Volume 4

Page 1909

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צארי !" (נתין זר, תחת חסות הקונסול, מחוסן מהתערבות השלטון המקומי). ובטרם יגמור את פקודתו ניחתה ידו הכבדה של אבגוסטובסקי על כתפו, והוא חטף כהרף-עין את האקדוח מידי השוייצארי והריקו מכדוריו, ואל האשה קרא שתשתוק, כי להצילה בא הנה, - וכשלא פסקה מצעוק שהורגים את בעלה, רקק ויצא וכל הקהל אחריו.

השוייצארי רץ אל הקונסול שלו והביא קאוואס (משרת רשמי במדים, בעל סמכות שוטר בשרות הקונסול) לאסור את כל החבורה, אבגוסטובסקי סירב לציית בטענה שגם הוא נתין יחסן, רוסי. רץ השוייצארי מקונסול לקונסול לסדר את הענין לפי נוהג התסבוכת הדיפלומטית והביא אתו גם קאוואס רוסי, כבר נעלם אבגוסטובסקי מן הבית... ירד עם חבריו לראשון לציון ואחרי החג חזרו למקוה ישראל.

השתתף באספת החברים שערכה את תקנות ביל"ו, וכן באספה שערכה את התכנית הגורלית, שנמסרה למנהל הירש לשם משלוח לאישור אל לשכת הבארון בפאריס.

כשבאו - בתשובה על התקנון שנשלח לפאריס שלש הטלגרמות המפורסמות: "לפטר את הניהיליסטים ממקוה ישראל!" וכמה חברים מאוכזבים ומיואשים עזבו את הארץ ב-21.3.1884, התעקש הוא להשאר, בתקוה שהפקודה אינה אלא איום והירש לא יבצענה. אך כשהירש ביצע את הפיטורים ב-20 באפריל, נשבר גם הוא ברוחו ויחד עם חברו האגרונום ד"ר רוסטובסקי עזב את הארץ ב-29 באפריל 1884. ועקבותיו לא נודעו.

פרידה אזגוט-גולדשמידט

נולדה בקוזניצה, ליד גרודנה, פולין - רוסיה הלבנה, כ"ח חשון תרע"ב (1911), לאביה צבי דב אזגוט ולאמה דבורה בת הרב ר' יהודה החנוכי.

גמרה גימנסיה בגרודנה וסימינר לגננות עבריות בוארשה ושם שמעה גם שיעורים באוניברסיטה ועסקה בהוראה.

עלתה לארץ ב-1932 ונכנסה לעבודה בגני-ילדים שברשת הדתית (פיקוח "המזרחי") בראש פנה ואח"כ בחיפה; נתמנתה למנהלת גני הילדים של העדה הספרדית בחיפה ונבחרה לועד התאחדות הגננות שבחיפה.

נישאה לגרשון בן אליהו גולדשמידט. יצרה ופרסמה מכשירים דידקטיים שנפוצו לשימוש בגני הילדים בארץ: מכשירים לפיתוח הכרת הכמות והמספר, צורות גיאומטריות, צבעים ומוצגים שונים מהמציאות.

צאצאיה: צבי, נילי.

יצחק הנקין

נולד בייקאטרינוסלאב (כיום דניפרופטרובסק), אוקראינה, בשנת תרכ"ו (1866), לאביו ישעיהו ולאמו גיטל.

בעקבות אחיו מרדכי , שעלה לארץ ב-1885, עלה הוא ב-1886 עם אמו ואחותו שרה (נישאה ליוסף סגלביץ , ראה כרך ב', עמודים 626, 694) ויצא לגדרה, שם עבד אחיו כפועל קבוע במשקי יעקב זאב שמואל צ'נסקי ויצחק פראנק , והוא נתקבל לעבוד אצלם כעגלון ודירתו נקבעו לו באורוות הסוסים. נשא בסבלנות את קשיי העבודה שלא היה רגיל בה והיה בין הראשונים לשירה בצבור, לריקודים ולהלצה קולעת, ובעיקר להגנה על המקום.

באחד הלילות, כשהערבים עלו על גדרה הקטנטונת מארבע רוחות ביללות-קרב ופתחו בברד אבנים, ותריסר הבחורים טענו רוביהם ויצאו להניס את התוקפים וארבע הבחורות אספו אבנים להתגוננות ולהשבת מכה לאויב, היה גם יצחק בין היוצאים, אך לא בין החוזרים. אחרי נסיגת התוקפים בעוד יתר הבחורים מטכסים עצה כיצד והיכן לחפש את עקבותיו, נשמעה יריה מרחוק ובעקבותיה אנקה בערבית. ולאחר שעה חזר יצחק והודיע: "דומני שפגעתי".

ואכן לאחר כמה שנים, כשאברהים אבוס-האזה מכפר קטרה הסמוך, עבד כשואב-מים בגלגל מהבאר של גדרה, היה מספר לילדים עלילות גבורה בחרוזים על מעללי הגבור הערבי האגדי ענתר, וגם על הגבור "חוג'ה איסחק הנקא" שפגע באותו לילה ביריה קולעת בשוקו.

אך בינתים עבר יצחק לרחובות ועבד כפועל ומנהל עבודה במשק מרת מקוב . ומשנוסדה חדרה והקדחת החלה אוכלת את חלוצי המקום והיה צורך במילואים במקום הנעדרים, החליט להצטרף אליהם. אמו הזקנה, שהחלה פועלת בגדרה כ"אם כל חי" (מילדת), הצטערה אמנם על הליכת בנה למקום המוכן לפורענות, אך הבליגה וברכה אותו לדרכו החדשה. רכש בחדרה 50 דונם קרקע לעצמו ו-50 לגיסו יוסף סגלביץ מגדרה, וב-1893 הצטרף לדרי ה"חאן" הנאבקים עם הקדחת והשממה ובונים וזורעים ונוטעים ומקימים ישוב בחדרה. שם עבד כפועל, משגיח ומנהל עבודה במשקי

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1909). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1909