מאז בואו ארצה פעיל בתיכנון, בנין כפרים,ערים ואדריכלות. בין השנים 1920-30 משמש כמנהל המחלקה לבנין ערים ואדריכלות ליד ההנהלה הציונית וחברת הכשרת הישוב. היה בא כוח היהודי בועדת בנין הערים המרכזית בימי המנדט עד 1938.
תיכנן את בנינן של כ-130 נקודות התישבות. ביניהן: נהלל, כפר יחזקאל, כפר יהושע, בית יוסף, תמרה, מולדת, כפר חיטין, רמות נפתלי, גבע, עיןחרוד, תל-יוסף, בית אלפא, רמת דוד, כנרת, מעוז חיים, חניתה, אילון, דן, דפנה, כפר סולד, נגבה, חפץ חיים, עין הנציב, חולדה, בארות יצחק, ניצנים, נוה אילן, מעלה החמשה, כברי, ראש הנקרה, סעד וכו'.
תיכנון ישובים עירוניים: בירושלים: בית הכרם, רחביה א', קרית משה, בית וגן, רחביה מורחבת, עיר האוניברסיטה.
עיר גנים (רמת גן).
בחיפה: הר הכרמל, כרמל מרכזי, כרמל מערבי, אחוזת הרברט סמואל, כרמל צרפתי, נוה שאנן, בת גלים.
תכנית רגיונלית של עמק חפר עם תכניות מפורטות של הנקודות. תכנית רגיונלית של מפרץ חיפה. הצעה לתיכנון עיר ירושלים.
תיכנון אדריכלי: בתי מגורים בירושלים, תלאביב וחיפה, שכונת המקשר, בתי אוסישקין, בית גרנובסקי, בית אגיון, בית גויטין, בית פומרנץ, בית קרוסקל בתל אביב. בתי שיכון לחברת אשלג בים המלח.
בנינים ציבוריים: בירושלים: בנין למדעי הרוח של האוניברסיטה בהשתתפות אדריכל וויס מניו-יורק, גרז' ומשרדי המקשר.
חדר אוכל בעין-חרוד, בית ספר בדגניה א', בי"ס חקלאי על שם ד"ר ארתור רופין , בית ירח, בית העם בנהלל, עיינות.
פרסם מאמרים בכתבי העת: ,1926 The Town planning Rewiev, November Staedtebau 1926, Hett 9-10, I'Urbanisme Aux Colonies et dans les Pays Tropicaux, 1932 )Jean Royer(. MARG )India( Vol. II, No. 4, October-November 1948.
צאצאיו: רות, אסתר .
נפתלי פקר
נולד בירושלים, ט' באלול תר"ס (3.9.1900), לאביו יוסף יצחק , ולאמו ליבה. קבל חינוך מסורתי. המשיך בלימודים בבית המדרש למורים מיסודו של "נצח ישראל" בפתח-תקוה. הודות לכשרונותיו נתמנה למורה כבר בגיל שבע עשרה.
בשנת 1922 עזב את ההוראה ונכנס כפקיד לבית מסחר מ. פרלמן. בשנת 1923 נשא לאשה את צפורה בת שלמה פרלמן מירושלים (ראה את הערך שלו בכרך זה).
עד שנת 1934 שימש כמנהל סניף יפו-תל-אביב של בית המסחר הנ"ל.
ב-1934 עבר למסחר עצמאי. הקים בית מסחר לחמרי בנין. הצטרף להנהלת בנק "קפת עם'' והיה מפעיליו.
עם פרוץ מלחמת העולם ייסד עם בתי מסחר אחרים את החברות ליבוא "מחסני ברזל, בע"מ", "החברה המאוחדת לצנורות", "מחסני עצים בע"מ", ובתקופה מאוחרת יותר את "החברה הארצישראלית המרכזית למסחר והשקעות בע"מ". היה בהנהלותיהן של כל החברות האלה.
בשנת 1940 ייסד בית חרושת ליהלומים "ענבר". היה סגן נשיא התאחדות היהלומנים (עד 1945) והשתתף במשלחתה בלונדון, שנסעה להסדיר את יבוא חמרי הגלם.
צנוע היה בהליכותיו.
נפטר בתל-אביב, כ"ד בסיון תש"ח (1.7.1948). צאצאיו: יוסף (רב סרן בצה"ל), אהוד (תלמיד בטכניון), יאיר, יזהר .
דינה-קלמנטינה בלום
נולדה בבד-קרויצנק (פרוסיה, גרמניה), בשנת תרמ"ח (28.8.1888), לאביה אדולף מאיר ולאמה קלרה למשפחת ליבמן .
גמרה גימנסיה לבנות בבד-קרויצנק, למדה באוניברסיטה ובבית מדרש לגננות בפנקפורט דמיין.
במאי 1914 נשלחה מסעם חברת "עזרה" ליהודי גרמניה, לנהל את בית המדרש לגננות ואת גני הילדים בירושלים. בתפקידים אלה שימשה עד 1916.
בשנת 1917 (אח"כ שוב ב-1920) היתה בפולין ובגרמניה במסע תעמולה ציונית.
בשנת 1918 היתה מורה בבית ספר לבנים בירושלים. 1918-1924 ייסדה וניהלה גני ילדים רבים.
ב-1924 נישאה לצייר לודוויג בלום (ראה את הערך שלו בכרך זה).
כל השנים פעילה בעבודה צבורית. ב-1918 היתה חברה בועד המתנדבות לגדוד העברי, בועד העזרה ליתומים. פעילה במרכז הגננות.