Volume 4

Page 1775

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ואחר כך בעיריה עצמה. היה עוזרם הנאמן והמסור של ראשי העירית : מ. דיזנגוף וישראל רוקח .

מלא תפקידים שונים : מזכיר מחלקת הכספים, מנהל מחלקת מסי עקיפין (תו-מגן), מנהל מחלקת מסיההערכה, טיפל בקרקעות והעברות בטאבו של נכסי העיריה. בשנת חייו האחרונה, מנהל המחלקה לעבודה סוציאלית. כמה שנים שימש כמ"מ מזכיר העיר.

עם הסכסוך בבית החולים לחולי רוח, נתמנה מטעם העיריה - נאמנה בועד.

מאנשי הבטחון מאז בואו לארץ. היה ה"אנציקלופדיה החיה" של עירית ת"א. היה מגואלי אדמת גזאלי

(חוף ת"א) ואת הקרקע של תחנת האוטובוסים המרכזית מידי משפחת נאבילסי.

היה ממיסדי גן-החיות בתל-אביב וממבטיחי קיומו. היה בנאי חפשי ב"לשכת חירם".

נוסף על תפקידיו הרשמיים, הוטלו עליו בזמנים שונים שורה של תפקידים "בלתי רשמיים" אחרים, אך הוא לא התגנדר בהם. כשהיה מספר על פעולה זו או אחרת, העומדת למצוא את סיומה המוצלח, היה מעלה על שפתיו את שמותיהם של כל אלה, שטיפלו בדבר - חוץ משם עצמו, למרות שהכל ידעו יפה, כי "ידו של ברקול היתה באמצע" ושלמעשה הוא ולא אחר סייע במיטב יכלתו לראש העיריה לבצע את הפעולה האמורה. צריך היה לראות את פניו הקורנים כשראש העיריה הודיע מעל במת העיריה על הישג בשטח זה או אחר.

נשא לאשה את דבורה בת אהרן זקס.

כשמס תו-מגן היה בלתי חוקי, וגבו אותו כמס מוסרי, והדאגה היתה רבה, כיצד להטילו על הצבור, נמסר התפקיד לו והצליח לעניין את בעלי בתי הקפה והמלצרים להפצת "תו-מגן" כמס חוקי. רצה הגורל, שיהיה נוכח טרם מותו, בישיבת מועצת העיריה בה הודיעו רשמת על הפיכת "תו מגן" למס חוקי, והפיכת "גן החיות" למוסד עירוני. היה ממניחי היסוד לארגון פקידי העיריה ואף הקים את קפת התגמולים ואת הצרכניה שלהם.

כשעובד היה נתון במצוקה היה פונה אל ברקול,

כי ידע שלא ישיב את פניו ריקם ויעמוד לימינו הן בעצה טובה והן בעזרה ממשית.

את הנהלת המחלקה הסוציאלית, שהיא אחת המחלקות הקשות והמסובכות ביותר, שדרשה ממנו מאמץ נפשי עצום, - קבל המנוח על פי בקשתו האישית של ראש העיר מר י. רוקח.

שנת עבודתו במחלקה לעבודה סוציאלית היתה שנת ברכה. עבודתו בשטח הסוציאלי היתה "עבודה שבלב". כל מר נפש הרוגז ביותר, שרטן על גורל, אם נכנס לחדרו, יצא שקט ונרגע. ידע כיצד לדבר אל לבו של האומלל והיטיב לחדור לנפש הזולת הנמצא במצוקה ולשתף עמו רגש בסבלו ובצערו. בימי כהונתו המעטים במחלקה הסוציאלית, הצליח להעמיד את עבודתה על בסיס של עזרה קונסטרוקטיבית. היה אומר: "יודע אני, כי לא יחדל האביון בקרב הארץ, ברם, עלנו לצמצם ככל האפשר את הנזקקים ולהפכם לכחות פרודוקטיביים". ואמנם, בשנת עבודתו כמנהל המחלקה הסוציאלית, סידר כמה וכמה משפחות בפרנסה, משפחות כאלו שנדמה היה, כי אין להן כבר תקנה ותמיד יהיו למעמסה על הצבור. ואלה החולים הכרוניים והאינבלידים שאין להם תקנה אלא מותם, לכן הנהיג שלא יתרוצצו במחלקה, אלא היה שולח להם בקביעות ובהתמדה את התמיכה, הניתנת להם, הביתה. רק התחיל האיש לתכן תכניות מרחיקות לכת, של עבודה סוציאלית בריאה, שהיו מכניסות, בלי כל ספק, הרבה שנויים לטובה וקובעות ברכה רבה בענף העזרה הסוציאלית, אך לא זכה להוציאן לפועל.

נפטר בתל-אביב י"א אב תש"ג (12.8.1943).

צאצאיו : עזריהו (פקיד בעת"א), פועה.

אידוב כהן

נולד ברומניה, בעיירה ה"יהודית" מיכאלני (פלך דורוהוי), ד' בכסלו תר"ע (17.11.1909), לאביו אהרן ולאמו חנה בת משה מרדכי בוטנר (זה האחרון עלה ארצה בשנת תרס"ח על מנת להאסף אל אבותיו באדמת ארץ הקודש. נקבר בהר הזיתים - מצאצאי ר' רפאל מברשד). קיבל חינוך מסורתי וכללי, תחילה בעיירה, אחר כך ביאסי ובבוקרשט.

מנעוריו פעל בתנועת הנוער הציוני ברומניה; אבל פעולתו העתונאית והספרותית החלה בעתונות האידישאית, שהיתה עומדת בבוקרשט תחת השפעתם של זרמים בונדיסטיים וקומוניסטיים. באותה תקופה, בגיל 16 - 18, פרסם סיפורים ומסות ספרותיות ב-"אונזער וועג" וב"אונזער ווארט" - ואילו בעתונות הפיריודית בשפה הרומנית פירסם מאמרים ציוניים. בשנת 1927 עבר להשתתפות קבועה בשבועון הציוני (ה"רדיקאלי") "רינאש טיריא נוסטרא" (תחייתנו) בעריכת ד"ר שטרן כוכבי. (אותו העורך, ביחד עם א. כ., חידשו עתה את הופעתו של עתון זה בישראל, כשבועון-לעולה). 1927 - 1933 היה א. כ. לסירוגין עורך השבועון של הסתדרות ציוני רומניה "שטירי", עורך השבועון הציוני המצוייר "אילוסטרציוניא

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1775). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1775