה שנים בהנהלת הועד הלאומי את עניני העזרה הסוציאלית ומ-1933 ניהלה את המפעל למען ישובם של פליטי גרמניה בארץ, והיא שיסדה וניהלה במרץ ובמסירות - למרות זקנתה - את מפעל "עלית הנוער", שהציל וגידל הרבה אלפים ילדים ובני נוער שהוצאו מגרמניה הנאצית ומארצות שליטתה ואח"כ מילדי שארית הפליטה. גם צרכי העזרה לנוער המקומי היו קרובים ללבה וב-1941 יסדה את המפעל למען הילד והנוער ואת ביתהספר המקצועי הראשון לבנות בירושלים.

היא תבעה משמעת מוחלטת וסדר מחבריה לעבודה כמו מעצמה. אידיאליזם גריזא לא היה שווה בעיניה ולא כלום. היא תבעה אידיאליזם מעשי ויעיל. היתה אדם מאמין. היא האמינה, על אף כל האכזבות שגרם לה המשבר של תקופת ההומאניות והליבראליות, גם ביסודות הטובים שבנפש האדם.

אישיותה ופעולותיה זכו להוקרה כללית בארץ ובחו"ל. קיבלה את התוארים דוקטור-כבוד לספרות עברית מאת המכון התיאולוגי היהודי בניו-יורק ודוקטור כבוד למדעים הומאניים מאת אוניברסיטת בוסטון. ליובלה ה-80 הוציאו מוקיריה את הקובץ "עלית הנוער" לכבודה וב-1943 נוסד על שמה כפר-סולד במעלה עמק הירדן (לפי החלטת הקונגרס הציוני משנת 1935).

חלתה בראשית תש"ה ונפטרה בירושלים ביום א' אדר תש''ה (13.2.45).

האוניברסיטה העברית הדפיסה (בתש"ה) חוברת ובה דברי אזכרה שנאמרו באולם רוזנבלום שבאוניברסיטה ביום ג' באייר תש"ה ע"י פרופ' ש. אדלר וד"ר א. סימון .

ד"ר משה זאב סולה

נולד במונקץ (הונגריה, כעת רוסיה), י"ז באלול תרס"ח (12.9.1908), לאביו שלמה , ולאמו רבקה בת חיים פרנקל .

חנוך מסורתי קבל בחדר, כללי בבית-ספר תיכוני. יצא לברסלוי לבית המדרש לרבנים. למד שם שנתיים וחצי. שמע תורה מפי הרב יחיאל מיכל גוטמן . עבר לבית המדרש לחכמת ישראל בברלין ושם למד מפי יוליוס גוטמן, וולבויגן, טורצ'ינר, בעק, אלבעק . שם הוסמך בתואר הרבנות.

את התואר דוקטור לפילוסופיה קבל באוניברסיטה פרגה בשנת 1933.

בשנת 1932 נתמנה לרב בקהלת שטרשניץ (מורביה, צ'כוסלובקיה). כעבור ארבע שנים (1936) נקרא לרב ומורה לדת לרבנות הגלילית פרודעק ונאי-טיטשין (מורביה-שלזיה).

בשנת 1936 נשא לאשה את בטי בת שלמה ויסליצקי.

היה יו"ר "המזרחי" במורבקה אוסטרבה. פרסם מאמרים בעתונות היהודית בצ'כוסלובקיה, בהגות לפילוסופיה יהודית.

עלה ארצה בשנת ת" ש.

עבד כפקיד בועד הקהלה בירושלים. בשנת תש"ה נתמנה למזכיר בית הדין של הרבנות הראשית.

במאמריו וספריו עומד על הערכים השונים שבדת ובמוסר ויחסם לערכי התרבות האירופית (מדע ואמנות)

השוקעת. בכתביו האחרונים כותב על הבעיות הרוחניות של מדינת ישראל.

השתתף בקביעות ב"העולם".

בגרמנית פרסם קבץ מאמרים : "בעיות התרבות של היהדות" (הוצ' "נקודה" מונקץ 1938).

בעברית : "פסיכולוגיה של הדת" (הוצ' מחלקת הנוער על יד ההסתדרות הציונית תש"ה); "בנתיבות החרבות" (הוצ' ראובן מס, ירושלים תש"ט): מסות והגיונות בשאלות יהדות ואנושות, דת ומוסר, מדע ואמנות, חגים וזמנים ובעיות התרבות במדינת ישראל.

בנותיו : שושנה, רבקה.

שלמה סופר

נולד בבלצי, פלך בסראביה (רוסיה), ב' טבת תרס"א (24.12.1900), לאביו ר' נח מרדכי (סופר סת"ם, מצאצאי ר' ליב שרה'ס , מחסידי חב"ד; נפטר בתל אביב, כ"ח ניסן תרע"ו) ולאמו רייזל בת ר' אברהם ברוך ברומברג ממוהילב הפודולית.

בשנת 1907 עלה עם הוריו ליפו (נוה צדק). למד בתלמוד-תורה "שערי תורה" ואח"כ בישיבה הקטנה של הרב הראשי קוק ופעמים קיבל ממנו פרסים על הצטיינות בלימודים. ארגן את חבריו הנערים למלחמה כפרחחים ערבים וגרמנים שהיו מציקים ליהודים תושבי השכונות נוה צדק ונוה שלום, והמכות שספגו מהיהודים הכריחום להפסיק את תעלוליהם.

בראשית מלחמת-עולם א' הצטרף לבני הנוער שעבדו בהתנדבות במטבח-העם בתל-אביב, שנועד להקלת מצוקת רעבונם של נפגעי המשבר הכלכלי. בעת הגירוש הכללי מיפו ות"א יצא לעבודה ולשמירה בפרדסים ובכרמים

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1739). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1739