Volume 4

Page 1836

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בימי המלחמה העולמית הראשונה) ולאמו בריינה בת אריה גוטליב.

למד בביה"ס "תחכמוני" בירושלים ובבי"ס מקצועי למלאכה של המזרחי.

פעיל בהגנה מנעוריו, גמר קורסים לפיקוד והגיע לדרגת מפקד פלוגה. השתתף בהגנת הישוב משנת 1929 ואילך, במהומות 1936/38 היה מפקד אזור שכונת שפירא והסביבה בתל-אביב ובחורף תש"ח מפקד רמת גן והשכונות.

בשנת 1939 ארגן וניהל בתל-אביב הפגנה נגד "הספר הלבן" ובפריצת שרשרת השוטרים נפגע בעמוד השדרה והיה חולה במשך שנתים.

ב-1930 נשא לאשה את חנה בת נחום גרינברג.

בשנת 1934 יסד את בית-החרושת "לפיד" בתלאביב להלחמה וחריטה שהוא המפעל הגדול ביותר מסוג זה בארץ, והוא מנהלו עד היום.

ביהח"ר הנ"ל עשה רבות למען הכנת "כלי מלחמה" בימי מלחמתנו לשחרור המולדת.

בנותיו: ציונה, דליה, אסתר.

יעקב מיבר (מייברג)

לאביו יהודה (ראה כרך א', עמוד 53) ולאמו טויבה בת ר' יוסף ליבמן (ראה כרך א' עמוד 235).

נולד בצפת, א' אייר תרע"ג (8.5.1913).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות "חתם-סופר" בצפת, אח"כ ביקר בקולג' האנגלי שבעיר. חבר הגנה משנת 1930 (מחניכי זוסיה שחורי , ראה כרך א', עמוד 339), איחד את כל הנוער בצפת מכל המפלגות והזרמים. איחוד זה היה חשוב אז מאד ועזר להגנת צפת גם במאורעות האחרונים. על אף כל הזעזועים של פורשים ומפלגות, לא נתפלג הנוער בצפת בשעת חירום. משנת 1933 היה מפקד איזור צפת. עסק אז בעליה בלתי ליגלית מצד גבול הלבנון. המעפילים היו מועברים בשיירות בלילות בעזרת צ'רקסים מכפר "רחניה" עד להרי כנען ולכביש עכו-צפת. משם מועברים לחיפה ות"א.

ארגן את "המכבי" בעיר והיה כמה שנים יו"ר האגודה, ארגן את סניף "התאחדות בני הישוב" בצפת וחבר הועד הפועל הארצי שלה.

ב-1937 שמע תורה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1938 הביא אביו עם עוד כמה יהודים ביח"ר לגליצרין לארץ ויעקב התמהה בתעשית הגליצרין. ביח"ר זה היה הראשון בארץ. אחריהם, הקים ביח"ר "שמן" תעשית גליצ'רין. כעבור זמן העביר, הקים והפעיל את תעשית הגליצ'רין שלהם בבית החרשת "יצהר" בת"א.

תעשית הגליצירין הביאה תועלת רבה בימי המלחמה העולמית השניה ובימי מלחמת השחרור שלנו.

ב-1940 השתתף בקורס הראשון למדריכי נוער מטעם ההסתדרות הציונית שהתקיים אז בירושלים (השתתפו בו 40 מדריכי נוער מכל הארץ).

יזם את ה"חברה לפתוח צפת", שאח"כ ארגנוה המוסדות. עניין יהודים בהשקעות הון לפיתוח "הרכנען" בצפת.

עסק במולו"ת "ספרית השעות" והשבועון "הדירושלים" יחד עם הסופר יהושע-טן-פי.

בספטמבר 1948 עבר לת"א לרגל מחלת בנו. היה פעיל ב"מחלקת ההסברה" של ההגנה, מחוז ת"א. בעיקר - עתונות, ספרות ואמנים לאנשי העמדות במחוז ת"א. עבר ל"מחלקת ההסברה" הארצית שנקראה עם הקמת צ. ה. ל. בשם "מחת"ר" (מחלקת תרבות של הצבא). מלא כמה תפקידים חשובים בשרות, ביניהם - קצין העתונות הארצי.

בנובמבר 1949, עם ייסוד "שירות הסעד" בצ. ה. ל. נתמנה כקצין המנהלה של השירות והיה מראשוני השירות כמומחה לבתי מלון והבראה (ממנהלי מלון "מרכזי" בצפת ומלון "גנוסר" - אלישבע בטבריה) מונה כראש מחלקת הנופש בצבא וניהל שבע מחנות נופש צבאיים - בהצלחה.

במרץ 1949 הציע לשר החוץ, משה שרתוק את השם העברי "שרת", שנתקבל ע"י המשפחה ברצון.

בשנת 1941 נשא לאשה את שושנה בת ליב ברונפלד מצפת.

צאצאיו: פיה, יוסף.

ד"ר ישראל (איזידור) קלאבר

נולד בוינה, אוסטריה, בשנת תרנ"ב (24.3.1892), לאביו מרדכי שמעון (מאכס) ולאמו לאה בת אברהם פרייס.

גמר גימנסיה ב-1911, למד רפואה באוניברסיטת וינה, הפסיק את לימודיו למשך מלחמת-עולם, שרת בצבא מחודש ימים לפניה ועד סופה (3 שנים בחזית, נפצע, קיבל כמה אותו הצטיינות), הוסמך ב-1919 לד"ר לרפואה, עבד עד 1923 בבתי-חולים צבוריים ומאז כרופא פרטי בוינה.

ב-1920 נשא לאשה את מרים (אמי) בת נתן גרסטמן.

בגיל 12 הצטרף לאגודת-נוער ציונית "חברה".

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1836). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1836