Volume 4

Page 1979

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג

נולד בלומז'ה, פולין, כ"ח כסלו תרמ"ט (1888), לאביו הרב יואל (היה רב בלידס שבאנגליה ואח"כ הרב הראשי של היהודים החרדים יוצאי רוסיה ופולין בפאריס) ולאמו מרים ליבה בת ר' אריה ליבו . (נפטרה בירושלים בגיל 84, בט''ז שבט תש"ז 6.2.47).

למד בחדרים ונתפרסם כילד פלא בידיעותיו בתורה (כבן 9 כבר ידע שני סדרים בש"ס). הוסיף להשתלם בלימודי התורה בישיבות ומפי אביו, גם באנגליה, ובן 18 שלח בעילום שם קונטרסי חידושי תורה לגדולי הרבנים שבפולין ובליטא וההם חקרו לגלות את זהותו של הגאון האלמוני, שידעו להעריכו רק מתוך כתביו. אחרי התכוננו במשך שנה עמד בהצטיינות בבחינת בגרות ובתקופה קצרה גמר את הפקולטאות למשפטים ולמדעי הרוח, הצטיין במדה בלתי רגילה במדעי החברה, הספרות, הפילוסופיה ולשונות המזרח וקיבל את התוארים מוסמך למשפטים וד"ר לפילוסופיה. תוך עסקו בתורה הגיע לידיעה מושלמת בכמה שפות אירופיות ומזרחיות, ביניהן גם ערבית, והתחיל מפרסם מחקרים בירחונים מדעיים.

נשא לאשה את שרה בת הרב שמואל יצחק הילמן, שהיה במשך שנים רבות ראב"ד בלונדון (ראה בכרך זה, עמוד 1796). (היא מנהיגה פעילה בארגון נשי מזרחי בארץ).

נבחר לרב ראשי בדובלין ולמעשה לכל מדינת אירלנד וזכה להשפעה ולהוקרה כללית בין היהודים ואנשי הרוח והמעשה באירלנד ואף באנגליה ובא ביחסי היכרות וידידות עם גדולי המדע והספרות, האצילים והמדינאים. נוסף לספריו בהלכה בעברית פרסם באנגלית חיבור גדול על המשפט הישראלי לפי החושן משפט ומפרשיו, שעורר את התפעלותם של חכמי המשפט הבריטיים, ומפעם לפעם פרסם בחשובי העתונים באנגליה מאמרים להגנת ישראל והיהדות ושאיפות התקומה של עם ישראל בארצו. הודות להשפעתו על יהודי אירלנד אין שם בכל המדינה אף בית-כנסת רפורמי אחד. כשניגשה עירית דובלין לחסל את משכנות העוני ונדרשה לכך עזרתם המוסרית של ראשי

הצבור, נתן את ידו לכך למען הצדק. תיקון זה פגע ביהודים עשירים אחדים, שמצוקת הדיור של המוני העניים הגדילה את רווחיהם, וכשהתרעמו על ש"הפקיד של קהלתם" פועל נגד האינטרסים שלהם, דחה את טענותיהם בתוקף ועמד איתן על משמר כבודו ועצמאותו בתור רב, שחובתו לפעול לפי צו מצפונו הדתי והאנושי ללא משוא פנים לתקיפים.

כשעמדה ממשלת אירלנד להכין את ספר החוקים ביקשה את חות דעתו המשפטית. כשעלתה ההצעה לאסור את השחיטה היהודית מטעם "צער בעלי חיים" והסינאט האירלנדי מינה ועדה לחקירת השאלה, התיצב הרב בפני הועדה והגנתו על השחיטה הכשרה הצליחה כל-כך, שעירית דובלין (שבמועצתה אין אף יהודי אחד) הקציבה 4500 לי"ש לבנין בית-מטבחיים מיוחד לשחיטה לפי דת ישראל, ועדותו לפני ועדת הסינאט, ברמת מחקר מדעי חשוב, פורסמה בדפוס (באנגלית) על-ידי ממשלת אירלנד. בהשפעתו קנתה ממשלת אירלנד בית גדול, ביותר מ-10.000 לי"ש, לצרכי תלמוד-תורה בדובלין.

בתרצ"ו ביקר בארץ ואחרי שנבחר לרב ראשי (אשכנזי) לארץ ישראל עלה בתרצ"ד והשתקע בירושלים.

נוסף לעבודה הרגילה כרב ראשי, נשיא הרבנות הראשית לארץ ישראל ונשיא בית-הדין הגדול (לערעורים), פעל ופועל רבות להרמת קרן הדת והתורה והרבנות בארץ. - בנאומים בצבור וברדיו, בכתב ובהשפעה אישית וגם כאן זכה מראשית בואו להוקרה רבה מצד כל חוגי הצבור הדתי והחילוני בישראל ובחוגי השלטון הבריטי בשעתו ואח"כ בשלטון הישראלי. והנו נשיא ועד הישיבות בא"י, נשיא המועצה למען השבת ונשיא-כבוד של רוב מוסדות התורה והדת בארץ. בהשפעתו האישית על ראשי השלטון הבריטי בארץ עלה בידו בכמה מקרים להציל יהודים מקיפוחים ומנגישות במקרים שהעוול שבהם היה בולט ביותר.

נסע לאירופה בענין הצלת שארית הפליטה, וביחוד הישיבות ולומדיהן מפולין ומליטא, פליטי הרדיפות של השלטון הנאצי הכובש, ובביקורו אצל מר מאיסקי, ציר רוסיה בלונדון, השיג את הסכמת ממשלת רוסיה לתת לפליטים הללו מעבר דרך ארצה אל המזרח הרחוק. באותו הזמן גדלו החששות לפלישת האויב הנאצי דרך מצרים לארצנו. מוקירי הרב שידלוהו להשאר בחו"ל ולא לחזור ארצה לתוך הסכנה, אך הוא הרגיע אותם בדברי תורה, שהאויב לא יוכל להגיע, וחזר ארצה לעודד ולחזק את רוח הישוב.

נסע לאירופה בעניו הצלת שארית הפליטה, וביחוד למען גאולת ילדי ישראל שנתחנכו במנזרים ובבתי נוצרים, כדי להחזיר ליהדות ולהעלותם ארצה. באותו מסע נתקבל לראיון ממושך אצל האפיפיור ואצל גדולי המדינאים בארצות מערב אירופה וביקורו בפולין היה לעידוד רב לשרידים המוצלים מההשמדה.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1979). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1979