Volume 4

Page 1917

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קיבל את חינוכו העברי בבית אביו ואת הכללי בגימנסיה הומאניסטית. באוניברסיטה בברלין למד (בשנות 25- 1922) תנ"ך (אצל גראסמן) , היסטוריה (וילקאן ), סורית (ברוקלמן) , ברית חדשה (מיכאליס) . מוריו בעברית היו, חוץ מאביו מחנכו, ר' חיים טשו נוביץ (רב צעיר), מ. א. ז'ק וצבי ויסלבסקי. ידיעותיו הספרותיות קנה לו מתוך קריאה. על דרכו הרוחני השפיע המגע האישי עם כמה סופרים גרמניים וגרמנים-יהודיים (מוריץ היימאן, אוסקר לרקה, יוסף ויטיג, הנס פוס). במעברו אל הספרות העברית עמדו לצדו פ. לחובר וב. כצנלסון.

בן כ"א התחיל בעבודות ספרותיות (בגרמנית). הוציא בראשונה, יחד עם אמו רחל, את הספר המדעי "סיני וגרזים" מעזבון מי"ב (26- 1925). מאמרו הביקורתי הראשון בגרמנית נדפס ב-1927 (ביקורת תרגום התנ"ך של בובר-רוזנצווייג). השתתף - ברשימות ספרותיות - בשבועונים "טאגה-בוך" ו"וואלטביהנה", ב"רוויו החדש" מאת גארט פון גונטארד, ב"פרנקפורטר צייטונג", "יודישה רונדשוי'י ו"דאר מורגאן". היה במשך שבע שנים עורך הסגנון של האנציקלופדיה הגרמנית-יהודית הגדולה "אשכול" (כרך א-י, -1928 34) וחבר המערכת המרכזית שלה בברלין. הרצה תכופות על ספרות כללית ועל חכמת ישראל. מיום עלית הנאצים לשלטון בגרמניה עבד במסגרת מפעלי תרבות פנימיים של יהודי אשכנז (סידור אנתולוגיות ספרותיות וספרי לימוד, הוצאה חדשה של כתביהכינוס של אביו בהוצאת שוקן, עריכת ה"פילולכסיקון" היהודי-עממי, ועוד).

ב-1936 עלה עם אמו לא"י והשתקע בתל-אביב.

בשנת 1937 נשא לאשה את דבורה בת יהושע זאב ברטונוב (ראה כרך ג', עמוד 1360) הרקדנית המימיקונית. רשימתו העברית הראשונה (לזכר מוריץ היימן) נדפסה עוד ב-1935 (ב"מאזנים"). מ-1937 השתתף ב"דבר" (מדורו הביקורתי: "עם קריאה ראשונה" משנת 1939 ואילך). פירסם מסות ודברי-ביקורת גם בכתבי-עת ("מאזנים", "הפועל הצעיר", "עתידות") ובמאספים (מאספי סופרי א"י, שנתוני "דבר", "כנסת"): סידראות סיפורי-עם מחודשים לבני-נעורים (ב"דבר לילדים") ולמבוגרים ("מספורי שם חם ויפת" ב"הארץ"). שנה אחת (תש"ה-תש"ו) קיים עלון ביבליוגראפי : "עין הספר". עם העברת ספרית מי"ב לרשות עירית ת"א נתמנה ספרן עירוני, ע"מ לנהל, בסניף הספריה העירונית, את "בית מיכה יוסף" (נפתח בפעם הראשונה בסוף 1947 ובשנית, כחדר עיון של "בית תרבות לחייל", בסתיו 1948).

עבודותיו הספרותיות - מקודם בגרמנית ומעתה בעברית - מרוכזות בעיקר בשלוש רשויות: הוצאת עזבון מי"ב וחקר משנתו; עיבוד אגדות-עם ומחקרי אגדה; ביקורת ספרותית.

ספריו בגרמנית: קונטרס "על מוצא דת ישראל"

(מבוא לשיטת מחקר המקרא של מי"ב, 1926); Ceterum Recenseo(מאמרי ביקורת על הספרות הגרמנית והגרמנית-יהודית של סופרי הזמן, קובץ א' 1929, קובץ ב' 1932): היפות במעשיות העולם (מבחר, עיבוד ותרגום של מאה סיפורי-מופת מתוך הספרות העממית של העמים, 1930); חיי פלביוס יוסיפוס (צירוף הפרקים האבטוביאוגרפיים שבכתבי יוסף בן מתתיהו ותירגומם מיונית, 1934): Das Siebenfache Licht (נושאים יהודיים בספרות אשכנז, אנתולוגיה, 1936).

יחד עם אמו - רחל בן-גריון ערך והו"ל: ספר זכרון למיכה יוסף בן-גריון (עשר שנים לפטירתו, 1931): "מן המדרש והאגדה" (שלשה מחזורים של ספורי מעשיות לנוער יהודי לומד, 1935): "מגן העדן, מתיבת-נח ומשלמה המלך החכם" (אגדות לילדים, 1935): "עשרה הרוגי מלכות (לקט טכסטים, מיסודו של מי"ב, 1936).

האחרונה בעבודותיו בגרמנית שהופיעו בדפוס: תרגום הסיפור "מערכות" של יהודה בורלא. בכתב-יד נשארו: "אלף סיפורים וסיפור מתוך התלמוד" (יחד עם רחל בן-גריון): "היהודי בספורי העמים" (אנתולוגיה); "אנתולוגיה שומרונית"; "ספר מקרא לבתי-ספר יהודיים בגרמניה" (יחד עם ד''ר ז. בראון; סודר בדפוס והוחרם ע"י הנאצים).

ספריו בעברית: "המשכיל והכסיל" (מעשיות לילדים, תש"ד): "הורדוס וביתו" (עריכה מחדש ותרגום מן המקור היוני של פרקי הורדוס ליוסף בן מתתיהו, תש"ו): "שבילי האגדה" (ספר-מבוא לספוריהעם של האומות ושל ישראל, תש"י). הביא לבית הדפוס: "ממקור ישראל" למ. י. בן-גריון, ששה כרכים, תרצ"ט-תש"ה: מבחר אגדות מי"ב ("מבחר מאוצר האגדה", תרצ"ט): מבחר סיפורי מי"ב ("מעשים שהיו", תש"ה); "אדר היקר" (מאסף מוקדש לש. א. הורידצקי בן השבעים וחמש, תש"ז).

בכתובים נשארו: "רשות היחיד" (עשרים שנות חייו האחרונות של מי"ב): "לכסיקון לספרות".

בנו עדוא (נולד 1938).

מרדכי נמיר (נמירובסקי)

לאביו יצחק (סוחר, בר-אוריין, חובב ציון, יודע נגן על קלרינט) ולאמו בתיה בת ליב במר.

נולד באוקראינה, בשנת תרנ"ז (23.2.1897).

קיבל חינוך ב"חדר" מסורתי, ב"חדר מתוקן", בבי"ס תיכון, השכלה אוניברסיטאית במשפטים ובכלכלה, והשכלה מוסיקאלית בקונסרבטוריון.

בשנת 1923 נשא לאשה את דורה בת יוסף גרודסקי (נפטרה בתל-אביב, י"ז אב תש"ו).

עסק במחקר סטאטיסטי ומוסיקה.

עלה לארץ בשנת 1924.

היה מזכיר סניף "אחדות העבודה" בתל-אביב; עובד בהנהלת "דבר" בשנת יסודו (1925): חבר עירית תל-אביב; מזכיר מועצת פועלי תל-אביב; מנהל המחלקה הסטטיסטית של הסתדרות העובדים; חבר

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1917). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1917