Volume 4

Page 1793

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ה"בלתי חוקית" לשעבר נעשתה לצבא רשמי וגלוי, צבא ההגנה לישראל, נקבע מעמדו בדרגת סגן-אלוף. בימים הראשונים של פלישת מדינות ערב אחרי הכרזת המדינה נשלח לנהל את הדיפת הפולשים הסוריים בעמק הירדן, באזור צמח - דגניה, וביצע את המשימה בהצלחה. אחרי זה נשלח להשתתף בליווי ארונו של המפקד מרקוס לאמריקה ולהופיע כגבור ישראל במגביות לטובת מאמץ המלחמה, אך במהרה נקרא לחזור ארצה ולעמוד בראש פלוגות הפשיטה שאורגנו אז, ובמלחמת עשרת הימים שבין הפוגות א' וב' ניהל עמהן את כיבוש רמלה ולוד, ויום לפני הפוגה ב' נשלח עמהן לדרום. שם פתחו אח"כ את הדרך לנגב והלמו יפה בפולש המצרי בכיבוש קרטיה, ביתר הקרבות בשערי הנגב, וביחוד במיבצע "עשר מכות".

באוגוסט 1948 נתמנה למפקד עליון בירושלים במקומו של דוד שאלתיאל, בתקופת ההפוגה המעורבת בהפגזות, והודות לאופיו ידע ליצג יפה את הקו החדש של השלטון העליון, לנהוג ביד חזקה כלפי הפרות ההפוגה מצד הערבים, ואחר כך הצליח במשא ומתן עם שלטונות הלגיון הערבי להשיג הפוגת-אמת, החלפת השבויים ומערכת שיירות אספקה והחלפה סדירה להר הצופים, וגם ליצור קשרים טובים עם הצבור בחלק היהודי שבירושלים.

בראשית תש"ט השתתף במשלחת ישראל לרודוס וניהל משא ומתן לשלום עם עבר הירדן.

ביצע בהצלחה את קביעת הגבולות למעשה לפיהסכם רודוס.

בתש"ט הועמד בראש בל המשלחות בועדות שביתת הנשק עם מצרים, לבנון, עבר הירדן וסוריה.

בשנת 19 נשא לאשה את רות בת העו"ד צבי שמיר (שוארץ, ראה כרך ג', עמוד 1486).

צאצאיו: יעל, אהוד, אסף .

יעקב שטיינברג (פייבושק-פאייוואושעק)

נולד בדבינסק (רוסיה), כ"ז כסלו תרנ"ה (סוף דצמבר 1894), לאביו מאיר והיה מהנדס צבאי בקאוקאז, התפטר מסיבית דתיות, אח''כ היה במשך 40 שנה רב-מטעם בוילקומיר שבליטא - והיה בידו ספר יוחסין של המשפחה מ-400 השנים האחרונות) ולאמו חיה לבית פראכטמאן מרוסטוב שעל הדון (ידעה שש שפות על בורין).

למד בחדרים ובישיבה ואח"כ הצטרף לנוער של "פועלי ציון".

עלה לארץ ב-1909 ונכנס ללמוד במקוה ישראל, אך לא יכול להסתגל לחינוך הצרפתי. יצא. מבית-הספר והצטרף לקבוצת פועלים שעבדו בישור החולות לבנין

שכונת "אחוזת בית" (היא תל-אביב). השתתף בעליתכיבוש על הקרקע ברוחמה ובכפר אוריה. ב-1913 קיבל ביחד עם נטע הרפז ואחרים בקבלנות את עיבוד הכרמים של "חברת חדשה" בדרך תל-אביב-פתח תקוה ולשם כך יסדו את הקבוצה הקבלנית "אחוה" לעבודות חקלאיות בפתח תקוה.

ב-1919 נשא לאשה את זלדה בת משה זפרובסקי . עלה עם המתנחלים הראשונים על הקרקע בתלעדשים ומאז הוא חבר המושב ועובד במשקו.

מתענין במדעי חקירת הארץ והנו חבר בחברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

פרסם מאמרים ורשימות ב"דבר", "מוסף לדבר", "קונטרס" וב"ספר העלית השניה". כתב סקירה על מיכאל הלפרין וביחד עם חומר אחר לתולדות הישוב. מסר אותה לארכיון של תנועת העבודה.

בנו משה נספה עם חבריו באניה צבאית שטבעה בים התיכון בדרכה למלטה ביום י"ח אייר תש"ה (1.5.45).

עקיבא גולדשטיין

נולד באודיסה, רוסיה, י"ג אדר תרס"ג (1903), לאביו אברהם ולאמו ברכה בת מרדכי רבינוביץ.

למד בחדרים ואח"כ בבי"ס תיכוני ובאוניברסיטה באודיסה. השתתף בפעולות הסתדרות הנוער הציוני באודיסה ונבחר ליושב-ראשה; השתתף בגרעיני ההכשרה הראשונים של "החלוץ" בדרום רוסיה ובאודיסה והיה פעיל בהגנה העצמית של הנוער היהודי בשנות המהפכה וחילופי השלטון בדרום רוסיה.

עלה לארץ באפריל 1921, ועוד בהיותו בביתהעולים בחיפה נזדמן לו לחזור למלאכת ההגנה, כשהוטל עליו לארגן את ההגנה בבית-העולים בעת מהומות ראשית חודש מאי (שביפו יפתחו בטבח, בבית-העולים). עבד זמן-מה בכביש חיפה-ג'דה, אח"כ התגייס לעבודה במחנה צבא והיה ראש גדוד העובדים המצרים השכירים בלוד. בסוף 1922 עבד בקבוצת בנין על הכרמל בחיפה ועד 1924 השתתף. בהנהגת

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1793). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1793