Volume 4

Page 1899

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את חנה בת דוד מייצ'יק , ואחרי פטידתה בניו-יורק נשא ב-1920 את ראשל בת ברל רוסיאנסקי.

ב-1908 השתתף ביסוד החברה לחקר המוסיקה העממית היהודית בפטרבורג וכתב בקורת מוסיקלית בעתון היומי "דין" ובעתון מקצועי בפטרבורג. ב-1920 חזר לריגה, יסד וניהל שם את הקונסרבטוריון היהודי וכתב בקורת מוסיקלית בעתון היומי "סיבודניה" (עתון יהודי ברוסית).

ב-1925 עלה לארץ ויסד וניהל במשך שנתים שיעודים לחזנות בירושלים. השתתף ביסודו ובניהולו של המכון הארצישראלי למוסיקה, ובזמן האחרון מרצה לקונטרפונקט, הרמוניה מודרנית וטעמי המקרא ופרופסור לקומפוזיציה בקוסרבטוריון בירושלים. חיבר קומפוזיציות שונות לכלי-נגינה, לקול ולמקהלה, ביניהן פואמה סימפונית לתזמורת ("חסידים"), מוסיקה להצגות "אמנון ותמר", "משיח בן יוסף", "יעקב ורחל", "האוצר", "כתר דוד", "חלום הגולם" ועוד. ביחוד עוסק בחקר טעמי המקרא בתור יסודות במוסיקה העברית הקדומה, נשא על כך שורת הרצאות באוניברסיטאות שונות בארצות הברית, פרסם שם ספר על נושא זה באנגלית ומאמרים ב"הארץ", "דבר", "תיאטרון ואמנות" ובירחון האידי "צוקונפט" בניויורק, וקיבל על פעולתו זו פרס-כבוד מיוחד מאת עירית תל-אביב ב-1945.

משה אריה צינוביץ

נולד בידוובנה (מחוז לומז'ה, פולין), ערב פסח תרס"ז (1907), לאביו יוסף (בעל בתים ונכסים בידוובנה, בנו של יעקב צינוביץ , שתדלן מפורסם, חמשים שנה ראש הקהל, ע"י קשריו שחרר אלפי צעירים יהודים מחובת הצבא ברוסיה), ולאמו שירקה רייזל בת הרב שמואל קרסניבורסקי (תלמידו של הגאון יהושע לייב דיסקין מלומז'ה. גר אח"כ כסוחר, שלשים שנה בוויסבאדן שבגרמניה, היה מכובד בכל חוגי היהדות דשם ויד ימינו של הרב ד''ר כהן , רב היראים

דשם. אשתו חיה , היתה בת ר' ישראל חיים ספיבק (ש"ץ ושו"ב בסקיבל, שצוצין וידוובנה).

את חינוכו הראשון קבל בחדר המתוקן מעיירתו, אשר שפת ההוראה בו כבר היתה עברית. בקר גם בבית הספר הפולני לילדי ישראל שבעיירה. המשיך ב"תחכמוני" ובישיבה העירונית בביליסטוק ועבר לישיבה בלומז'ה, בה למד תורה מפי ר' יחיאל מיכל גורדון , שהיה ראש הישיבה (אח"כ יסד את ישיבת לומז'ה שבפתח תקוה), ומפי ר' יהושע זליג רוק. כמו כן שמע את שיעוריו התלמודיים ושיחות המוסריות של המנהל הרוחני דשם, הרב משה רוזנשטיין חניך הת"ת דקולם. משם עבר לישיבת מיר, למד אצל ר' אליעזר יהודה פינקל (מיסדה ומנהלה של ישיבת מיר בירושלים), ושמע שיחות במוסר מפי המנהל הרוחני של ישיבת מיר, הרב ירוחם ליבוביץ . היה גם מבאי ביתו ומקשיבי שיעוריו של הרב צבי הירש קאמיי , האב"ד ורב של הישיבה.

מילדותו נודע בכשרונותיו וביחוד בבקיאותו הרבה. זכה לתהילות מפי גאוני הדור: ר' חיים עוזר גרוד זנסקי ור' חיים הליר (כעת בניו-יורק).

היתר הוראה קיבל מידי רבה של ידוובנה ר' אביג דור ביליסטוצקי ומידי הרב אהרן באקש , אב"ד בלומדה ואב"ד בשאבלי שבליטה (שניהם נספו בימי שלטון הנאצים) ומהראב"ד דקהלת ביאליסטוק הרב דוד פייאנס.

בשנת תרפ"ז היה בקונגרס הציוני הי"ד כבא כוח העתונים היהודיים בביאליסטוק ווילנה. החל משנה זו ועד תרצ"ב חי בגרמניה. היה מרצה בישיבת הרב ד''ר יעקב הופמן בפרנקפורט דמיין ומורה לעברית ומקצועות היהדות בוויסבדן.

עוד בימי למדו בישיבת לומז'ה החל בפעולתו הציונית-דתית, למרות האיסור שנאסר על תלמידי הישיבה לעסוק בציונות. יחד עם עו"ד ד"ר מנחם אגולסקי (בנו של ר' ישראל מראשי ישיבת לומז'ה) ייסד את "צעירי מזרחי" ו''חלוץ מזרחי" במחוז לומז'ה, אולם בגלוי ובהיקף רחב יכול היה להתמסר לעבודה זו בגרמניה. כאן היה ממארגני תנועת "המזרחי הצעיר" בפרנקפורט והיה כל השנים בהנהלתה וסגן יו"ר.

בשנת תרצ"ג עלה ארצה. בשנה הראשונה עבד בחקלאות ובפרדס ברחובות אצל שמעון גרינברג . עבר לעסוק בהוראה במושבה ואחר כך בתל-אביב. עשר שנים (תרצ"ג-תש"ג) היה פעיל באירגון הצעירים ללימודי היהדות. הרצה בקביעות על נושאים תורניים. בחוגים שונים היה נותן שעורים בתנ"ך, דברי ימי ישראל ותלמוד.

בשנת תרצ"ח נשא לאשה את בתיה בת בן-ציון שמשי (שמשלביץ . יליד סמרגון, תושב קובנה, ציוני פעיל. אחיו צבי שמשי מירושלים, בן-אחיו הוא יצחק בן-צבי ממנהיגי תנועת הפועלים, נשיא הועד הלאומי, כעת חבר הכנסת מטעם מפא"י. המשפחה מקורבת למשפחות פרופ' נחום סלושץ ואחיו משה כרמון) .

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1899). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1899