Volume 4

Page 1745

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שרות בו (ופעל בתוכו יחד עם אליהו גולומב ודב הוז להגברת כוחו ההגגתי של הישוב) עד לפירוקו ועבד בכפר מל''ל (עין-חי) מהראשונים שהתנחלו במקום.

ב-1920 בימי המאורעות בירושלים, כשנתקבלו ידיעות על הכנותיהם של ערביי רמלה והסביבה להתנפל על "חולדה", נשלח ע"י ועד הגדוד, בלי ידיעת השלטונות, בתור אחראי להגנתה של חולדה.

בתקופת מאורעות מאי 1921 עבד במקוה ישראל וארגן את ההגנה במקום. זמן קצר לאחר המאורעות הוזמן ע"י אליהו גולומב מטעם המוסדות הלאומיים

להשתתף בארגון ההגנה הארצי, ולשנת 1921 עד סוף 1931 עמד בראש ההגנה הארצית. לאחר שרות קבוע של עשר שנים במפקדת ההגנה עבר לחיים פרטיים במשקו ב"גבעתיים" ע"י תל-אביב.

חבר ההסתדרות מאז היוסדה, חבר אחדות העבודה - ועם האיחוד - במפא"י.

בשנות 1938/39 היה האחראי על הנוטרים בשמירת "גדר טיגרט" בגבול הצפון.

רעיתו : נעמי בת חיים גרבליך , מיארוסלאב.

צאצאיו: מרים אשת מרדכי בוכואל, דוד (חבר

מושב "מכמורת"), עמוס (בחיל הים), יהודית (בפלמ"ח).

אפרים קוצנוק

נולד בסטארוביצ'י, פלך קיוב (אוקראינה), בשנת תרמ"ג (20.3.1883), לאביו שמואל (סוחר יערות ועסקן, ממיסדי בית-הכנסת "יבנה" בתל-אביב) ולאמו שרה בת דב יצחק ראביצ'ב (שם המשפחה לפנים קוצי או קוצס; לפי המסורת המקובלת בה הריהי מצאצאי ר' וולף קיציס, מתלמידי הבעש"ט).

למד בחדרים ובישיבה, ב-1904 גמר בי"ס תיכוני בקיוב וב-1909 הוסמך בפוליטכניון שבנאנסי, צרפת, למהנדס-מכונות וחזר לרוסיה. נכנס לעבוד בבית-החרושת הגדול "וסטינגהאוז" למכונות וחשמל בחארקוב וב-1911 יסד בקיוב את בית החרושת לפילטר פרס - לסינון מיצי סלק הסוכר. שם היה מראשי הפעילים בעבודה הציונית וב-1917 הצליח לארגן את גדולי התעשיינים היהודים שבאוקראינה (ביניהם הלל זלאטופולסקי אז נעל 11 בתי חרושת לסוכר - והלפרין) בחברה

שאמרה לבנות בארץ אחרי המלחמה עיר-גנים עם תעשיה גדולה. התכנית היתה טובה בעיני פנחס רוטנברג בשמעו עליה בעת ביקורו אז בקיוב אך המהפכה הבולשבית מנעה את איסוף הכספים להגשמתה.

ב-1920 יצא לוארשה וניסה להחיות את תכניתו. ביחד עם יהושע סופרסקי ופייבל שפירא ממוסקבה יסד את חברת "המנחיל" לעסקי בנין ופיתוח בארץ וריכזו בה הון בסך 10.000 לירות מאת יהודים יוצאי רוסיה.

באותה שנה נשא. לאשה את רחל בת שמואל דוניץ (מצאצאי הרמ"א ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב).

ב-1922 עלה לארץ וכמנהל חברת "המנחיל" ארגן את בנית שכונת צ'לנוב (25 בתים) ושכונת "המנחיל" (רחובות פרץ והגדוד העברי) בתל-אביב, ונבחר ליו"ר אגודת המהנדסים שנוסדה אז.

עבודה קטנה זו לא סיפקה את שאיפתו הגדולה לעיר-גנים תעשיתית וב-1923 נסע לברלין, מקום ריכוז של הרבה יהודים בעלי הון יוצאי רוסיה בזמן ההוא, במטרה ליסד חברה גדולה שתהא מוכשרת לתנופתפיתוח. ושוב עלה בידו לרכז רק הון זעיר בסך 10.000 לא"י בחברת "משק" שיסד ביחד עם הד"ר יוליוס ברוצקוס, שלמה גפשטיין, מרכוס זאקס, ויצחק כהנוב . הון זה לא הספיק לפעולה ראויה לשמה וכדי לעשות משהו בארץ הוכרחה החברה להשתתף עם חברת "קהלית ציון אמריקאית" (בניהולו של שארל פסמן , מנהל הג'וינט כיום) ובשותפות גאלו - באמצעות

יהושע חנקין - את אדמות עפולה, שונם, ג'דה קוסקוס טבעון, שייך אבריק וחרושת הגויים - הכל בעמק יזרעאל ובקרבתו, והארגון המסועף של חברת ''משק" (סניפים בברלין, וארשה, פאריס, לונדון, ריגה וקובנה) נועד למשוך קונים מתפוצות הגולה להתנחלות על הקרקעות הללו. בינתים נמצאה בסוף 1923 אפשרות לגאול שטח גדול בעמק זבולון - ביזמת המהנדס יוסף לוי ובאמצעות יהושע חנקין (שפתח בפעולה זו עוד בתר"ן-תרנ"א ואז נכשל בה בגלל גזירות השלטון הטורקי על העליה והמשבר שפרץ בעקבותיהן בארץ ובתנופת העליה מהגולה הרוסית). ב"חברת הכשרת מפרץ חיפה" שנוסדה למטרה זו היה צורך לשתף שלש חברות : "קהלית ציון" "משק", "קדם'', וכולן

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1745). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1745