בשנים האחרונות עבדה כמורה לתפירה בסמינר לגננות ומורות ע"ש לוינסקי. בשנת תש"ח פרסמה בהוצאת "עם עובד", ספר זכרונות "בצל קורתנו". בספר מתואר בית הוריה, המסורתי, הציוני, המשכיל. כמו כן מתוארים בו החיים הצבוריים של אותה תקופה. כמובן שמקום מיוחד מוקדש בו לאישיותו של אחיה חיים, מי שעתיד היה להיות אישיות מרכזית בציונות ובמדינת ישראל.
צאצאיה: מיכאל (מהנדס בעירית ירושלים. בימי מלחמת השחרור היה מהנדס החפירות לכביש הגבורה), ישראלה (בוגרת בית ספר גבוה למוסיקה בקלן וזה 18 שנה מורה בקונסרבטוריון "שולמית" ופסנתרנית) נשואה לשחקן ה"אהל" מאיר מרגלית, (ראה כרך ב', עמוד 985).
דוד קלעי (גולד)
נולד בשצ'קוצין (פולין). כ"ט שבט תרנ"ח (1898) לאביו יעקב מרדכי (סוחר) ולאמו חיה. אחרי חינוך מסורתי למד בבי"ס תיכוני בוארשה. בעודו ילד נשתקעה המשפחה ברדומסק העיר. בן י"ג יצא ללמוד בישיבת הרבי מגור. נעשה ספרן הישיבה. שולח מפרי עטו לעתון החרדי "הפלס" של הרב מפולטבה. מפרסם בעתון היומי "דער מאמענט" על חיי הישיבה והנוער העירוני. בגלל חטא כתיבת מאמר בקורת, הוצא מן הישיבה. התחיל לומד בכוחות עצמו ועבר בחינות של חמש מחלקות גימנסיה רוסית-פולנית ברדומסק. ניסה כוחו גם בתרגומים.
בהשפעת אחיו נחמן וביחד אתו, צעד את ראשית צעדיו בשדה עבודה תרבותית-חינוכית. בהיותו בן י''ז נעשה לעסקן פעיל, לספרן ומרצה קבוע בחוגי אגודת "קולטורה" ברדומסק, כעבור שנה, כבר היה ממיסדיה של ההסתדרות הציונית בעיר, מזכירה וספרנה, ואף ממיסדיה ובין ראשי מדריכיה של אגודת "השומר" (שקדם ל"השומר הצעיר") בעיר.
ב-1918 עובר הוא לוארשה, כאן הוא שומע שעורי פסיכולוגיה וסוציולוגיה במכון ט.ק.נ. כובש לו מקום בחוגי החברה היהודית ובקרב הנוער הציוני והריהו בין מיסדי "צעירי ציון". נכנס בראשו ורובו לעבודת ארגונה וביצורה של תנועת "צעירי ציון" בפולין ונבחר בה לועד המרכזי הראשון ולמזכירות ובו בזמן החל לכתוב מאמרים פובליציסטיים בעתונות ועובד במערכת "בעפרייאונג", שבועון המפלגה. בעיקר בשאלות ציוניות לאור השקפות מפלגתו, ובמשך כחצי שנה עבד ב"הצפירה".
(בזה התגשם אחד מחלומות ילדותו, אחרי שאחיו נחמן עבד פעם בעתון זה והוא קינא בו מאד. דוד למד שם את עבודת הדפוס ובעיקר הסדרות, וראה אותה כעבודה שבה ימצא את פרנסתו בעתיד).
עלה לארץ ב-1920 ונכנס לפעילות ב"אחדות העבודה''. כתב בקביעות כחבר המערכת ב"קונטרס" ואח"כ ב"דבר". היה ממזכירי אספת הנבחרים הראשונה וממ כיני ועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית. ניהל את הוצאת הספרים של "אחדות העבודה", בה הוציא במהדורה ראשונה ב-1922 את תרגומו ל"המניפסט הקומוניסטי" של קארל מארכס. באותה שנה היה מפעילי שכונות בורוכוב, שבנה בה את ביתו. בין ראשוני מיסדיה ומחברי התקנון שלה. עסקן פעיל בה כל השנים.
ב-1923 נשא לאשה את פנינה בת צבי גשאניק. בשנות 1924/29 היה מנהל הספריה המרכזית והוצאת הספרים של ועדת התרבות המרכזית של ההסתדרות, בה היה חבר בשנות 1927/29. המשיך בעבודה פובליציסטית בעתונות ובעבודה ספרותית. תרגם את הספרים "פרוגרמה של פועלים" לפרדיננד לאסאל ו"תולדות הסוציאליות והמלחמות החברתיות", למ. באר שנדפסו בהוצאת "אחדות העבודה", בה יצא גם ספרו הקטן "הראשון למאי". יסד וניהל את הוצאת הספרים על שם חברו זאב ברזילי , בה יצא תרגומו ל"המניפסט" במהדורה שניה. אח"כ יסד את הוצאת הספרים "חברה", בה הופיעו עשרות ספרים במדעי החברה והמדינה ובשבילה תרגם את "קאפיטאליזם וסוציאליזם" לאוטו באוואר ו"מלחמת האזרחים בצרפת" למארכס (בגלל ביטול הוצאת "חברה" יצא ספר זה כעבור שנים בהוצאת "הקיבוץ המאוחד"). בתרפ"ח התחיל לתרגם בשביל הוצאת יונוביץ את ה"הקאפיטאל" למארכס, אך הפסיק באמצע משום שפסקה ההוצאה הנ"ל. ב-1928 ערך יחד עם מ. פרובסט את התערוכה הראשונה של העתונות בארץ וחוברת על תולדותיה והתפתחותה. ב-1929/34 עבד בעריכת ספרי הוצאת שטיבל, אח"כ כמרכז העריכה של "האנציקלופדיה הכללית" ואנציקלופדיה "נעורים" ועורך "ספר האישים" מטעם הוצאת "מסדה" ובשנותיו האחרונות כמנהל הארכיון ומוזיאון של תנועת העבודה. בתפ