Volume 4

Page 1981

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בראשית מלחמת העולם א', כשהמושל הטורקי חסן בק ביפו דרש מהיהודים למסור את נשקם לשלטון (ולהשאיר את הישוב חסר הגנה), השתתף עם מאיר רוטברג, סעדיה שושני, שלום פחטר, אברהם קריניצי, ישראל שוחט, אליהו גולומב, דב הוז, משה שרתוק, דוד תדהר , ואחרים בארגון הגנה עצמית ליהודי יפו ותל-אביב, ברכישת נשק ובחלוקתו ובהחסנתו במחתרת, בשם "ארגון י"ג".

ב-1918, אחרי כניסת הצבא הבריטי לדרום הארץ, השתתף עם פעילי "הגימנזיסטים" (בוגרי "הרצליה") ו"פועלי ציון" בפעולות ובתעמולה למען הגיוס לגדוד העברי ("הראשון ליהודה") בניגוד לעמדה "האנטימיליטריסטית" של מפלגתו "הפועל הצעיר", התגייס לגדוד, שרת בו כטוראי ונבחר לועד החיילים. אחרי שחרורו מהצבא פעל זמן-מה ב"הגנה" והשתתף בהגנת ירושלים היהודית בעת פרעות ניסן תר"ף (1920). אח"כ הוטל עליו מטעם "הפועל הצעיר" לארגן את חלוצי העליה השלישית לעבודה בכבישים חיפה - ג'דה ועפולה - נצרת, שממשלת המנדט מסרה בקבלנות.

השתתף מטעם "הפועל הצעיר" בועדה המשותפת של מפלגה זו ומפלגת "אחדות העבודה" לשם יצירת מסגרת כוללת לענינים החמריים של צבור הפועלים; אח"כ השתתף כציר בועידת יסוד הסתדרות העובדים הכללית - בעקב דיוני הועדה הנ"ל - בחנוכה תרפ"א בחיפה וחתם כאחד הצירים על תעודת יסוד ההסתדרות. בתוצאת ליכוד זה התמזגו המשרדים הקבלניים של שתי המפלגות ל"משרד לעבודות צבוריות ובנין", שהפך אח"כ ל"סולל בונה", והוא היה חבר במנהלת המשרד וניהל למעשה את סניף יפו ותל-אביב. נבחר מטעם "הפועל הצעיר" לקונגרס הציוני ה-18, וכן נבחר תמיד מחדש למועצת ההסתדרות ולמרכז החקלאי. נשא לאשה את יהודית בת נתן פשדנובק.

משהתמוטטו עסקי "סולל בונה" במשבר הגדול ב-1927, חזר לעבודת-כפים חקלאית, עבד שנה בקבוצת מזרע (צריפין) שבעמק יזרעאל, לרגלי הר נצרת, ובשנות 1928/37 היה חבר המשק בקבוצת "השרון" ברמת דוד. משם נסע ב-1931 בשליחות ההסתדרות

ותנועת "גורדוניה" לפולין וליתר ארצות מזרח אירופה לפעולה ב"החלוץ" ובתנועת הנוער של "גורדוניה", ועוד כמה פעמים בשליחויות שונות.

ב-1937 חזר לעבודה צבורית בתל-אביב כמנהל לשכת העבודה המשותפת של ארגוני הפועלים. ב-1939 הוזמן לארגן מטעם הנהלת הסוכנות היהודית את הרשת הארצית של לשכות העבודה הכלליות ונתמנה לחבר הנהלת מחלקת העבודה של הסוכנות.

עם התמזגות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה" למפא"י עבר גם הוא אוטומטית למפלגה זו. בעת הפילוג בה הצטרף אל "התנועה לאחדות העבודה" והגיעה עמה למפ"ם, בה נבחר למועצת המפלגה. כשהוקמה הממשלה הזמנית של מדינת ישראל ומשרד העבודה והבינוי נמסר להנהגת איש ממפלגתו, נתמנה בו לראש מינהל העבודה, וכשהוקמה הממשלה הקבועה אחרי הבחירות לכנסת והמשרד עבר לראשות מפא"י, התפטר מהמשרה הממשלתית בו ונתמנה למנהל המחלקה לשיכון עולים בהנהלת הסוכנות.

כתב מאמרים בשנתוני "פנקס" ל ההסתדרות.

בנותיו: יהודית אשת אשר בורוכוב (שניהם כנרים בתזמורת הסימפונית הישראלית), גאולה אשת אליעזר בומשטוק (בעל ביח"ר ליציקה).

יעקב אריה חזן

נולד בבריסק דליטא בשנת תרנ"ט (4.6.1899), לאביו חיים יהודה (עילוי הוסמך להוראה ע"י ר' חיים מוולווז'ין. הצטרף לתנועה הציונית והיה מראשי דבריה בליטא ופולין. בקונגרס אוגנדה היה מאומרי ה"הן" ועזב אח"כ עם קבוצת הטריטוריליסטים בראשותו של ישראל זנגביל, את ההסתדרות הציונית. היה מרא

שי התנועה החדשה. נפטר בגיל 32 בשנת 1906), ולאמו מלכה בת חיים קמיניצקי.

חינוך עממי קבל ב"חדר מתוקן" של פוגצ'וב בורשה. השכלה תיכונית ועברית בבית הספר הריאלי של קרינסקי בורשה. נכנס לבית ספר גבוה להנדסה. הפוליטכניון הורשאי.

בשנת 1915 השתתף בייסוד תנועת הצופים העב

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1981). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1981