Volume 4

Page 1815

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחרי כבוש הארץ נבחר למרכז "הפועל הצעיר" בשומרון ואח"כ הועבר להנהלת לשכת הפועל הצעיר בטבריה. שם נבחר לציר באספת הנבחרים הראשונה, חבר ועדת התרבות הראשונה של הסתדרות העובדים, בועדות התרבות של מפא"י ומועצת פועלי ת"א. מטבריה יצא בשליחות המפלגה לארצות הברית בעניני הפועל הצעיר וצעירי ציון. היה שם במרכז "צעירי ציון" יחד עם עמנואל ניומן, מ. ריבולוב ועוד. כשנה וחצי היה בתור מזכיר צעירי ציון באמריקה, השתתף ביסוד הסניפים הראשונים של צעירי ציון ההתאחדות באמריקה ובקנדה (1921-22), ערך את העתון הראשון של צעירי ציון (בהקטוגרף) באמריקה והשתתף יחד עם ראובן בריינין בהקמת "במה עברית" באמריקה (4 הצגות בעברית - בהשתתפות מוריס שוארץ ואחרים. וכן לימד עברית את רודולף שילד קרויט ועזר בחינוך עברי על יד מוריס שוארץ ואחרים. ביקר בכל הסניפים לפני נסיעתו לועידת ה"התאחדות" העולמית הראשונה בברלין (1922). בתרפ"ב חזר לארץ ומאז עד תרפ"ט חבר "מרכז הפועל הצעיר" ומערכת הפועל הצעיר יחד עם יצחק לופבן.

בשנת תרפ"ז נבחר מטעם מפא"י כחבר מועצת עירית תל-אביב, כממלא מקומו של נחום טברסקי ברשימת הפועל הצעיר. כשנה במזכירות הראשית של ה"התאחדות" בברלין (1929) יחד עם יוסף שפרינצק וגיאורג לנדואר.

בתרפ"ט נכנס להגנה והיה פעיל בה עד הקמת צ. ה. ל. בדרגת מ. מ. מפקד שרותי תרבות, שרות הקשר (ש. ק.), עורך "במחנה" (כ-10 שנים).

בתר"ץ נשא לאשה את יונה (הלנה) בת אהרן זלצמן (פעילה ב"הגנה").

השתתף בועידה העולמית בדנציג ליסוד תנועת הנוער "גורדוניה" ובמחנות הראשונים למדריכי גורדוניה בקורוסטוב (ע"י הקרפטים) בשנים 1929/30.

בשנת 1931 נכנס לעבוד במערכת "הארץ", כשנתים במחיצתו של ד"ר מ. גליקסון. כתב שם מאמרים ראשיים בחתימת "ג. ח." ובמדור "בפינה" כתב פיליטונים קבועים בחתימת "לאני", "בן דבורה", "חגי", "אבישג" ועוד.

זמן מה לאח"כ בעתון "מסחר ותעשיה" שבעריכת יבזרוב. ב-1933 החל לעבוד ב"הבימה": העבודה התרבותית והספרותית ע"י התיאטרון, הנהלת "חוג הבימה בנוער", מזכיר ביה"ס הדרמתי הראשון ועורך "במה" (משנת 1934). עד המשבר ב"הבימה" לאחר הנסיעה לאמריקה ב-1948 עבר לעבודה בירושלים במחלקת הארגון וההסברה של ההנהלה הציונית, בהוצאת "הספרית הציונית" (ספרות ציונית יסודית).

היה ציר בכל הקונגרסים הציונים בין השנים 1923 - 1935, חבר מועצת הסוכנות. משנת 1919 עובד בעתונות ומתמסר במיוחד לספ

רות התיאטרון העברי. כתב בקבצים: "הארץ והעבודה", "מקלט", "הפועל הצעיר", "הארץ", "במה",

"הדאר", נשלח מטעם "דבר" ו"פלקור" ללונדון (1935) ועוד.

פרסם רשימות וספורים ברוב עתוני הארץ. כתב מחזה מחיי העליה השניה "מצבות ופרחים" ("במה" נ', תש"ו), "הבימה בת כ"ה" (הוצאת "לעם", 1946).

ערך את "דברי הנוער", "ספר צ'מרינסקי", "יסודות" מאת פ. לוביאניקר, חוברות על יוסף בוסל, יצחק בן-יעקב ועוד.

בניו: גיורא, אבנר.

אהרן עמיהוד (קיפניס)

נולד באושומיר, פלך ווהלין (אוקראינה), א' שבט תרמ"ב (1882), לאביו ר' פסח (למדן מופלג וחסיד, חזן; נפטר בת"א, כ"ז שבט תרצ"ז; אחיו של העתונאי, הזמר והפולקלוריסט מנחם קיפניס מוארשה ואביהם של הסופר לילדים לוין קיפניס מת"א ושאול ירדני-קיפניס, (מנהל ביה"ס בקרית ביאליק) ולאמו רחל בת חיים חייקל ברוזמן.

למד בחדרים ובבית-המדרש והיה סוליסט בקול אלט יפה במקהלת אביו ואח"כ למד חזנות מפי הקומפוזיטור אידלמן מאודיסה שחינך חזנים לעשרות. בתרס"ב נשא לאשה את חנה בת דוד רוזנזפט.

מאותה שנה שימש בחזנות 20 שנים רצופות בביתהכנסת קראסנה ברובנו. עלה לארץ בתרפ"ג ונתקבל לחזן בבית-הכנסת

של תל-אביב, שהיה אז בצריף התפלה שברחוב יהודה הלוי מימיה הראשונים של שכונת "אחוזת בית". שימש מזכיר ועד הבנין של בית-הכנסת הגדול ומאז הקמת הבנין הנו חזן ומזכיר בבית-הכנסת הגדול ועוזרם ויד ימינם של ראשי ועד הבית ומפקח על סדריו וסידוריו ומנהל כל עניניו.

בדרך כלל מתפלל הוא כשליח-צבור יחיד, אך כמה פעמים בימים נוראים ובהזדמנויות חגיגיות שונות ערך תפילות מפוארות בלוית מקהלות מפורסמות (של ר' שלמה זלמן ריבלין מירושלים, של החזן שלמה

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1815). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1815