Volume 4

Page 1938

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אליעזר קרסנר

נולד בתחיוב, פלך קיוב (אוקראינה), בשבת תרכ"ז (1867), לאביו יצחק (בעל אחוזות, חסיד).

למד בישיבה וגמר גימנסיה רוסית ופעל בעסקי אביו.

ב-1885 נשא לאשה את שרה בת ר' משה פרידמן (נולדה בז'יטומיר בתרכ"ג; נפטרה בגדרה, ח' אייר תרע"ט).

בעקב הגזירות על היהודים נושלו אביו ודודו מאחוזותיהם לפי החוק הקרוי על שם הרוזן איגנאטיב, אך בהיות משרדי עסקיו של הרוזן בבית אביו עשה חסד למשפחתם ולשם פיצוי נתן להם דרגת סוחרים מ"גילדה" ראשונה (שלפי החוק היתה להם זכות ישיבה אף מחוץ לתחום המושב שהוקצה ליהודים), ואת האב מינה לספק של חצרו, שזה היה עסק מכניס יפה.

והאברך אליעזר השתתף בעסקי אביו, וכבן יחיד אף ירש אותם ואת העמדה הטובה בחסדי הרוזן שונא היהודים. אך בחסדים האלה הרגיש טעם מר ומאידך שמע על יהודים הזורעים ונוטעים בארץ הקודש, ובכן החליט להשתתף בפעלם.

ב-1905 החל מחליף מכתבים עם משרדי חברת "גאולה" באודיסה ובוארשה בדבר רכישת קרקעות בארץ-ישראל, וקיבל הצעות על קרקעות אצל החברה המתיסדת בשם "מנוחה ונחלה ב' " ועל קרקעות ליד מסחה (כפר תבור) ופתח תקוה.

ב-1906 בא לבקר בארץ ועבר בה לארכה ולרחבה וחזר לרוסיה. המשיך לעסוק בהספקה לרוזן עד שסכום חסכונותיו הגיע לעשרים אלף רובל - רכוש ניכר בימים ההם - ובראשית מאי 1908 לקח את אשתו וחמשת ילדיו ועלו ארצה בתור תיירים (שלא על מנת לחזור).

לטענות קרוביו וידידיו, כיצד יכול אדם מיושב בדעתו לעזוב עסקים טובים ולהוציא את משפחתו למדבר-שממה, השיב להם: הזרים יבנו את ארצנו ? עוד תבואו גם אתם בעקבותי!

בהגיעו ליפו שכר דירה ב"בתי וארשה" והחל להתענין בקרקעות. אחרי ששה שבועות קנה בגדרה

באמצעות ר' יעקב הכהן שכביץ - 120 דונם מאת המורה יוסף מנחם אשבל ו-400 דונם מאת "חובבי ציון" (הד"ר חיסין היה אז מנהל לשכתם ועניניהם ביפו) ליד הואדי של נחל שורק (מהם מכר אח"כ 200 דונם לשלמה ברסקי ) ובי''ד אב תרס"ח יצא עם משפחתו להתישב בגדרה, וכאן נולדו לו עוד שני ילדים.

בימים ההם היתה אדמת המושבה כפר אוריה (קנין חבורת יהודים מביאליסטוק) מוזנחת וערביי הסביבה החזיקו בה מן ההפקר. הבעלים מסרו לו לנהל את אחוזתם והוא נגש במרץ להוציא את האדמה מידי המחזיקים בה ולהחזירה לנחלה ליהודים. את מחצית הקרקע שחרר בדרכי שלום, במו"מ ממושך ומיגע שניהל בסבלנות רבה, ובנוגע למחצית השניה עמדו שמונת השייכים מהכפרים הסמוכים בסירובם להסתלק מהקרקע, ורק אחרי שהוא השיג את עזרת השלטון בשם הצדק ובשלמונים - והשייכים הסרבניים אסרו, הסכימו לחתום על הויתור ועל השלום. אז הציב את גבולות המושבה ואף חפר בה באר, הנקראת על שמו "באר אליעזר" עד היום.

בראשית מלחמת עולם א', כשהשלטון הטורקי החל להצר את צעדי היהודים, הכריח הקאימקם שברמלה את אליעזר קרסנר לעזוב את כפר אוריה ולחזור לגדרה.

אחרי זמן מועט חלה ונפל למשכב ונפטר בגדרה ביום י"ג טבת תרע"ה.

צאצאיו: שמשון, יצחק, חיה אשת גור-אריה, יונה אשת יעקב חודרוב, פנינה אשת ישראל טרוסטאניעצ קי, לאה אשת ליפא לואיס , רחל אשת אברהם אהרנברג (או אהרנבורג , קרובו של הסופר איליה אהרנבורג ).

ש. פריץ הבילויי (ליפשיץ)

זהו כל מה שנתברר בנוגע לשמו, אחרי השואה ושיקולים בין הרשימות השונות של שמות חברי ביל"ו. על כל פנים ידוע, שהוא נולד וגדל ברוסיה, ואל הארץ הגיע ב-29.7.1882 באניה הרוסית "לאזארוב" תור "חבר מהלשכה הראשית של ביל"ו בקושטא", כלומר "ציר", ובהנהגת הקומונה של הבילויים בבית אנטון איוב ירש את מקומו של ציר אחר, שנודע בשל תקיפותו בכינוי "הגנרל'', אשר עוד קודם לכן עזב את הארץ יחד עם ישראל בלקינד וחזר אל הלשכה ראשית לאיסטמבול.

הציר החדש, פריץ בשמו המקוצר, לא היה "גנרל", אבל תקיף היה גם הוא עד להרגיז. אך כפי הנראה הבין מאליו, שבמשטר דמוקרטי של אידיאליסטים שוחרי חופש לא תתכן התנהגות כזו, ולכן הציע ש"על הצירים לספר בכל יום ששי לשבוע על מעשיהם במשך השבוע" - כלומר: למסור דין וחשבון לחברים.

ואכן אחרי אחד מביקוריו בירושלים סיפר לחברים כי בנקאי ירושלמי מסויים מוכן להלוות לבילויים סך

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1938). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1938