Volume 4

Page 1763

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1934 נבחר למזכירות הקבוצה ברודגס. בשנת 1936 עסק בהקמת כפר הנוער הדתי.

בשנים 1937- 1940 חבר המזכירות בקבוצת טירתצבי.

בשנים 1941- 1942 מנהל המשק בכפר הנוער הדתי. מקיץ 1942 (בהפסקה קצרה של חצי שנה) חבר הועד הפועל של "הפועל המזרחי".

בשנים 1934- 1940 היה פעיל בעליית הנוער. היה פעיל ב"בורד" על הלשכה לעליית הנוער ובועדה לעליית הנוער הדתי.

מאז היווסדו של הקיבוץ הדתי. חבר במזכירות הקיבוץ. עד 1947 חבר במרכז החקלאי של הפוהמ"ז.

כעת חבר ב"שדה אליהו". חבר הכנסת מטעם הגוש הדתי. וחבר ועדת העבודה וועדת הכלכלה בכנסת. חבר הועה"פ של הפוהמ"ז, בהנהלת קרן א"י של המזרחי וחבר המועצה החקלאית.

מטעם המזרחי היה ציר בקונגרסים הציונים בשנים 1935, 1939, 1946.

פרסם מאמרים ב"הצופה" ו"עלונים" (של הקבוץ הדתי),

צאצאיו (מאשתו הראשונה מרים) : רות יהודית, ידידה, מתניה צבי .

(מאשתו השניה - סבינה בת יל"ג גוטמן); שלומית, גבריאלה, הלל יוסף.

משה גולדנברג

לאביו אליעזר (ממיסדי המושבה חדרה, ראה כרך א', עמוד 509) ולאמו חיה שרה בת יהודה נישקובסקי. נולד בסובלק (פולין), י"ב תשרי תרמ"ז (1886). קיבל חינוך מסורתי.

בשנת תרס"א עלה לארץ והמשיך לימוד בתלמוד תורה "שערי תורה" ביפו. כעבור שנתים חזר למושבה חדרה אל הוריו ועבד במשק שאחיו ראובן (ראה כרך ב', עמוד 750) הכין למשפחה עוד בשנת תרנ"א. נטע פרדסים והיה "החקלאי" במשפחה, שעבד במשק הפלחה והפרדסים.

ב-1925 נשא לאשה את בת-ציון בת דוד רוזנצויג (מראשוני פתח-תקוה) אחות השופט הרצל רוזנצויג .

חבר הסתדרות החקלאים וועד החקלאי במושבה. לקח חלק פעיל בשמירה ובהגנת המושבה בימים הקשים שעברו עליה.

צאצאיו : ראובנה אשת אליהו כרמל - קרמר (פקיד בתחנת השידור בירושלים), אליעזר.

פיבל מלצר

נולד בקובנה, ליטא, כ"ה אדר תרנ"ז (1897), לאביו הרב איסר זלמן מלצר (ראה בברך זה) ולאמו ביילה הינדה בת ר' פייבל פרנק (נודע כנדיב ומוקיר תורה). למד בישיבות סלוצק (מיסודו ובהנהלתו של אביו),

קלם וסלובודקה, ואחרי מלחמת-העולם א' היה פעיל בתנועת "צעירי ציון".

בראשית תרפ"א עלה לארץ. גמר את בית-המדרש למורים מזרחי ולמד זמן-מה באוניברסיטת ברלין.

בתרפ"ה נשא לאשה את שפרה בת צבי אבל , ואחרי שנפטרה בירושלים בכ' חשון תש"ד, נשא בתש"ז את שארלוטה בת יעקב לוינשטיין.

שנים אחדות היה מורה בבתי-ספר בפקוח המזרחי ובבית-המדרש למורות מזרחי בירושלים ואח"כ נתמנה למנהל ביה"ס לבנות מזרחי בירושלים ובזמן האחרון נבחר ליו"ר מנהלי בתי הספר בעיר.

הצטרף למפלגת "הפועל המזרחי" ונכנס כנציגה לעסקנות צבורית. השתתף בארגון ועד הקהלה בירושלים ונבחר להנהלת הקהלה, ליו"ר ועדת התנוך ומועצת גני הילדים של הקהלה ונשא את המשרות הללו עד לחיסול הקהלה, יו"ר המועצה למען ילדים מחוסרי חנוך ויו"ר ועד חנוך עוורים. ב-1936 יצא לחו"ל בשליחות קרן היסוד.

פרסם מאמרים שונים בעתונות ואת המחקר "לצורות שירתו של ביאליק" ב"כנסת" תרצ"ט.

בשנים תש"ו - תש"ז הרצה יום יום (חוץ משבתות וימים טובים) ב"קול ירושלים" הסברות לפרקי היום בתנ"ך ברדיו (שיחותיו ברדיו על פרשת השבוע פורסמו ב"הצופה") ובתש"י חידש את הסברותיו ברדיו לפרקי היום בתנ"ך.

צאצאיו (מאשתו הראשונה): אפרת ז"ל (נפטרה כבת 15 בתש"ג), גוריון.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1763). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1763