Volume 4

Page 1861

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שכונת הפאר של העיר "קרית שמואל". דאג לתנאי ההיגינה בעיר שהיו עד כה איומים. הספקת מים וחשמל שינו את פני העיר. נבנו בתי מלון גדולים, אשר פתחו את הדרך לתיירות.

פרשה לחוד הם יחסיו עם האנשים. ידע להתהלך עם יהודים יוצאי כל הגלויות וכל המעמדות. מזג טוב, יושר ועקביות עוררו גם חבה וגם כבוד ודרך ארץ. סייע לסוכנות היהודית בכל אשר נדרש ועמד בקשרים טובים עם כל נציגי השלטון המנדטורי החל ממושל המחוז וסיים בנציבים העליונים שהיו מוקירים אותו מאד. נתכבד בתואר הכבוד הבריטי מ. ב. אי. היה נשיא לשכת "בני ברית" בטבריה.

בדאגתו הרבה לפיתוח טבריה העברית (הזכיון, הבאת מאות פועלים עבריים לעיר והעסקתם) לא שיבש את יחסיו לתושבים הערביים. חתם על הכרוז המשותף שהוציאו היהודים והערבים בעיר טבריה בשנת הדמים תרפ"ט - להשלטת הרוחות. המופתי הזקן של טבריה אהבו מאד. כראש עיריה ראה לפניו רק תושבי עיר ללא הבדל זית וגזע ודאג לכולם. על כן כה הדהים את הכל מעשה הרצח. למרות האיומים הרבים אשר נשלחו אליו לא רצה ללכת בלווי שומרי ראש כי סמך על יחס הידידות שלו כלפי הערבים ונפל קרבן תומו, ביום ב' חשון תרצ"ט (27.10.38) ונקבר בטבריה.

צאצאיו: חיים (חייל בצה"ל), אלגרה אשת אברהם צרנוב.

פישל סלומון

נולד בהסק (ליטה), בשנת תר"ט (1849), לאביו ישראל יעקב ולאמו שיינה רבקה למשפחת פדווה.

קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות פולין. נתפרסם כלמדן מופלג וחסיד.

נשא לאשה את חוה בת יצחק סנדר קדישוויץ (אחותה של רחל, אם משה לובטקין ).

בשנת תרמ"ג (1883) החליט לעלות ארצה כי טען שאין בדעתו לתת את חמשת בניו שי לצבאות הצאר

הרוסי. נסע דרך אודיסה. שם נפגש עם פינסקר (המזכיר אותו בכתביו).

בבואו ארצה קנה יחד עם לייב רובין ממזריטש את אדמת זביד וייסד עליה את "יסוד המעלה". מאז הפך להיות אכר עם חמשת בניו.

השתתף בועידה הגדולה של חובבי ציון בזכרון יעקב (א-ג אלול תרס"ג).

היה מראשוני האכרים העבריים אשר נהג התר בדבר חריש בשנת השמיטה לפי הוראת הגאון יצחק אלחנן ספקטור .

בניו: משה, שכנא (אכר בראש פנה), דוד, ברוך, ישעיהו יוסף.

שאול בסקינד

נולד בבוריסוב (פלך מינסק, רוסיה), י"ז בתמוז תרמ"ז (27.6.1887), לאביו צבי אליהו (אכר בבאר

יעקב, הסופר שלום בר מקסימון מאמריקה הוא שאר בשרו), ולאמו רחל.

קבל חנוך בחדר ובישיבה.

שרת בצבא הצאר.

נשא לאשה את עדינה בת מנחם נחום יסינובסקי (נפטרה ערב סוכות ת"ש).

עלה ארצה בשנת תר"ע (1910). עבד כפועל ברוחמה. כרכור, שרונה, בית גן, יבניאל, במושבות יהודה, בראשון לציון, בגליל, בבית חרושת "עתיד" בבן שמן.

עם כיבוש הארץ בידי הבריטים היה מראשוני היהודים שהתגייסו למשטרה. שירת בדרגת סרג'נט.

בשנת 1921 פתח מלון: "בית המלון בסקינד" בתל-אביב שבו התאכסנו ותיקי הפועלים בארץ.

עשה למען הקמת המוזיאון בתל-אביב ולמען בית ביאליק. עבד כמתרים.

פרסם מאמרים ב"דבר" ו"הצופה".

שני ספריו יצאו לאור: "תמולו של אנוש" (תש''א), "ימים נושרים" (תש"ג). הספרים בעיקרם ספרי זכרונות. נשארו כתבי יד אחריו.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1861). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1861