Volume 4

Page 1923

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אליהו צבי דונחין

נולד בדריסה, פלך ויטבסק (רוסיה הלבנה), א' תמוז תרכ"ז (1867), לאביו שמואל (למדן נודע וסוחר גדול, ממשפחת הרבנים דון-יחיא ממגורשי ספרד, שחלק ממנה נתגלגל למזרח אירופה והתבולל באשכנזים, והשם דונחין בעל הצליל הרוסי נשתבש מהשם

דון-יחיא , וכן בקשרי משפחה עם שושלת רבני חב"ד) ולאמו רחל (ממשפחת הגר"א מוילנה).

נודע בנעוריו כעילוי בלימודי ש"ס ופוסקים וחסידות, וכמה מקרוביו יעצו שיפעיל את כשרונותיו בשטח מעשי וישתלם בהשכלה רוסית כדי ללמוד אח"כ רפואה באוניברסיטת פטרבורג. אך אביו ורבו, הרב שבתאי דון-יחיא (רבה של דריסה), דחו את ההצעה.

נשא לאשה את מינדה בת ר' שאול קוסובסקי שחור מוארשה (ממשפחת הרב הנצי"ב מוולוז'ין; אחותו של הרב יצחק קוסובסקי , רבה של יוהאניסבורג) השתקע בוארשה וניהל שם עסקים גדולים של יינות, בית-חרושת לספירט, סוכנות ומסחר סיטוני בנייר.

תוך עסקיו הגדולים קבע עתים לתורה עם חברים מחסידי חב"ד והגיע לבקיאות גדולה בזוהר, ב"תניא" וביתר ספרי החסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט ויסד בתי-חסידים בוארשה ואח''כ בתל-אביב. הצטרף להסתדרות "המזרחי" כשנוסדה בפולין ונבחר בה לחבר הועד הפועל ולגזבר-כבוד. ביתו היה אכסניה פתוחה לקרובים ולמכרים שבאו מעריהם לסדר ענינים בכרך הגדול של וארשה, וגם גדולי הרבנים והעסקנים והסופרים היו מבאי ביהו, ורעיתו שקדה לארח אותם ביד רחבה. גם לא-יהודים אנשי-שם היו באים לשוחח אתו בבעיות העולם ודיבר עם כל אחד בלשונו, ברוסית, פולנית או גרמנית. בקשריו המרובים עם כל החוגים עזר לעשרות אנשים לבסס את קיומם בעבודה או בפקידות.

בשנים שלאחר מלחמת-העולם הראשונה עודד כמה מצאצאיו לעלות ארצה, ותוך הכנותיו לעלות בעקבותיהם חלתה רעיתו ונפטרה בוארשה, ואח"כ עלה לבדו בתרצ"א והשתקע בתל-אביב.

כאן נתחבב על כל חוגי הצבור, כהמוני העם כאנשי השם, רבנים, מלומדים, סופרים, עסקנים וכו'. התעסק בעניני ביטוח שלא בשכר אלא להיטיב לזולת. יסד בביתו קופת גמילות חסדים על שם הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי מוילנה לעזרה קונסטרוקטיבית לנמלטים מחמת המציק הנאצי, וגם בדרכים אחרות עזר לעולים חדשים להסתדר בארץ.

מפעם לפעם כתב ב"הצופה" וב"הבוקר" מאמרי מוסר ודת וגם בדברים שבין אדם לאדם, וגם בשיחות עם ידידים ומכרים היה דורש ומשדל להחדיר את הכרת המאור שביהדות לחוגי הדור הצעיר. הסברה, בנסיון לשפר את התנהגות התושבים בעניני נחבל ברחוב על-ידי אופנוע, נפל למשכב ואחרי שבועיים נפטר בת"א ביום כ"ה ניסן תש"ט.

צאצאיו: פייגל ז''ל אשת הרב איסרוב בניו-יורק, רשקה אשת המשורר העברי פרופ' ראובן ואלינרוד בניו-יורק, מיכאל (בעל בית מסחר ספרים בת"א), שמואל (עורך עתון קומוניסטי באמריקה), ליפשה אשת עוה"ד התלמודי ר' שלמה דוד קוסובסקי-שחור בת"א, צלה אשת אלכסנדר ברלין.

ישראל רוזמן (קאלוגר-מוגילביץ

נולד בקיוב (אוקראינה), בשנת תרכ"ד (1864).

בהתקרבו לגיל השרות בצבא, והוא הבכור ולו אחים ואחיות והיה צפוי לגיוס, אימץ אותו אחי אמו, ששם משפחתו רוזמן, תושב העיר קאלוגה שבפלך קיוב, והוא חשוך-בנים, ומאז נקרא בשם רוזמן ובתור בן יחיד (של דודו) שוחרר מהצבא לפי החוק.

כשנודע לו, כי אותם הבילויים, שהחזיקו מעמד בארץ-ישראל על אף כל התלאות, זכו להגיע "אל המנוחה ואל הנחלה" במושבתם גדרה ו"הזורעים בדמעה ברנה יקצורו", עלה לארץ בתרמ"ד והלך לעבוד במושבה זו. נתקבל לעבודה קבועה במשק הנרחב והמגוון של משפחת פיינברג-בלקינד והיה ממלא את מקומו של ישראל בלקינד , שהיה נודד ומשוטט בעניני הכלל.

נתחבב על כל התושבים, שקראו לו ישראל קאלוגר על שם העיר קאלוגה, מושב דודו מאמצו, שממנה בא, וגם בתואר "הבחור בעל לב הזהב".

אז היתה נהוגה בגדרה שמירה עצמית של האכרים לפי התור, ובהיות הבחור ישראל קאלוגר פועל של שתי משפחות, מילא את מקום שני הבעלים בשמירה, וכך היה שומר תמידי כמעט, באשר מעטים היו התושבים.

באחד הלילות, בשמרו על הגורן הדלה של המושבה, נפגע בבטנו ביריה של גנב שהתקרב בזחילה מצד הכפר הערבי קטרה. לקול היריה בא השומר השני והזעיק את כל התושבים. אך החיפושים אחרי עקבות הגנב הרוצח היו לשוא.

אחרי שכבו כחודש ימים נפטר ביום כ"ז אב תר"ן ובקברו נחנך בית-העלמין של גדרה.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1923). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1923