צאצאיו: רנה אשת יחיאל ינוב (גבעת השלשה), שמואל (פלמ"ח, צה"ל), ניצה וצבי (תלמידים בגבעת השלשה).
אלעזר פראי (וילדר)
נולד בסורוכוב שליד יארוסלאב (גליציה) כ"ה שבט תרס"ב (2.2.1902), לאביו שמואל (פקיד) ולאמו לאה. גמר בי"ס עממי בז'וראבנו, גימנסיה פולנית ומחלקה עברית בלבוב, למד שנתים באוניברסיטה ושנתים בפדגוגיון עברי בלבוב.
ב-1916 הצטרף לתנועה הצופית הציונית "השומר" בלבוב והגיע להנהגה בקן המקומי. אחרי מלחמת עולם עולם א' עבר עם התנועה לכיוון ציוני סוציאליסטי מובהק, המחייב הגשמה אישית ומאז נקרא שמה בישראל "השומר הצעיר". עם התרוקנות המשמרת הראשונה של התנועה בעקב עליה לארץ ב-1920 נכנס להנהגתה הראשית בגליציה ואח"כ היה למזכירה הראשי. השתתף במחנות מנהלים ובהדרכת התנועה, בועידות ובכינוסים ארציים, וכנציג תנועתו השתתף בעבודה ובהנהגה הציונית בגליציה וכתב בעתוני התנועה בלבוב ובורשה.
ב-1925 עלה לארץ ונכנס לקיבוץ "השומר הצעיר" שעבר מהרצליה לזכרון יעקב. עבד בעבודות צבוריות ובבנין בזכרון-יעקב וחבר מועצת פועלי חיפה ובשני המקומות היה פעיל בחיי ציבור הפועלים, ואח"כ התנחל עם הקיבוץ במרחביה המחודשת ועבד במשק (1929).
נשא לאשה את בינה לבית לנדוי .
ב-1929 יצא בשליחות ההסתדרות ו"השומר הצעיר" לפעולה ב"החלוץ" ובתנועתו בגליציה. בימי שליחותו פירסם שורה של מאמרים יסודיים ובהם ביסוס מאר כסיסטי של הציונות וכן קרא תגר על סכנת ההתבוללות האדומה הייבסקית, שפשטה אז בקרב הנוער העברי. משחזר נכנס לעבודה צבורית בתנועתו ובמערכת עתונה "השומר הצעיר" וכנציגה במוסדות המרכזיים: חבר מזכירות הקיבוץ הארצי השומר הצעיר והועד הפועל שלו; חבר מחלקת ההנהגה העליונה שבארץ-ישראל להסתדרות העולמית של השוה"צ; ציר ועידות ההסתדרות, חבר מועצותיה וחבר הועד הפועל שלה; חבר אספת הנבחרים וסגן-חבר בועד הלאומי; ציר לקונגרסים הציוניים ה-17, 20, 21 וחבר הועד הפועל הציוני. השתתף בקונגרס למען א"י העובדת (ברלין 1931) ובועידה העולמית המייסדת של השומר הצעיר בדאנציג (1927), בייסוד "ברית הנוער העולמית" באותה שנה בועידה העולמית השניה של השומר הצעיר בוורוטקי (צ'כוסלובקיה).
ערך את השבועון "השומר הצעיר" מ-1932 ועד 1944 ומאז ואילך את העתון היומי של תנועתו-מפלגתו שנקרא "משמר". חבר מרכז מפלגת השומר הצעיר, שקמה מתוך איחוד הקיבוץ הארצי השומר הצעיר והליגה הסוציאליסטית (1946). עם הקמת מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם, 1948) חבר מוסדותיה המרכזיים ומעורכיו הראשיים של עתונה שנקרא עתה "על המשמר".
פרסם בגרמנית חוברת "מה מתרחש בארץ-ישראל" (ניתוח מארכסיסטי של מהומות 1936-38 בהוצאת "השומר הצעיר").
נבחר לכנסת הראשונה של מדינת ישראל ובתוכה לועדת הפנים.
אליהו בריסקר
נולד בקוסטיוקוביץ, פלד מוהילוב (רוסיה הלבנה), י"ב חשון תרמ"ב (1881), לאביו יהודה בן ישראל ולאמו פסיה בת אליהו מלקוביץ. למד בחדרים ובישיבות והוריו קיוו לראותו רב בישראל. התחיל קורא בהרחבה ספרות עברית חדשה ונמשך לתנועה הציונית. עבר עם המשפחה להומל והשתתף בפעולות ראשית התנועה הלאומית בזמנו של הד"ר צבי ברוק - וראשית התנועה העברית בימי פעולות י. ח. ברנר, יש"י אדלר, ברישנסקי ועוד, השתתף בעריכת הרצאות ושעורים לתנ"ך, שפה וספרות עברית והיה ממיסדי אגודת "צעירי ציון" ומפעיליה.
עם ראשית העלית השניה (1904) עלה לארץ. עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה יחד עם א. ד. גורדון, קונין שליאחובר ועוד והיה מראשוני החברים ב"הפועל הצעיר".
בשנת 1905 העלו לארץ הוא ואחיו בנימין את שאר בני המשפחה.
אחרי מות אחיו בנימין (תרס"ו) שהיה בעל המספרה העברית המשוכללת הראשונה ביפו נאלץ לקבל עליו את ניהול המספרה מתוך צורך לפרנס את המשפחה.
באותה תקופה שימשה המספרה כעין מרכז לעולים שהגיעו ארצה. כמו כן יסד במספרה לשכת מודיעין ומעין "בית-דואר מרכזי" לעולים המפוזרים במושבות הארץ, מכתבים למאות, חבילות וכספים היו מתקבלים