Volume 4

Page 1959

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: דבורה-קלרה אשת רב סרן שלום חרמון (היתה 3 שנים בפלמ"ח), אליהו-פיליפ-אדולף (חבר

פלמ"ח. נפל בי"ז בסיון תש"ז בהתקפה על גשר אזיג).

דבורה (דריה) סירוט-ברליאבסקי

הצטרפה ברוסיה לתנועת ביל"ו ועלתה בקבוצה הראשונה, של עולי ניקולאייב, בי"ט תמוז תרמ"ב, באניה הרומנית "טטיס".

היא היתה החלוצה הראשונה במובנו החדיש של השם הזה, אך בתנאים קשים הרבה יותר מאלה שהחלוצות בנות העליה השניה והשלישית נתנסו בהן. בקומונה של הבילויים, שעבדו במקוה ישראל, ניהלה את משק ביתם בדירה ששכרו בבית שבפרדס אנטון איוב. שם, במקום הרחוק מכל ישוב של יהודים או אירופיים, ניהלה משק בית מהפרוטות הדלות שהשתכרו הבחורים בעבודתם, קלטה את תלונותיהם על היחס המעליב והמשפיל מצד המשגיחים הערבים והצרפתים וההנהלה הצרפתית-יהודית, ועודדה אותם להחזיק מעמר ולסבול למען משאת-הנפש וחזון העתיד. על פי רוב בכל זאת לא היתה לבדה בבית, כי כמעט תמיד נשאר שוכב מישהו מהחברים בגלל קדחת, עקיצת עקרב או פגע רע אחר, ונוסף על הכנת אוכל "יש מאין" היה עליה גם לטפל בחולים.

אחרי פיטורי הבילויים ממקוה ישראל, כשאחדים מהם ניסו לקיים לתנועתם שארית מאורגנת של לומדי מלאכה בשם "שיבת החרש והמסגר" (שה"ו) ועלו להמשיך במשותף את סבלם ומצוקתם בירושלים, עלתה גם היא עמהם. היא התאכסנה בבית אליעזר בן-יהודה ויום-יום הלכה לחדר חברי שה"ו בביתו של ר' ליב לומזר (ראה כרך א', עמוד 334), לסדר את החדר ולבשל להם אוכל.

אך הנסיון היה קשה מדי, ויחד עם רוב הבחורים לא יכלה גם היא להמשיך בסבל עד לסוף שאינו נראה באופק, - וביום 21.3.1884 יצאה מן הארץ יחד עם יעקב ברליאבסקי, אפשטיין, בורוכוביץ, מינץ וספקטור וחזרה לרוסיה.

ברוסיה נישאה לברליאבסקי (ראה את הערך שלו בכרך זה), שגמר את לימודיו הוטרינריים שהפסיקם לפני שנתים לרגל עלותו ארצה. אך הארץ משכה אותם חזרה והם נסעו קודם לאלג'יר, לעבוד ולחסוך כסף לצרכי עליתם בשנית, - ושם חלתה ומתה (תרמ"ה).

דב נתן ברינקר

נולד בדבינסק (לטביה) ב' בשבט תרנ"ג (1893), לאביו יעקב (שו"ב ועסקן. בנו של צבי נטע, דיין ומורה הוראה באוטיאן וסטוק), ולאמו רבקה גיטל בת אליקום גיצל לביקסון.

קבל חינוך מסורתי בת"ת וישיבה בעיר מולדתו. בשנים 1905-6 למד בבית ספר עממי בליברפול (אנגליה). עלה ארצה והגיע א' דסליחות תרס"ו והמשיך בלימודים תורניים בישיבות בירושלים. משנת תרס"ז בישיבת "עץ חיים".

סיים את לימודיו בישיבה בשנת תרע"ב. נשא באותה שנה לאשה את חיה רחל בת אליהו יוסף ריבלין (דור חמשי להגאון ר' הלל רבלין משקלוב, מתלמידי הגר"א, עלה ארצה בשנת תקס"ט (1809), ראה כרך א', עמוד 496).

בשנים תרע"ג-תרע"ו שימש כמזכירו הספרותי ועוזרו של הסופר החוקר הרא"מ לונץ (ראה כרך א', עמוד 46). עבר לפתח-תקוה. בראשונה היה מורה

בבית הספר "נצח ישראל", אח"כ עוזר לד"ר בנימין מנשה לוין בעריכת "אוצר הגאונים". זמן מה הוא מזכיר ועד המושבה בפתח תקוה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נוסד המרכז הארצי של "המזרחי" והוא נתמנה למזכיר ראשון בלשכת המרכז בתל-אביב. בשנת תר"פ ערך את "הציר" ואת "ידיעות המזרחי" אשר שמשו יסוד לספרות ועתונות "המזרחי" בארץ. כאשר נוסד מרכז "מזרחי" העולמי בירושלים בשנת תרפ"א בראשותו של הרב י. ל. פישמן (כעת הרב מימון שר הדתות) הוא היה למזכיר המרכז הזה. בתרפ"א-תרפ"ט היה חבר ואח"כ מנהל מערכת "התור".

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1959). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1959