Volume 4

Page 1875

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עלה ארצה בשנת תרפ"ו (1926). עבד כפועל בפרדס גולדברג , אח"כ כמזכיר במגדיאל. כעת עוסק בהוראה, בספרות ובמתן הרצאות מטעם מחלקת התרבות של מדינת ישראל.

בעבודתו הספרותית התמסר ביחוד למקצוע התנ"ך. פרסם פירושים עם מבואות היסטוריים, ספרותיים וארכיאולוגיים על הספרים הבאים: "עמוס" (הוצאת "אחיעבר", תרצ"ז), "ירמיהו", "יחזקאל" (הוצאת "יבנה", תרצ"ח-תרצ"ט. הפירוש ליחזקאל זכה בפרס), "יהושע" (הוצאת "יזרעאל", תש"ה). הופיעו מונוגרפיות ספרותיות: "חיי ביאליק" (הוצאת "יזרעאל", תש"ו). "חיי טשרניחובסקי" (הוצאת "יזרעאל", תש"ז), "חיי הרב קוק" (הוצאת ארץ ישראלית, ירושלים, תש"ח).

פרסם מאמרים בעתונים: "הארץ", "דבר", "הדור", "מאזנים", "סיני", "התקופה" (ז' ח), "החינוך", "הד החינוך", "הצופה", "מולדת", "עתידות", "דבר לילדים", "הבקר לילדים".

מוכנים לדפוס: "ש"י עגנון"; "מסות תנכיות"; "דוד המלך".

צאצאיו: עמוס (נפל י"ז בטבת תש"ח על משמרתו בעין-זיתים. מ"מ בפלמ"ח. הצטיין בקרבות, הציל מכונית מפקדים בדרך מצפת לעין זיתים. הוקמה לו אבן זכרון בעין זיתים. נקבר בנחלת יצחק. הניח אחריו כתב יד), עדינה (תלמידה בגימנסיה "אהל שם", רמתגן).

הרב חיים פסחוביץ

נולד בליפנישקי (רוסיה הלבנה), ל' באדר תרל"ז (15.3.1877), לאביו יחזקאל (דרשן ידוע שם) ולאמו חיה שרה בת הרב יצחק קוזנצקי (מראז'ינאי).

חינוך ראשון קבל בחדר ואחר למד בטובי הישיבות: איישישאק, לידא, סלאבאדקא, בריסק. בשנת 1896 בעת לימודיו בישיבת סלאבאדקע גרם לפילוגה של הישיבה. בחשאי היה קורא בספרי השכלה: "דור דור ודורשיו" לווייס, "פרדוקסים" לנורדוי "חטאת נעורים" לילינבלום. עד שנתפס והוחלט למנוע ממנו את התמיכה הרגילה. במצוקתו הכלכלית פנה אל הרב של קובנה, ר' הירש בן הגאון ר' יצחק אלחנן . סיפר לרב את כל הענין. הרב אמר לו שאם ישיג את הרוב מבין תלמידי הישיבה בעד היתר קריאה בספרי השכלה יטול הוא, הרב את הישיבה תחת חסותו ויבטיח את כלכלת התלמידים. מאז הוא היה לתועמלן בקרב בחורי הישיבה ומדי שבת אחרי המנחה דרש בשבח ההשכלה והציונות. לאחר שמאה וחמישים תלמידים הסכימו לדעתו בא בפני ר' הירש . הרב קיים את הבטחתו. התקיימה "דין תורה". הוא היה התובע וזכה ב"דין תורה". המיעוט עזב את הישיבה וייסד ישיבה חדשה "בית ישראל" - על שם ר' ישראל סלנטר . הרוב קרא לישיבתו בשם "בית יצחק" על שם ר' יצחק אלחנן .

בשנת תרנ"ט נשא את ינטא רבקה בת ישעיהו

לנדמן (נפטרה בשנת תרע"ז) ובזיווג שני נשא לאשה (בתרע"ט) את נכה בת ר' זבל פסחוביץ .

משם עבר לבריסק והיה מתלמידיו של הרב חיים סולובייצ'יק. שם החל לדרוש מדי שבת בבית המדרש של ה"הקדש", ודרשותיו היו בעד פירוש שכלי של התורה ובעד הציונות. בשנים 1918-1915 היה בוילנה ודרש בבית המדרש גחש"א.

נתקבל כרב בסטארי-דאראגי, ואחר כך במינסק. היה נוסע בקהילות שונות ודורש בהן. לא היה נזקק לרבנות מצד הפרנסה כי היה עשיר ובעל רכוש בשווי עשרות אלפי רובל.

עלה ארצה בשנת תרצ"א. יסד בירושלים בית מדרש משלו "תורה ודעת" וחברת הלואות "התחיה" בע"מ. כן הוא מוצא את פרנסתו מעסקי הבנק וממשיך להטיף ברוח ההסברה השכלית והריאליסטית את התורה בבית מדרשו. בירושלים נודע גם בכנויו "הרב האדום" בגלל דבריו בשבח רוסיה הסובייטית.

בשנות המלחמה 1945-1939 היה באמריקה. חזר עם תום המלחמה ושב לבנק ולבית המדרש.

דרשה אחת מדרשותיו נדפסה בספר מאסף "דרושי", חלק א' (דרוש לחג הפסח).

צאצאיו מאשתו הראשונה: יצחק (בעפולה, אב לשני בנים ושתי בנות. אחת הבנות אשת פנחס סוקר מירושלים, בתם מרים), לאה (ניצלה בנס מברגן בלזן, כעת במינסק עם בעלה ושני בניה), ישעיהו (נפל במלחמה ברוסיה). עוד שתי בנות אבדו ברוסיה במלחמה.

בניו מאשתו השניה: זבולון (מהנדס כימאי), גרשון .

חיים לסקוב

נולד בבוריסוב (רוסיה הלבנה), ניסן תרע"ט (אפריל 1919), לאביו משה (מנהל עבודה) ולאמו יטה לבית הירשפלד.

אחרי נדודים עם הוריו בשחר ילדותו הגיע עמהם בשנת 1925 לחיפה וכאן גמר בי"ס עממי ואת ביה"ס הריאלי.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1875). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1875