Volume 4

Page 1942

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ועדות ממשלתיות כגון: הועדה לגיוס עובדי המדינה לצבא. ועדה לארגון העבודה המשרדית, ועדה לקביעת הנוהג בהזמנות לכינוסים ומסבות של אנשי צבור הועדה המיעצת ליד משרד המשטרה לעניני בתי סוהר וועדת המבחן לאזור בית המשפט המחוזי בתל אביב.

צאצאיו: גינה, יצחק, איתמר .

ברוך קרופניק

נולד כ"ו אדר שני תרמ"ט (1889), בעיירה טשרנבצי, מחוז מוהילוב-פודולסק, פלך פודוליה (אוקראינה הרוסית), לאביו יעקב יוסף קרופניק-הלוי (סוחר, למדן ומשכיל. בן רב, התיחס על הש"ך, היה בימי מלחמת העולם הראשונה עסקן ה"מזרחי" באודיסה, עלה לארץ ישראל אחרי המלחמה. לימד לבניו ולבנותיו עברית, וביתו היה אחד הבתים העבריים המועטים בברדיטשיב ואחרי כן באודיסה. נפטר בשנת תרצ"ד) ולאמו הינדה בת אליהו קאמינצקי.

נתחנך ב"חדרים" בטשרנבצי, בשארגורוד הסמוכה ובברדיטשוב עד היותו לבר מצוה. אותה שנה למד אצל סבו הרב חנוך בשארגורוד, שהיה הרב הציוני היחיד בסביבה, ואצל הרב מרדכי שוחטמן , שהיה אחרי כן רב בפריז, תלמוד ופוסקים והקדיש ללמודים לה שנים אחדות בבית אביו בברדיטשוב ועם זה השתלם בעזרת מורים בלמודים כלליים ברוסית. בשנת תרס"ח נכנס כתלמיד ל"ישיבה הגדולה" באודיסה מיסודו ובהנהלתו של הרב חיים טשרנוביץ (רב צעיר) שבה היו למודי היהדות בדרגת בית מדרש לחכמת ישראל והלמודים הכלליים בדרגת גימנסיה רוסית. בין המורים נמנו: ח. נ. ביאליק, פרופ' יוסף קלוזנר, הרב יעקב ברמן . הוא נתקרב ביחוד לקלוזנר ועד מהרה נעשה למזכירו בעריכת "השלח". שם פרסם את מאמרו הראשון (על שאול פנחס רבינוביץ למותו). בשנת תר"ע עבר לפטרבורג ולמד שם באקדמיה לחכמת ישראל של הבארון דוד גינזבורג , שבה הורו גם שמעון דובנוב, בוקי בן יגלי ואחרים מחכמי פטרבורג. אותה שנה פרסם מאמרים בשבועון הציוני "ראזסוויט" בעריכת א. אידלסון . כעבור שנה חזר לאודיסה ופרסם כמה מאמרים ב"השלח" תרגם שם כמה מאמרים (של גורליק, פאסמאניק ואחרים). מאודיסה יצא לוארשה ועבד במחיצתו של יעקב רמברג (חותנו של ברדי צ'בסקי) במלון עברי, שנתפרסם כעבור שנים אחדות. אותה שנה פרסם מאמרים ב"הצפירה" של נחום סוקולוב . שנה לפני מלחמת העולם הראשונה יצא לברן, שם שמע שעורים באוניברסיטה במדעי הרוח, ומשם עבר לברלין. למד בבית המדרש לחכמת ישראל בברלין ושמע תורה מפי פרופ' יצחק משה אלבוגן, פרופ' הרמן כהן , ופרופ' א. ש. יהודה . בינתים פרצה מלחמת העולם הראשונה. התחיל לעבוד במערכת העתון הציוני "אידישה רונדשוי" ופרסם מאמרים ותרגומים בירחון "דר יודה" של ד"ר מארתין בובר ב"ולטביהנה" בעריכת זיגפריד יעקבסון ובעתונים אחרים.

בשנת תרס"ט נשא לאשה את בתיה בת יצחק לנדאו מקניגסברג (מגזע ר' יחזקאל לנדא, בעל "נודע ביהודה"), זמרת ופדגוגית לפיתוח הקול. ערכה קונצרטים בגרמניה ובארץ, שרה באופרה, מפרסמת רצנזיות מוסיקליות ומאמרים בפיתוח הקול.

בשנת תרס"ב ערך ביחד עם ד"ר מ. ווישניצר את הירחון האמנותי הראשון בעברית "רמון" וחידש שם כמת מונחים שנתקבלו בציור, כגון "טבע דומם", "עירום" ועוד. כשבא פרופ' שמעון דובנוב לברלין מסר לו תרגום ספרו הגדול ברוסית "דברי ימי עם עולם" לעברית, שנמשך בהפסקות עד שנת תרצ"ה.

בשתי האינצקלופדיות "אשכול" בעברית ובגרמנית בעריכת ד"ר יעקב קלצקין היה המזכיר ועבד בחיבור הכרטיסיה בשתי לשונות, שהכילה קרוב למאה אלף כרטיסים, ובעריכת כתבי יד וכתיבת ערכים.

בשנת תרצ"א ביקר בפעם הראשונה בארץ ישראל כתייר ובשנה שלאחריה עלה עם משפחתו והשתקע בתל-אביב. משנת תרצ"ג עד שנת תש"ב עבד כחבר מערכת "הארץ" ופירסם שם מאמרים ותרגומים למאות. ביחוד על נושאים ספרותיים ומדעיים. משנת תש"ב הוא עובד כחבר מערכת "הבוקר" ומפרסם שם בקבי

עות מאמרים, ביחוד בספרות ובמדעי היהדות. בשנות תש"ב ותש"ג ערך את "האנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית" בארבעה כרכים בהוצאת "מצפה".

גם באודיסה, גם בוארשה ובברלין ובתל-אביב השתתף ומשתתף בפעילות בארגונים תרבותיים עבריים וציוניים. הרצה ומרצה על נושאים ציבוריים ציוניים ותרבותיים. היה ממיסדי בית הועד ובית העם העברי בברלין וממיסדי אגודת העתונאים בתל-אביב והיה בה סגן יושב ראש בועד הראשון. היה כמה שנים חבר ועד אגודת הסופרים בארץ ישראל והוא חבר ועדת התרבות של "אוהל שם" בתל-אביב. חבר לשכת "בני ברית", "מנורה" בתל-אביב.

פרסם מאמרים ב"מקלט", ב"העולם", ב"מעריב" ב"הדאר", ב"מאזנים", ב"דורות'', ב"ידיעות אחרונות" וכמה עתונים, שבועונים וירחונים אחרים. השתתף בעריכת ספר "אישים" בהוצאת "מסדה" והכרך הראשון של האנציקלופדיה הנוכחית. בכמות הספרים

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1942). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1942