Volume 4

Page 1757

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעיקר לאלה הפונים לקבל עבודה בצבא ולמתגייסים וכן נגד "הגיס החמשי". מלא את שרותו בלי כל מטרה של קרדום לחפור בה כי "בתשלום" יש למשלם זכויות של דרישת "עבודה" ולזה לא הסכים. הביא תועלת רבה לישוב על ידי קשרים אלה: עמד בקשרים קבועים עם אליהו גולומב ועזר גם ללח"י ולאצ"ל ע"י מסירת ידיעות שענינו אותם מהנעשה ב"גיסטאפו" הבריטית. נהפך במשך הזמן למקשר בין ההגנה וארגוני המחתרת הגיל ומנע במקרים רבים - "מלחמת אחים"- ומצד שני יצר לו שונאים, את מפקדי הבולשת ביפו ובמרכז בירושלים, שראו בו לוחם אמיץ שאינו מזדהה עם "השקפותיהם". הם הצליחו להשפיע על הצבא לערוך חפוש במשרדו ולאסרו. כל ארכיונו הועבר ליפו לשם בקרת. למחרת החפושים והמאסר נתברר לצבא "הטעות שהוטעה" ותדהר שוחרר וכעבור זמן מה הוחזר לו הארכיון.

כשהנאצים נמצאו בסוריה והלבנון (במלחמה העולמית השניה) העבירו נשק רב לערביי א"י. הצבא הבריטי התכונן לעזוב את מצרים והמזרח התיכון." המצב בארץ היה קשה. תדהר יסד ועדה מיוחדת (ש. טולקובסקי, ג'ק פדבה, דוד ישראלי ועוד) שתתענין בהשגת ידיעות מהנעשה אצל השכנים הערבים בקשר עם קבלת נשק מסוריה. אסף סכום כסף להוצאות .התקשר עם ארגון השומרים העברים ע"י מזכירה אברהם דרויאן , לשם ארגון קבלת ידיעות בעזרת חברי הארגון המפוזרים בארץ. מצד שני גמר תדהר עם מנהל האינטליג'נס הבריטי ביפו, שאת הרפורמים ימסור לו בתנאי - שהמשטרה הצבאית וצבא בריטי יעשו את החפושים ולא המשטרה הבריטית עם "יועציה הקצינים הערבים"...

בפעולה זו הצליח מאד. הרבה נשק נתפס והוחרם. ראש הש"י אז - דוד שאלתיאל ואליהו גולומב (ראש "ההגנה") התענינו מאד - להעביר את הפעולה הזאת לידיהם.

חבר פעיל בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי", חבר בבני ברית - "שער ציון" בת"א.

בראשית תש"י הקים (לפי יזמתו של השופט שלום קסאן) לשכה חדשה של בני-ברית על שם המנוח "יצחק ילין". במשך זמן קצר הצליח להקים לשכה מאורגנת בת 50 אחים שנתקבלה באהדה בחוגי בני-ברית בארץ.

מאז החליט לחסל את המקצוע ועבר להיות מוציא לאור. יזם את הוצאת "האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", ובמשך 4 שנים הצליח להכין חומר לתולדותיהם של אישי הישוב הישן והחדש עבור 4 כרכים המכילים 2016 עמודים - בפולי טורים (52 שורות בכל טור), בהם כ-2500 ערכים המכילים ביאוגרפיות מפורטות בלווית כ-2200 צלומי האישים על ניר משובח וכריכה מהודרת. יופיעו 10 כרכים שיכילו חומר מתקופת עלית החסידים עד ימינו אנו.

האנציקלופדיה מקיפה את דברי ימי הישוב לכל עדותיו, מפלגותיו וזרמיו לכל תקופותיו.

ראש הממשלה ושר הבטחון דוד בן-גוריון במכתבו להרהר כותב: "אני מודה לך על התשורה שהגשת לי, תשורה יפה ומרהיבה שלא זכיתי לה,ותודתי הרבה

והנאמנה נתונה לך - לא רק על התשורה, אלא על העבודה הרבה שהטלת עליך, שהיא למעלה מכוח יחיד. הגרגרים לתולדות הישוב שאתה אוסף ומפרסם יהיו לברכה להיסטוריון בעתיד".

חבר הוא להרבה ארגונים ומוסדות. בכל מקום ממלא הוא את התפקיד של מרכז, של "שמש". מעולם לא יראה בשולחן הנשיאות, תמיד מאחורי הקלעים.

מעורב בין הבריות, בעל קשרים מצויינים עם כל מנהיגי הישוב והמפלגות. מפורסם בארץ ובאמריקה.

צאצאיו: אסתר רחל,משה בצלאל (בחיל האויר, השתתף בהפצצות בחזית הדרום).

הרב יעקב ברמן

לאביו ר' יחזקאל מאיר ברמן ולאמו שפרינצה .

נולד י' בטבת תרל"ח, בעיר סלאנט בפלך קובנא שבליטה, המפורסמת ברבניה ובסופריה הגדולים. ר' ישראל סלנטר היה דוד אביו. התחנך ב"חדר" ובבית המדרש. את רוב תורתו קבל מר' מאיר אטלס - רבה של העיירה. המשיך את למודיו בישיבת טלז. בהיותו בן י"ט שנים עזב את ליטה ונסע להשתלם בגרמניה, בערים ממל וברלין. בממל הוזמן לשמש בהוראה בביה"ס הדתי המקומי וכעבור שנים אחדות חזר לרוסיה והמשיך להשתלם בתורה ובמדע.

עבודתו הצבורית הציונית התחילה משנת תרס"א. עם הווסד הסתדרות "המזרחי" הצטרף לתנועה זו ונעשה לאחד מפעיליה הצעירים. בשנת תרס"ב היה ציר לועידה הציונית במינסק, ובתרס"ג - ציר הועידה הראשונה של המזרחי בלידא בנשיאותו של הרב יצחק יעקב ריינס . אחרי שנסמך להוראה ע"י הרב ריינס ור' מאיר אטלס נכנס בתרס"ו לאוניברסיטה שבפטרבורג, בירת רוסיה, למחלקת המשפטים וכעבור שנה וחצי הוזמן כמרצה לתלמוד ופוסקים בישיבת "בית המדרש הגבוה לתורת ישראל" שבאודיסה מיסודו של הרב חיים טשרנוביץ (רב צעיר), בו השתתפו כמרצים המנוח ח.נ. ביאליק והפרופ' יוסף קלוזנר . הואיל ולא מצא במוסד זה כוון המתאים לרוחו החליט לעזבו לאחר שנה וחצי של הוראה בשנת תרע''ט היו חלופי

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1757). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1757