Volume 4

Page 1808

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כל כתביו עד הזמן ההוא) ואת ה"ספריה לידיעת א"י של החברה; חבר לחבר דורשי המזרח העתיק ; חבר המערכת ועורך המדור הארכיאולוגי של האנציקלופדיה המקראית.

פרסם כ-140 מאמרים מדעיים ופופולריים בכתביעת שונים בארצנו, באיטליה, צרפת, צ'כוסלובקיה, ארה"ב ואנגליה; ערכים שונים באנציקלופדיה "אשכול" ובאנציקלופדיות כללית, עברית ומקראית ; ובאנציקלופדיה יודאיקה (גרמנית).

ספריו: תולדות הכתב העברי, חלק א' תרצ"ט ; מלחמת בר-כוכבא, תש"ו ; מגילה שאנהת, תר"ץ ; מסע ון-אמון, תר"ץ (שני האחרונים בהוצאת "אמנות"). ובלועזית : Preliminary Report on the Excavations at Tel-Umar, iraq, 1931 )j.-a.(; Second Preliminary Report on the Excavations at Tel-Umar, 1 933 )j.-a.(; Preliminary Report on the Excavations at Sepphoris, 1937 )j -a(; The Navy Army 1940 (and Air Force Guide, יחד עם ד"ר מייזלר).

היה מפקד גדוד במשמר האזרחי בת"א ואח"כ שירת במשמר העם בירושלים בתקופת ראשית מלחמת השחרור.

צאצאיו: יהודה, אפרת-תרצה .

פנחס שניאורסון

נולד בז'יטומיר, אוקראינה, שבט תרנ"ג (2.2.1893), לאביו יהודה ליב (בן האדמו"ר ר' שלום דב מרצ'יצה, דור חמישי לבעל ה"תניא": תלמיד-חכם, סוחר נפט ויערות) ולאמו יוכבד בת פנחס האמרמן מז'יטומיר. בן חודש נתיתם מאמו וגדל בבית אם אמו. בן 5 עבר לאבי אביו ונתחנך בביתו על-ידי טובי המלמדים ביחד עם קרובו הידוע כיום בשם פרופ' פישל שניאורסון . לא מצא ענין ב"מקצוע" האדמו"רות ובן 13 עבר לאודיסה ולמד בביה"ס הימי ובביה"ס למכאניקה "טרוד". בן 14 הצטרף לאגודת-נוער ציונית "אם אין אני לי מי לי", שעסקה בעבודות הרגילות בימים ההם (הפצת שקלים, איסוף כספים לקהק"ל וכו'). ב-1908 הצטרף לקבוצת חברים לשם עליה לארץישראל כדי ליצור בה קומונה, ובחשון תרס"ט עלה לארץ. עבד ברחובות אצל האכרים סמילנסקי , גורודיסקי ועוד ובנטיעת יער הרצל בבן-שמן ואח"כ בכפר סבא בשמירה מעורבת (4 יהודים ו-8 ערבים בראשות אהרן אוסטרובסקי) על אלפי דונמים של כרמי שקדים וענבים (לפני היות ישוב קבוע בכפר סבא). חלה בקדחת והועבר מטעם "השומר" לשמירה בגליל (יבנאל, כנרת, סג'רה, כפר תבור) ובגיל 17 כבר היה ממונה על שומרים ותיקים. ב-1910 עלה להתנחלות-כיבוש במרחביה, הנקודה הראשונה בעמק יזרעאל, בין ראשוני החברים בקבוצת "השומר" ו"החורש". יתר החברים היו: צבי נדב, יצחק נדב, מרדכי יגאל, מאיר חזנוביץ, צבי בקר, משה קריגסר, ישראל בצר, אליעזר שוחט, ראובן

קוראקין (ממשפחת גרים שעלו מרוסיה), משה שר, משה שחר, רבקה ניסנוב , "הדוד אלעזר " (שמו היה אלעזר פינקלשטיין, ובאשכנזית נקרא "דער פעטער לוזער"). אסתר בקר, שפרה בצר, שרה קריגסר, יחזקאל ניסנוב, שמואל הפטר, יצחק הוז, סעדיה פז. בקיץ

תרע"ב חזר לשמירה במושבות הגליל. נפצע בהתנגשות עם בידואים שוסים ואחרי שני חדשי ריפוי חזר לשרותו. ב-1915/16 שרת 7 חדשים כעגלון בעגלות"הסוכרה" שאכרי הגליל התחתון הוכרחו לשלוח לצבא הטורקי בחזית מדבר הנגב, ואת שכרו היה מעביר לחברים בכפר תבור (מסחה) שמצבם הכלכלי היה בכל רע.

כשחזר מהדרום הלך עם ישראל גלעדי בשליחות חברי "השומר" לבחור להם מקום להתישבות בגליל העליון על אדמת יק"א, בחרו מקום ליד מטולה, הנקרא כפר גלעדי עד היום (על שם ישראל גלעדי) ובסוף 1916 עלו על הקרקע (העולים: משפחות ישראל גלעדי, אלכסנדר זייד, צבי בקר וזלמן אסושקין, והרווקים פנחס שניאורסון, קלמן גרינפלד ושבתי ארליך ). מחוסר דירות במקום המשק גרו בחורף הראשון במטולה, מחוסר תקציב קיבלו עליהם את השמירה במטולה, ומחוסר נעלים היו מתהלכים יחפים בשמירה בלילות גשומים וקרים.

באוקטובר 1917, כשנאסר יוסף לישאנסקי איש המחתרת העברית "נילי" על-ידי התורכים ובחקירה נודע להם, שיוסף התאכסן זמן קצר, אחרי בריחתו מזכרון יעקב, אצל אנשי "השומר" בכפר גלעדי ובמקום למסרו לשלטונות ניסו לסלקו בעצמם מן העולם ביריה שלא קלעה למטרה די הצורך, החלו התורכים במסע רדיפות וציד ומאסרים על אנשי "השומר", וביחוד היו מעונינים מאד למצוא את פנחס שניאורסון. הוא התחבא במערות הסביבה וכל חיפושי התורכים אחריו היו לשוא. אך כשנודע לו, כי במקומו נאסר ישראל גלעדי, ובידעו כי חברו זה הוא חולה וחלש ואולי לא יוכל לשאת את העינויים הקשים, שהקצין החוקר חסן בק הגיע בהם לשלמות אמנותית, יצא פנחס

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1808). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1808