Volume 4

Page 1925

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עם פרוץ המלחמה מגיע לפריס. משם נשלח על ידי הממשלה הצרפתית לארצות הברית לארגן את פעולת החרם והבלוקדה הכלכלית על גרמניה.

בארצות הברית הקים יחד עם הלל קוק (פטר ברנסון) את הגופים השונים אשר שימשו עורף למהתרת בכלל ולאצ"ל בפרט. ועדים אלה עשו רבות

לעורר את דעת הצבור האמריקאית והעולמית לשואת יהודי אירופה. הם הפיצו את רעיון הקמת הצבא העברי, אך בעיקר עוררו את אהדת האמריקאים הלאיהודים לפעולות מלחמת החרות של המחתרות בארץ על יסוד ההבנה המיוחדת הפועמת בלב האמריקאים למלחמת חרות בכלל ונגד הבריטים בפרט. פעולות אלו של הועדים - אשר הוא היה הרוח החיה שלהם - הכריחו גם את העסקנים במחנה הציוני להגביר את פעולותיהם התעמולתיות לטובת הציונות.

ואלה הועדים אשר הוקמו ופעלו: "ועד למען צבא עברי", "ועד להצלת יהודי אירופה", "ליגה אמריקאית למען ארץ ישראל", בראשות הסינטור ג'ילט, "ועד לשחרור האומה", אשר הוא היה יו"ר שלו (חברי הועד הזה היו: ערי ז'בוטינסקי, פרופ' דלוגץ, יצחק בן-עמי, ד"ר הדני-רפאלי, תיאודור בן-נחום, ד"ר וידובינסקי, אריה בן-אליעזר, ויקטור בן-נחום, מיכאל ברכין, אלברט סטרסלסקי, ירמיהו הלפרין, הלל קוק (פטר ברגסון) ושמואל מרלין).

הוציא וערך את השבועון "אנסוור" מטעם "הועד לשחרור" (48- 1947).

אחרי המלחמה יצא בשליחות הועד ובשליחות הארגון הצבאי הלאומי לארצות אירופה המערבית.

עלה ארצה ב"אלטלינה" (במאי 1948) ונפצע מהיריות שנורו על אניית הנשק הזו (חמשה-עשר קרבנות, ביניהם - אברהם סטבסקי).

השתתף בהקמת תנועת "החרות" מיסודו של הארגון הצבאי הלאומי ונבחר מטעם רשימת "חרות" לכנסת הראשונה. חבר ועדת הפנים בה.

בועידת היסוד של תנועת החרות נבחר למזכירה הכללי וליו"ר מועצת המערכת של העתון היומי "חרות".

שולט בהרבה שפות: עברית, אידיש, רוסית, צרפתית, אנגלית, פולנית, רומנית.

כתב בעתונות היומית והמפלגתית ("אונזער צייט", "דער טאג" ברומניה, "אונזער וועלט" בורשה, "המשקיף", "הירדן" בארץ. ערך את "די טאט", "אנסוור").

הלל איסר ינובסקי

נולד בגרודנו (פולין), י' בניסן תרל"ד (1874), לאביו חיים בן שלמה ינובסקי (מצאצאי זאב איינהורן בעל פירוש מהרז"ו על מדרשים, שהיה דודו של הגאון חיים עוזר גרודזנסקי) , ולאמו בראשא פייגיל בת אשר אנשיל פריד (נכדת הרב הלל פריד שהיה חתנו של ר' חיים מוולוז'ין. במגלת היוחסין הנמצאת ברשות המשפחה, שלשלת עד הרמ''א ומשם עד דוד המלך).

קבל חינוך מסורתי בחדר ואחר כך עד גיל ט"ו בישיבה. בימי למדו בישיבה נתפש להשכלה והחל לומד באופן פרטי עברית, רוסית וגרמנית. הגיע עד להשכלה תיכונית עד בכלל.

בשנת תרנ"ו נשא לאשה את הייגה בת משה נתן מזובצקי.

בראשונה עבד כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים העירוני בגרודנו, ואח"כ עד עלייתו כמזכיר ועד הקהלה שם.

כל הזמן היה פעיל בתנועה הציונית. מראשי התנועה בעיר. עבד יחד עם בצלאל יפה ולייב יפה עוד בימי חובבי-ציון.

ביהוד התמסר לעבודה התרבותית. יסד בתי ספר עבריים, את "הקורסים הגרודנאים למורים" והיה חבר ועד המפקח שלהם. היה בין מיסדי החבר ה"חובבי שפת עבר". בעניני החברה בקר במקום מושבה המרכזי בפטרוגרד ושהה שם אצל אחיו שמואל. בסניף הגרודנאי שימש כמזכיר החברה ושיתף פעולה עם ד"ר טשרנא בעבודה זו. בעצמו היה מרצה הרצאות במועדון לתרבות "אמנות" בגרודנו, על נושאים בספרות עברית והיסטוריה ישראלית.

נוסף לעבודה התרבותית עבד גם למען הקרנות. בשנת תרנ"ט היה אחד משלשת הצירים אשר גרודנו הציונית שלחה לועידה הציונית הבלתי-חוקית בוילנה. השתתף בועידות וכינוסים ציוניים רבים וכן בועידת היובל של "הצפירה". בתקופת המלחמה שהה בסלונים (1915) ועבד שם עבודה צבורית.

בשנת 1922 עלה פעם ראשונה ארצה בעניני חברת "הכשרת הישוב", חזר לגולה ובשנת 1923 עלה שוב, הפעם עם משפחתו והשתקע בראשון לציון, בה נתקבל כמזכיר מועצת המועצה.

כעבור חמש שנים נאלץ לעזוב את עבודתו זו בגלל מצב בריאותו הרופף. מכאן ואילך התמסר כליל לעבודה למען הקרנות ולעבודה תרבותית-ספרותית.

לאות הוקרה נרשם על ידי ידידיו במושבה בספר הזהב של הקק"ל. נכנס כחבר ל"מזרחי". לעתים קרו

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1925). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1925