Volume 4

Page 1813

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"העולם" והיה סופרו הקבוע בתל-אביב. מנסח ומתרגם במרכז קופת חולים ועורך ספרותי למדור "משמר הבריאות" ב"דבר" מטעם קופת חולים.

ספריו: "אדם בחוץ" (הוצאת "מסדה", תש"א: צוין לשבח על-ידי שופטי פרס ביאליק של עירית תל-אביב), "מפי ביאליק" (שיחות שרשם מפי המשורר והערכה עליו כאמן השיחה; יצא על-ידי "מסדה" בתש"ה בסיוע "מוסד ביאליק" ואגודת הסופרים: עומד לצאת בתרגום אנגלי באמריקה). הכין לדפוס ספר סיפורים "תחנה אחת קודם"; ספר מסות והערכות על ספרים וסופרים בני זמננו וחומר לרומן מקיף על המיטאמורפוזה של בן גולה לבן גאולה.

צאצאיו: יהודית, צבי.

- ידידו ורעו של הסופר יואל מסטבוים, שחמטיסטן שם באירופה.

מנשה בכור

נולד בבגדאד, בשנת תרמ"ח (1888), לאביו יצחק בן יהושע בכור (מצאצאי הרב צדקה חוצין , ראה כרך א', עמוד 112), ולאמו שמחה בת הרב עבדאללה סומך (גדל רבני בבל בדורות האחרונים).

התחנך בבית הספר של חברת כי"ח. בהיותו בן י"ז שנים החל לעסוק במסחר. אחרי-כן עבר לעיר בצרה והתפרסם לאחד הסוחרים הגדולים שם. רכש את אמון כל אלה אשר באו אתו במגע, ביניהם: "שייכים", בידואים מהמדבר שהעדיפו להחזיק כספם אצלו מאשר להניחו בבנק. גלה נטיה מיוחדת לעניני תרבות והשכלה. שלח על חשבונו כמה צעירים מעיראק לאנגליה כדי לאפשר להם לרכוש שם השכלה גבוהה. בסוף מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את עבודתו (תחת הפירמה "בכור ובנימין") בגלל מצב בריאותו.

בשנת 1920 עבר לגור בשוויץ ומשם עבר לאנגליה. עוד בהיותו בן י"ז שנים נסע בפעם הראשונה לארץ-ישראל מעיראק ברכיבה על גמלים. הדרך נמשכה

ארבעים יום. בשנת 1928 בא לארץ על מנת להשתקע בה והביא אתו הון ניכר כדי להשקיעו בגאולת קרקעות וביסוד נקודות התישבות בשביל עולי עיראק בארץ. תכניות אלו לא יצאו לפועל משום שלא מצא

עדוד מצד בעלי-הון אחרים אשר רצה לשתף בתכנית זו; בכל זאת הצליח לקנות עם צבי איזקסון ואחרים שטח גדול של אדמה משיך אבו-קישק, שעליו נמצאים היום המושבים: "הדר", "רמתיים", "רמת הדר" ועוד. הוא עצמו נטע פרדס של 200 דונם. התפרסם כנדיב בעל מדות תרומיות והשתדל להיטיב לכל אדם שפנה אליו לעזרה.

בשנת 1934 נשא לאשה את נכדת בן דודו הגב' לוסין טוויג - ובשלשה חדשים לפני מותו ילדה לו בת שנקראה בשם שמחה.

נפטר בתל-אביב, ט''ו בשבט תש"ג (21.1.43).

יצחק קורן

נולד בקישינוב, פלך בסראביה, רוסיה, י"א אדר תרע"א (13.3.1911) לאביו אברהם ולאמו שרה בתחיים בארון מחוטין.

קיבל חינוך עברי וכללי. גמר לימודי משפטים באוניברסיטת יאסי ופעל כעורך-דין בקישינוב.

ב-1935 נשא לאשת את קלרה בת משה טלמזסקי. היה מזכיר מפלגת "צעירי ציון" וחבר הנשיאות של ההסתדרות הציונית בבסראביה. ערך את השבועון "ערד און ארבעט" של "צעירי ציון" במשך 4 שנים יחד עם חברו מ. קוטיק וכתב בקביעות ב"אונזער צייט": השתתף כאחד מצירי יהודי בסראביה במושב הקונגרס היהודי העולמי בז'נבה. יסד ב-1935 את אגודת "בוסליה" (על שם יוסף בוסל , איש דגניה) וב-1938 יסד בקישינוב את איגוד הסטודנטים וערך והוציא את עתונם "אונזער וועג". באותה שנה השתתף במשלחת יהודי רומניה שבאה לארץ בראשותו של הרב הראשיד"ר י. נמירובר ליצג את דרישת יהודי רומניה לאפשר את עלייתם (בימי השלטון האנטישמי המובהק, יותר מהרגיל, של ממשלת גוגא-קוזא). היה ציר בשלשה קונגרסים ציוניים מבסראביה וברביעי מהארץ (האחרונים).

עלה לארץ במאי 1940. מתש"א עד תש"ג ניהל את מחלקת ההסברה והארגון של המשביר המרכזי ומתש"ד ואילך הנו מזכיר תנועת המושבים והארגונים. השתתף

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1813). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1813