Volume 4

Page 1814

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפעולות ארגון יוצאי בסרביה (בסביבת גבעת שמואל), יזם מפעל עזרה לפליטים ברוסיה והשתתף בהקמת שכונת יוצאי בסראביה. בתש"ט השתתף ביזמה ובביצוע המפעל ההתישבותי "ממחנות העולים אל הכפר", שבוצע על-ידי מחלקת ההתישבות של הסוכנות ותנועת המושבים.

מלא תפקידים שונים במשך 8 שנים ב"הגנה". חבר פעיל במפלגת פועלי א"י (מפא"י).

פרסם מאמרים ב"דבר", "הפועל הצעיר" ו"תלמים". ערך והוציא את כתבי ד"ר י. ברנשטיין-כהן והכין לדפוס מונוגרפיה על קהלת קישינוב.

צאצאיו (שנולדו בארץ): רות, דן.

שלמה אביגדורי (ארביס)

נולד בוילנה (פולין), בכ"ח טבת תרע"ה (1915) לאביו אברהם-אבא , ולאמו מרים בת משה חזן. בוילנה למד ב"חדר" המסורתי. בן עשר עלה ארצה

עם אמו, אחיו ואחותו הבכירים. בתל-אביב למד תקופת קצרה בבית-הספר העירוני לבנים ע"ש אחד העם (בהנהלת פסח אורבוך). המשפחה היתה מהראשונים שהתנחלו בשכונת שפירא. ב-1927 עלה עם משפחתו ירושלימה - מקום שהמשיך בלמודיו בבית-הספר "תחכמוני", "העירוני לבנים" (בהנהלת יוסף מיוחס) ובגימנסיה העברית "רחביה" (בהנהלת הד"ר יוסף מוהילבר).

ביולי 1935 התחיל לעבוד במזכירות בית-החולים שוייצר בטבריה - וכן כבא-כוח קופת-חולים עממית במושבות הגליל. אותה שנה נתמנה כסופרו של "הארץ" בטבריה והגליל התחתון ובהמשך-הימים - אף כסופרו של "הבקר". בצד הידיעות והכתבות על המתרחש באותו אזור, פרסם רשימות ספרותיות מחיי-טבריה, צפת והסביבה החקלאית וסקירות היסטוריות מעברם רב-התלאות החלוציות של הישובים הותיקים, אף כאלה שנעזבו ונתחדשו. מהחומר הזה נתפרסם גם בשבועונים "הגלגל", "הד-המזרח", "תשע בערב" וPalestine Tribune- באוקטובר 1937 שדר ברדיוירושלים שיחה בשם "טבריה כעיר מרפא ומרגוע"

לשם עדוד תנועת-התיירות החרפית לעיר זו, הידועה במעיינותיה החמים-מרפאים. למטרה זו הוציא לאור אותה שנה, בשיתוף-פעולה עם ה"ועד לפיתוח טבריה והסביבה" גם את הקובץ "בשערי-הגליל". מספר רשימות פרסם ב"דבר" ושמש כסופר ה"פלסטיין-פוסט" (ב-1938 וב-1940/42). שש שנים (1936/42) השתתף בפעילות בועד המקומי של הקרן-הקיימת בטבריה.

לאחר 8 שנות-שרותו בבית-החולים שוייצר, עזב, בקיץ 1943 את טבריה ועלה ירושלימה - מקום ששמש מספר-חדשים כמ"מ מזכיר מרכז הליגה למלחמה בשחפת בארץ. ביזמתו הופיעה לראשונה בדפוס החוברת "ידיעות הליגה למלחמה בשחפת", ששקפה ברבים את פעולת-המוסד הנ"ל על סניפיו בארץ. ב-1944 עבד תקופה קצרה במערכת "הזמן" (בעריכת מר אינדלמן) בירושלים. גם בעתון זה כתב בעיקר מאמרים ורשימות על הגליל. מ-1945 עד 1948 שמש כמזכיר קופת-חולים עממית בת"א.

ב-1946 הופיע ספרו "סופה בגליל" - רומן מחיי חולי-השחפת בארץ, על רקע המתרחש בתוך כתלי בית-החולים בצפת.

בכתובים: שני ספרים - האחד מחיי העיר טבריה על רקע מאורעות תרצ"ו-צ"ח ; והשני - מחיי ראשוני-המושבות הותיקות בגליל.

גרשון חנוך (רוטפלד)

נולד בזמושץ (פולין), ג' באב תרנ"ד (15.7.1894), לאביו אברהם יוסף (סוחר עצים) ולאמו דבורה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.

בי"א תמוז תרע"ג עלה לארץ. עבד במושבות נסציונה. רחובות ("אגודת נטעים") ובראשון לציון במעדר, בברירת תפוחי זהב וכד'. משבט תרע"ד עבד יחד עם מאיר רוטברג, יעקב פט ואחרים בקבוצת

קלנדיה ("עטרות") ע"י ירושלים ומתחילת תרע"ה עד כניסת האנגלים לארץ - בקבוצת גן-שמואל ע"י חדרה. ע"י הקדחת נאלץ היה לעזוב לזמן מה את גן-שמואל ועבר לשמור ברחובות, גדרה וקסטינה (באר-טוביה). כעבור שנה חזר לגן-שמואל.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1814). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1814