את הכשרתו הטרום-צבאית הראשונה קבל במסגרת חג"ם בביה"ס הריאלי. הצטרף להגנה ב-1932 ושירת בפו"ש בשנות 1939-40, עשה שרותים גם ברכישה, בהדרכה וכו'.
בשנות 1941-46 שירת כמתנדב ביחידות עבריות בצבא הבריטי ובבריגאדה העברית והגיע עד לתואר מייג'ור. פעל ברכישות לצרכי ההגנה ורכש ידיעות צבאיות בכוונה להקנותן לאנשי ההגנה, ואחרי שחרורו מהצבא המשיך את פעולתו במטה ההגנה ופרסם מאמרים צבאיים ב"מערכות".
באוגוסט 1947 ארגן את לשכת ההדרכה של ההגנה וכתב את מרבית חומר ההדרכה למקצועות חיל הרגלים, חומר הדרכה לקורס הקצינים, לקורס המנהלה, לקורס הקוד הגבוה (מגדים).
פקד על קורס הקצינים הראשון ב-1948 והכניס את תכסיסי ההסתערות תחת אש-אויב וכן את הטכניקה הקרבית.
באפריל 1948 פקד על גדוד מספר 1 של "נחשון" בכבושי חולדה הערבית. דיר מוחזין וואדי-סראר.
בסוף אפריל 1948 כתב את החוברת - נהוג כתת רגלים, גדוד חיל הרגלים ופקודות קבע לקרב של גדוד משורין מספר 1. באותו זמן קבל את הפיקוד על גדוד חמש מספר 1 ויצא עמו ללטרון. ב"מבצע בן-נון" - בקרב ראשון ושני של חטיבה 7 בלטרון הועלה לדרגת "מפקד חטיבה".
ביוני 1948 מפקד "מבצע דקל" בכבושי: קוויקט, עמקה, כפר יסיף, תל-חוסין, שפרעם, איבלין, צפורי, נצרת, חרבת דמון, מיער. חזר אח"כ לאגף ההדרכה במטה הכללי ושם קבל דרגת אלוף (באוגוסט 1948) ומאז משרת במטה הכללי. הכין חומר הדרכה לבתיהספר הצבאיים המטפלים במקצועות חיל רגלים ושריון.
בפברואר 1949, פתח את קורס המפקדים הגבוהים הראשון.
טובה אזולאי
נולדה בפולנגיאן (ליטה). עשרה בטבת תרמ"ח (1888), לאביה הרב אריה ליב דוד (מצאצאי ר' לייב שרה'ס), ולאמה מרים למשפחת רסטובסקי (בני גוטמן מפולנגיאן, קורלנד).
קבלה חינוך דתי וכללי, נתיתמה מאביה בעודה קטנה ובשנת 1906 עזבה כל טוב ביתה, רווחתו ועשרו ועלתה ארצה והתישבה בירושלים.
בשנת 1907 נישאה לאברהם אזולאי (ראה כרך א', עמוד 318) וסייעה בידו בעבודתו הצבורית. יחד עמו הקימה מחדש את החברה "ביקור חולים ולינת הצדק'' בנוה שלום ביפו. מטרת החברה היתה להגיש אמצעי רפואה לנצרכים חנם ודאגה לאנשים שילונו אצל חולים עזובים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורשו למצרים מכוון שהיו נתינים בריטיים. לכשחזרו בשנת 1919 מצאו את הישוב היהודי ביפו עזוב והרוס. צריך היה להגיש עזרה מידית. המוסד הראשון אשר הקימה היה "עוזר יולדות", כי בצפיפות הרבה היו נשים בשכונות העוני יולדות ממש על הרצפה בלכלוך איום. בעזרת המיילדת ברכה טפר שכרה שני חדרים ששימשו כבית חולים ליולדות עניות. וכל אשה בחדשי הריונה האחרונים, בימי לידתה ושבועות מספר לאחר הלידה בטיפול מתמיד, כשמובטחים לה רופא, רפואות, כלי מטה, לבנים, כלכלה והבראה. תמורת מחיר קטן. לאחר שמספר הנצרכות עלה על מספר המטות בשני החדרים, נפגשה עם הגב' הנריטה סולד ועם הגב' הרברט סמואל והשפיעה עליהן שתועמדה לרשותה כמה מטות בבית החולים "הדסה" תמורת תשלום של 5 לא"י למטה.
נוסף לכך השתתפה בהקמת כמה חברות אחרות לעזרה סוציאלית: חברה "הקמת משפחות" - אשר תפקידה להמציא עבודה לראש משפחה, חברת "גג לראש" - לתקן חנם גגות וקירות בבתים וצריפים סדוקים ודולפים בימות הגשמים חברת "עוזר לחם" שחלקה לחם בכל ימות השבוע וחלות לשבת למאות משפחות רעבות - כמו כן דאגו לאוסף מלבושים