Volume 4

Page 1980

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נסע לאמריקה לעורר את היהודים שם להגברת עזרתם למדינת ישראל ולקליטת העולים.

בעת העלאת ילדי שארית הפליטה של יהודי פולין מרוסיה דרך טהראן נלחם באומץ ובמרץ למען מתן חינוך דתי לכל הילדים הללו, בניגוד להסכמים שנעשו בין המפלגות הדתיות והאנטי-דתיות בדבר חלוקת הילדים ביניהן לפי כללי-הבחנה מסוימים. אז נפלו בחלקו התקפות גם מצד אישים שבתור מגיני הדת תפסו עמדות בהנהגת הצבור והמפעל הציוני. למזלו של הישוב היה העולם הגדול עסוק אז בענינים אחרים, בניהול המלחמה נגד האויב הגרמני. וכך אבד ונשכח שאון המלחמה הפנימית הזאת נגד האיש הגדול והדגול, שכבודו גדול בכל העולם התרבותי, ושבזמנים שקטים היתה עלולה לגרום חרפה גדולה לישוב ולעם כולו לעיני העמים.

על שמו נקראה נקודת הישוב הדתית משואות יצחק בגוש עציון שבהרי חברון, ואחרי שנחרבה במלחמת המולדת הוקמה מחדש בשפלת הדרום.

ספריו וחיבוריו: דברי יצחק על קדשים וטהרות (את החלק הראשון פרסם בדפוס בגיל 22) ; תורת האהל (שיעוריו על הרמב"ם הלכות סנהדרין שהרצה בישיבת "אהל תורה"), משואות יצחק (שו"ת), התכלת (מחקר הלכתי-מדעי; קיבל בעדו תואר מדעי גבוה מאוניברסיטת לונדון), יסודות משפט התורה (באנגלית, בחמשה חלקים), פסקי דין בביה"ד הגדול, חליפת מכתבים עם גדולי הרבנים בעניני שו"ת וחידושים, כרכי חידושים, שיעורים, דרשות ונאומים (מהם גם באנגלית), עדויות בפני ועדות החקירה, מאמרי מדע ומחקר בשאלות תורה והלכה, על התחוקה והמשפט במדינת ישראל, בהלכות ארץ-ישראל, בשאלות אקטואליות שנתעוררו לרגל הקמת מדינת ישראל, ועוד.

בניו: חיים (עו"ד מוסמך, מנהל מחלקת המודיעין במטה הכללי של צבא ישראל), יעקב (מנהל המחלקה לעניני הנוצרים במשרד הדתות).

משה רפאלי (ליפשיץ)

נולד בזאבלודאווה, פלך ביאליסטוק (רוסיה), בחורף תרס"ו (2.2.1906), לאביו רפאל ולאמו פרל בת ישראל צוקרט.

נתחנך בחדר מתוקן. הושפע מלימודיו ומהאווירה הכללית של ציונות ועליה ותקומת עם ישראל בארצו על יסוד הצהרת בלפור וביקש מהוריו שיעלו אותו ארצה. כשסירבו, הלך בלי הסכמתם, בעודו נער בן 14 ועוד כמה חדשים, וביום 15.8.1920, הגיע ארצה. התחיל את הקאריירה שלו כחלוץ במקצוע מכירת עתונים ברחוב בחיפה (הראשון בעיר). אח"כ עבד בסלילת כביש חיפה - ג'דה ובעבודות בנין. לאחר זמן התחיל לעסוק בקבלנות לבנינים וכבישים. במשך כמה שנים עבד בבנינים, ובחברת החשמל באיסמעליה שבמצרים תחת הנהלתו של המהנדס שמחה אמבש.

ב-1935 נשא לאשה את פרידה בת אליהו עקיבא וסוניה פינס , מרוזינוי (ממשפחת יחיאל מיכל פינס,

ראה כרך א', עמוד 562).

המשיך בעסקי קבלנות בנין. הקים הרבה בנינים צבוריים ופרטיים, וכן בניני צבא וכו' ביחד עם שותפו ישראל אברמסקי . כיום הנו מנהל החברה המרכזית

לשיכון ובנין, שהיא חברת הבנין האזרחית הגדולה בישראל, וכתושב גבעת רמב"ם נבחר למועצת גבעתיים.

במלחמת המולדת שרת בצבא ההגנה לישראל בחיל ההנדסה, בדרגת רב-סרן במפקד מחלקת העבודות וניהל את סלילת "כביש הגבורה", שבוצעה לאורך 40 ק"מ ב-56 ימי עבודה, בחלקה בתנאי קרב בקירבת החזית.

צאצאיו: נימה, רות, רפאל.

דוד סברדלוב

נולד בפולוצק, פלך ויטבסק, רוסיה הלבנה, טבת תר"ן (24.12.1889), לאביו הלל (קבלן לבנינים; ראה כרך א', עמוד 331) ולאמו רבקה הניה בת שמואל לייבוב . למד בחדרים, בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש ושנתים מפי הרב שמחה גנסין בפוצ'פ. מגיל 14 החל משתתף בפעילות בתנועת "פועלי ציון" והיה אח"כ מדריך קבוצות נוער ומבוגרים. היה פעיל בתעמולה למען בחירת נחמן סירקין לדומה הרוסית, נאסר וישב כ-4 חדשים ב"כלא הצהוב" בקובנה. השתתף בהגנה העצמית היהודית בפולוצק ובפעולות להברחת אסירים פוליטיים שנדונו לעבודת פרך במבצר שליד פולוצק.

כשהחליט לעלות ארצה הלך ל"הכשרה" עצמית בקו מסילת-ברזל ברוסיה והתמחה בעבודות בנין וברזל. ב-1907 יצא מרוסיה ואחרי נדודים הגיע ליפו באביב 1908. אחרי התאכסנות קצרה בפונדק של חיינו ברוך, שהיה מאכסן עולים חדשים בהקפה "עד לכשירחיב" יצא לעבוד בראשון לציון, רחובות ובאר יעקב (שנוסדה אז). ב-1910 עבר ליפו ועבד בבנין, הצטרף למפלגת "הפועל הצעיר" והשתתף בעבודות ארגון ותעמולה לשילוב חברי "מרכז בעלי מלאכה" למערכת הצבור הדמוקרטי והמתקדם שבעיר.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1980). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1980