Volume 4

Page 1868

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עלה ארצה בספטמבר 1932. ומאז בירושלים. עבד בהוראה, כעת מנהל גימנסיון ערב.

פעיל בחיי התרבות. יו"ר האגודה "מזרח ומערב", מרצה בחוג עברי לעולים חדשים, מרכז ומנהל מפעל

"בית העם" בירושלים, הן מהצד הארגוני משקי, הן מהצד הרוחני. משתתף בכל כינוסי התרבות.

פרסם מאמרים על בעיות הזמן. על "יהודים אנטישמיים", "הוגים שנרצחו". כתב בעתונים שונים: "הארץ", "הזמן", "היום", "העובד הציוני", "במישור".

אליהו מרגלית (מונצ'יק)

נולד בביליסטוק (פולין), כ"ה באלול תרמ''ב (1882), לאביו אפרים (סוחר תבואה, חסיד כולל סלונים), ולאמו אסתר קיילה בת אליהו בלוך.

חינוך מסורתי קבל בחדר. לימודי חול למד באופן פרטי.

בגיל צעיר הוצרך לדאוג לפרנסתו ועבד כעוזר בבית מסחר לתעשית אריגים.

בפעילות ציונית החל אחרי הקונגרס הציוני השני. אירגן אגודת "בחורי ציון" בביליסטוק. הצטרף ל"צעירי ציון" ועלה ארצה עם העליה השניה (1906). ירד ביפו ועבר לפתח תקוה אל דודו מ. ד. מרגלית . דודו מסר לידו שטח אדמה לנטיעות שנתקבל באותו זמן מידי הבארון באדמות "כפר סבא". נטע שם גן שקדים.

השתתף באסיפה השלישית של מפלגת "הפועל הצעיר" (תרס"ז). היתה זו שנת משבר קשה למפלגה בגלל חוסר אנשים ובגלל סכסוכים אישיים; באסיפה זו נבחר להיות למרכז הענינים של הפוע"צ. מכיון שלא הסכים לעזוב את ראשית-נחלתו בכפר-סבא הוחלט כי המשרד הראשי יעבור לפתח תקוה. אבל עם גבור זרם העליה אי אפשר היה לנהל את התנועה בדרך ביקורים. נטש את נחלתו ועבר ליפו. חסר היה לו גם ההון להשקעה. קוה לקבל אותו מידי אבי ארוסתו, אלא שזה בבואו לביקור ארצה נתמלא חימה על ה"דון קישוט" ופסק שמוטב להיענות תחת ידי הצאר מלחיות בארץ שממה זו. בתו סרבה לשוב עמו, נשארה ויצאה

לירושלים ללמוד ב"בצלאל". בתרס"ח נשא אותה, את אסתר בת יוסף בצלאל פינק , לאשה.

עם היוסדו של העתון "הפועל הצעיר" נתמנה למזכירו ומנהלו האדמיניסטרטיבי.

בשנת תרס"ט הוחלט לשלוח אותו לחו"ל לארגן את הפצת העתון ברוסיה ולבוא במגע עם "צעירי ציון" שעמדו אז במאבק קשה עם ה"בונד" מצד אחד ו"פועלי ציוך מצד שני. נפגש עם אוסישקין באודיסה. הוא הציע לו להשאר באודיסה ולעמוד בראש עבודת "צעירי ציון", אך אשתו סרבה להשאר בגולה והם חזרו ארצה.

מטעם הציונים בעיר מולדתו ביליסטוק נבחר לציר הקונגרס הציוני בהמבורג וחזר ממנו מאוכזב מאוד. העיקה עליו מאוד העבודה במפלגה בשכר. החליט לעזוב עם משפחתו לזמן מה את הארץ, להשתכר קצת כסף ולשוב ולהתנחל כאכר בכפר סבא. בשנת 1911 חזר לביליסטוק.

החל שוב בעבודת אירגון "צעירי ציון". נבחר כציר לקונגרס בוינה (1913) ובכינוס של "צעירי ציון" שהתקיים יחד עם הקונגרס הציוני נבחר למרכז של התנועה יחד עם שניאור אהרונוב ופקר.

התנועה היתה בלתי חוקית ברוסיה. בביליסטוק ובוילנה היו תנאי העבודה קשים מאוד ועל כן הוחלט להעביר את המשרד לורשה. שם הספיקו להוציא כמה חוברות של העתון "שחרית". פעם נאסרו על ידי המשטרה הרוסית והודות לעזרתו של המתורגמן דודזון, אשר טשטש על ידי תרגום מיוחד את הנידות שנמצאו אצלם, שוחררו מהר.

עם פרוץ מלחמת העולם עבר למוסקבה, אח"כ לניז'ני נובוגרד. מעתה עבד יחד עם ישראל מרמינסקי ואליעזר קפלן . בשנת 1917 התקיימה הועידה השניה של "צעירי ציון" והוא נבחר כמנהל הועדה הארץ ישראלית. מעתה הוא מתמסר להקמת "החלוץ" עם יעקב רושצ'וק (כעת חבר מערכת "הארץ"). בא גם בדברים עם יוסף טרומפלדור. אחרי פרוץ המלחמה הוא מארגן את חזרת הפליטים. בשנת 1918 אירגן את

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1868). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1868