Volume 4

Page 1823

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פולקלור (החברה האתנוגרפית השווייצרית) ומאז הוא מעשיר את ספרותנו במחקרים במקצוע זה.

משנת 1921 נעשה לציוני פעיל ולמטיף לציונות ולקרן היסוד. בשליחות קרן היסוד ביקר באפריקה הדרומית. אנגליה, רומניה, הונגריה, הודו, בורמה, סינגפור. ובכל מקום יחד עם עבודתו הציונית אסף מלוא חפניים חומר מההוי העממי, מנהגים, מעשיות, בדיחות וכו'.

השתתף בקונגרס הציוני הכ"א כציר. אך רבה יותר השתתפותו בקונגרסים בינלאומיים לאיספרנטו (בברן, אוקספורד, אדינבורג, ג'נבה), שהוא חסיד לה. ב-1930 זכה בפרס ראשון בעד מיטב הנאומים בקונגרס לאספרנטו. הוא גם חבר של החברה הבריטית הבינפלאנטרית. חבר פעיל להסתדרות אספרנטו בישראל.

עלה לארץ בשנת 1930 על מנת להשתקע לאחר שביקר בה לפני כן בשנת 1925.

נתקבל לעבוד במשרדי קרן היסוד בירושלים.

הפירסומים המדעיים אשר פרסם עד כה: הדיסרטציה שהגיש ב-1916 בברן (עבודת-ההסכמה) לשם קבלת דוקטורט - "קבורת המתים אצל יהודים" (ברן, 1916), "ראז'ינקעס מיט מאנדלען ("צמוקים ושקדים") - אוסף בדיחות (בהוצאת החברה ההלוטית לפולקלור, 1921). מפני המחסור בדפוס עברי בברן, יצא הספר בלשון האידית ובאותיות לטיניות, עם מבוא קצר שבו מסופר על הדקדוק היהודי וכלליו, Contentions with God ,(קאיפטון, 1922 - הוכוח עם אלהים, פרק בפולקלור יהודי). בירחון "דרום אפריקה", שיצא לאור ביוהאניסבורג פרסם מאמר "על הפולקלור היהודי בדרום אפריקה" ובו הוא מוכיח את השפעת השפה האנגלית והשפה הבורית על אידיש והשפעת האידיש על השפה האנגלית המדוברת שם, Eterna Espiro , - שירים באספרנטו, הופיעו בוינה ב-1924 ובירושלים ב-1934, "רויטע פאמעראנצן" ("תפוזים אדומים", בהוצאת שוקן, ברלין, 1934 בגרמנית), "לחיים" (הוצאת שוקן, ניו-יורק), "בין אדם לקונו" (פואימה. הוצאת תרשיש, ירושלים), דנטי : הקומדיה

האלהית, החלק הראשון: "התופת " (תרגום מאיטלקית. הוצאת תרשיש, ירושלים, 1945). בעד התרגום הזה זכה בפרס טשרניחובסקי (תש"ו), "בוקצ'ו": דיקמרון (רוב הפרקים בתרגומו, הוצאת יבנה, ת"א), הוציא חוברות שירים מקוריים בעברית ומחזה מיסתורי "מותו של משה רבינו'' כמו כן הופיעו בכתבי עת שונים מאמרים רבים ותרגומי שירים קלסיים (שירי גתה). בשידורי הרדיו שעשה ועניין זמן רב את המאזינים בבדיחות עם דומות אצל עמים רבים מתקופות רחוקות זו מזו.

בכתב יד נמצאים אצלו כמה חבורים של בדיחות על פסוקים ישנים שבתנ"ך, תרגומים מנביאים בחרוזים וכו'.

צאצאיו: שאר-ישוב (אשתו: גרטרוד מבית פרי מן), גדעון (אשתו: הדסה מבית שור) , רוחמה אשת ישראל השכל.

אני נוימן

נולדה בקוטבוס, גרמניה, א' אלול תרס"ו (22.8.1906) לאביה מנדל ולאמה שרה לבית ויינבלום . למדה בגימנסיה ובשנות 1924/29 בבית-ספר לאמנות של ריימאן בברלין והגיעה להצלחה באמנות הציור בצבעי שמן, צבעי מים, פאסטל ובגראפיקה. בתערוכה הברלינית הגדולה ב-1932 זכתה בפרס של אדולף דונאט ,המבקר

האמנותי של "ברלינר טאגעבלאט", ולבקורת טובה בעתונות הגרמנית.

ב-1933 עלתה לארץ והתאקלמה במהרה בתפיסת ההוי והנוף. ציירה מראות ודמויות טפוסיות מהארץ, אילוסטרציות לספרי ילדים ומבוגרים. בין הפורטרטים של אנשי שם שציירה יש להזכיר את תמונות ברל כצנלסון והגברת סולד (תמונה זו נמכרה לאמריקה). כן הצליחה בציוריה העדינים מאד, שהם בבחינת "מועט מחזיק את המרובה" בציורים על נושאים מחיי הפליטים והעקורים.

בהוצאת ליאון יצא לאור ספר מגילת רות, בכתיב מיוחד ובציורים שלה (תש"ט).

באוגוסט 1949 הציגה במוזיאון ת"א את מבחר

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1823). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1823