קידו זה שקד במסירות ובהצלחה רבה על איסוף החומר והעשרת האוצר. ארגון תערוכות מקומיות ונודדות, כדי להחיות את הזכרונות שבכתב בתודעת המוני הצבור. גם לקפריסין טס כדי לאסוף חומר מאנשי שארית הפליטה שהיו כלואים שם. התעמק בחקירת החומר שבארכיון ובעיבודו וחיבר ופרסם את הספרים "העליה השניה", "40 שנות אחד במאי בארץ" ו"איך נוסדה ההסתדרות'', שהועיד אותם להיות חלקים של ספר גדול שהתכונן לחבר על תנועת הפועלים בארץ. כן התחיל לחבר ספר על העליה השלישית, "אנציקלופדיה של תנועת העבודה" ו"ספר הערוך ההסתדרותי". בעתון "דבר" ובמוספיו פרסם בחתימות ד. ק., דקל קרוב, ("קונטרס", "דבר"); ו. נדח (במוסף ל"דבר") ; ו. תו מר ("קונטרס", "דבר", שבועון "מאזנים", "גליונות") ; אחינץ ("דבר", "הפועל הצעיר", "אסופות"); דחול ("במעלה"); ד. הדס, ו. ת. ("דבר"); - ל. - ד-י. ("קונטרס") ועוד הרבה מאמרים מדינייםישוביים, בעניני המפלגות וההסתדרות, עליה והתישבות, הערות בעניני ספרות, אישי הסוציאליזם ותנועת העבודה בארץ, עניני חינוך ותרבות ורשימות על חזיונות חיי יום-יום במדור "אגב" ב"קונטרס" ו"בשולי דברים" ב"דבר".
תוך עבודתו כמחבר וכעורך יצר הרבה חידושים לשוניים (ביחוד במדעי החברה ובכלכלה) ובעניני כתיב.
נפטר בשכונת בורוכוב, ח' חשון תש"ט (10.11.48).
בנותיו: זאבה אשת יוסף לבני (חברי קיבוץ ביתהשיטה), צלילה (בצ.ה.ל.).
ליום השנה הראשון למותו הופיע, קובץ לזכרו ובו דברי הערכה עליו ואוסף גדול ממאמריו, מסותיו ואגרותיו בעניני תרבות, ספרות, חברה, כלכלה, התישבות ועוד. (הביא לדפוס: אברהם לוינסון , הוצאת ספרים נ. טברסקי, ת"א, תש"י. 384 עמודים. ביבליוגרפיה מלאה של ספריו, תרגומיו ומאמריו וכו' הובאה בספר זה, בעמודים 380-373 ע"י שמואל לחובר.
משה ארם (קזרנובסקי)
- נולד בליאדי (פלך מוהילב, רוסיה, בראש חודש תמוז תרנ"ו (7.7.1896), לאביו שאול (מחבריו של ראובן בריינין , משכיל ולמדן, מחובבי ציון הראשונים, אביו שמעון היה מראשי חסידי חב"ד מקורב לבית שניאור זלמן שניאורסון. זקן המשפחה יהודה לייב היה מראשי המתנגדים) ולאמו בלומה בת פישל בסין. אביו סרב למסור אותו לחדר מתוך הנחה שאצלו ואצל אביו שמעון ילמד הנער יותר מאשר בחדר. אכן למד תורה ותלמוד מפי אביו וחסידות מפי סבו. רק למשך שנתיים הותר לו ללמוד בחדר מתוקן. בשנת 1912 נכנס לגימנסיה היהודית בהומל בהנהלת רטנר וסיים אותה בשנת 1916. בסוף 1916 נתקבל במכון הפסיכונירולוגי בפטרוגרד. משם עבר ב-1918 למחלקת המשפטים באוניברסיטה במוסקבה.
בשנת 1917 נשא לאשה את רבקה בת הרב רגנס ברג רבה של זמברוב (פלך לומז'ה).
מימי מהפכות פברואר ואוקטובר 1917 שקע בעבודה מפלגתית כחבר מפלגת פועלי ציון. בצריצין (כיום סטלינגרד) נבחר כציר לועידת המפלגה בקיוב. היה חבר הועד המרכזי שלה במוסקבה. נשלח לפעולה בלתי-חוקית לפולין ולליטא. לאחר כיבוש ביאליסטוק ע"י הצבא האדום (1919) נתמנה מטעם הסובייטים כמנהל מחלקת העבודה. לאחר נסיגת הצבא האדום עבר לקובנו (ליטא), היה מנהל בית הספר התיכוני שם, חבר מרכז "הקולטור ליגה" וחבר מרכז המפלגה. ב-1921 היה מועמד לבחירות הפרלמנט, נאסר על-ידי שלטונות ליטא וגורש לגרמניה. בשנים 1922-1923 עבד בצירות הסובייטית בברלין.
בשנת 1924 עלה לארץ.
התחיל בעבודה בכבישים ובבנין בתל-אביב. מאותה שנה (עד 1935) חבר מועצת פועלי יפו ותל-אביב מטעם פועלי ציון שמאל. בשנת 1926 נבחר לחבר מועצת עירית תל-אביב.
בשנת 1931 היה ציר ומרצה בקונגרס הראשון של א"י העובדת בברלין (1931) ונבחר לחבר הועד של א"י העובדת בברלין.
מטעם התנועה נשלח לארצות הברית (1935-1937). בשנת 1937 הוזמן על ידי הממשלה הריפובליקאית הספרדית בראשותו של קבלרו לבקר בספרד. היה בברצלונה, ולנסיה, מדריד וגם בחזית, בימי מלחמת האזרחים.
השתתף כציר בקונגרסים הציונים כ"א (1939) וכ"ב (1946) ונבחר כחבר הועד הפועל הציוני. חבר המחלקה האירגונית של הסוכנות.
בשנת 1947 היה ציר מטעם פוע"צ שמאל בכינוס הציוני של ארצות אירופה בקרלסבד. בשנת 1949 היה במסע בגרמניה, צרפת, שוייץ.
משנת 1940 הוא חבר הועד הפועל של ההסתדרות. ניהל את מחלקת הגיוס ואח"כ את מחלקת החיילים המשוחררים של הסתדרות העובדים. חבר ההגנה.
כל השנים חבר במועצות של ההסתדרות. חבר אספת הנבחרים האחרונה.
עם הקמת הממשלה הזמנית הוזמן על ידי שר