אהב שירה וכתב שירים שבטא בהם את אהבתו לאדמה ולמולדת.
חקלאי מנעוריו. חבר בהגנה ופעיל מאוד בשורותיה בימי המאורעות.
נעדר מיום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948), ממשלט 243 על יד משמר הירדן.
דוד טמס
נולד בברדיצ'ב (רוסיה), י"ח בתמוז תרמ"ב (1882), לאביו אריה ולאמו ביילה לבית ז'ק. קיבל חינוך מסורתי בחדר. אח"כ למד ב"קלויז'' גפ"ת. יצא לחו"ל וקבל השכלה כללית באוניברסיטת ברן (שווייץ) משנת 1913--1905 . הוסמך למורה בבתי ספר תיכוניים.
בשנת 1909 נשא לאשה את הליני בת ישראל בילוף (מצ'רנוביץ). עסקה כל ימיה בצרכי צבור. עוד בחו"ל חברה פעילה בויצ''ו. התמסרה בירושלים לעבודה סוציאלית בשכונות העוני של עדות המזרח. במשך שנים רבות פעלה רבות למען גן הילדים בגבעת שאול שיסדה אותו ודאגה לקיומו.
בשנת 1913 עלה ארצה.
בהוראה התחיל לעסוק עוד בגיל צעיר בברדיצ'ב בקורס פרטי ובבית ספר לבנות "בנות ישורון". גם בברן לימד ב"תלמוד תורה".
עם בואו ארצה החל להורות בבית הספר החקלאי בפתח תקוה. במשך חמש שנים לימד שם היסטוריה, גיאוגרפיה, אגגלית, צרפתית, תנ"ך, עברית.
עבר לירושלים ועבד בבית הספר לגננות (בהנהלת הגב. פינסוד-סוקניק). לימד עברית, תנ"ך והיסטוריה. בסמינר לימד עברית והיסטוריה ובגמנסיה בעיקר היסטוריה.
היה מראשוני בוניה של שכונת בית הכרם (אז נקראה "בוני-בית").
בעבודה צבורית עסק עוד בברדיצ'ב בהיותו חבר באגודה "שפה ברורה" (דוברי עברית), ובאגודה הציונית "בני ציון". בברן היה חבר האגודה הציונית האקדמית וב"חבר", אגודה עולמית של הסטודנטים היהודים.
פרסם ספר למוד סטנוגרפיה עברית, הראשונה בשטה הגרפית (שטה המבוססת על האלף-בית ולא על צורות גיאומטריות). הספר הופיע בשנת תרפ"א. הספר השני "היסטוריה כללית" שהופיע בשתי מהדורות (תרפ"ה ; תרפ"ט). דברי הערכה על הסטינוגרפיה פרסם ד"ר פיקהולץ (כעת ד"ר חניאל. באותו זמן שימש כמנהל בית הספר החקלאי בפתח תקוה), על ספר ההיסטוריה כתבו ד"ר זקהיים , ד"ר קבק ואחרים. כמו כן נכתבו רצנזיות ב"הארץ", "אידישע טאגעבלאט", "נתיבות", "היום" ועוד.
צאצאיו : נצה (מורה בבית הספר העממי ברמת-גן) אשת מר שלמה זיידמן, אריאל (אחד מהכ"ג שיצאו בשנת 1941 לפעולה בסוריה ולא שבו. היה בן 21).
יצחק לובימוב
נולד בגלוכוב, פלך צרניגוב (רוסיה), בשנת תרמ"ב (13.5.1882), לאביו משה חיים (מהכפר הרוסי לובימובקה שבמורד הוולגה, שכל תושביו, ובכללם הוא בילדותו עם כל בית אביו, התגיירו יחד, מאחר שלפי המסופר נתגלה להם מתוך כתבים עתיקים, שהם כולם מצאצאי הכוזרים בני דת ישראל ולפני מאות שנים נאנסו להתנצר; והוא כבר קיבל חינוך יהודי שלם אף בישיבה, למד גם באוניברסיטת קיוב, ואח"כ היה קבלן ממשלתי לספירט; כתב בעתונים רוסיים וב"המליץ") ולאמו דובה בת משה יאנפולסקי. למד בחדרים, בגימנסיה ממשלתית ושנתים במחלקה למשפטים באוניברסיטת אודיסה. שם הצטרף ל"פועלי ציון" והיה אורח קבוע בחבורת העסקנים והסופרים הפעילים בחיבת ציון ובציונות (אוסישקין, ד"ר יוסף ספיר, ז'בוטינסקי, ד"ר מ. גליקסון, יעקב רבינוביץ ועוד). השתתף בהגנה העצמית היהודית בעת הפרעות באודיסה ב-1905.
בראשית תרס"ה עלה לארץ (היה הנוסע היהודי היחיד באניה הרוסית, שנסעה 14 יום מאודיסה עד יפו). עבד שבועיים כמלצר במלון "בלה ויסטה" שבבתי פיינגולד ביפו (נוה שלום). אח"כ יצא לרחובות ועבד בפרדסי משה סמילנסקי ומיכאל לוין (בחבורת מאיר רוטברג, נח נפתולסקי, משה גולדוורק, אהרן דוד גורדון ודוד שטרן) ובשמירה בכרם אלטשולר (היהודי היחיד